בנק ישראל מפקיר את זירת המט"ח

היעדרותו המופגנת של בנק ישראל מזירת המט"ח בשבוע האחרון מסתורית ביותר, שלא לומר שערורייתית. אמנם הבנק התערב פעמיים ברבעון האחרון, אולם מעשית ניתן לקבוע שהוא מפקיר את זירת המט"ח כבר קרוב לשנה - ועל הזירה השתלטו ספקולנטים, אליהם הצטרפו חלק מהבנקים המקומיים שלא מוותרים על החגיגה.

ההשתוללות הגיעה לשיאה בשבועות האחרונים, עת צנח הדולר מרמה של 3.85 עד לרמה של 3.70 ביום ו' אחר הצהריים. השקל שוב שבר שיא חדש לעומת סל המטבעות, תוך שהוא חוצה לראשונה בהיסטוריה את רף 80 הנקודות.

בעולם, יש לציין, אין כמעט שינוי בעוצמת הדולר - והוא שומר על הרמות הגבוהות אליהן הגיע. ההתחזקות כאן היא ברובה תוצאה של פעילות מניפולטיבית של גופים המנצלים את שעות המסחר הדלילות וממשיכים את התרגיל הנדוש בו שומרים על ערך הצמד דולר/שקל ללא שינוי כשהדולר מתחזק בעולם, ונותנים לו להיחלש כשהדולר נחלש.

אם ניקח את ארבעת ימי ו' האחרונים הרי שבימים אלה, בעיקר בשעות הצהריים, התחזק השקל במצטבר לעומת הדולר ב-2%. כשמישהו מריץ לכאורה מניה קטנה וזניחה בבורסה של תל-אביב, זוכה העניין לכותרות ענק ובוודאי מאחורי הקלעים גם לחקירת הרשות לני"ע.

אולם, כשמריצים את המטבע המקומי באופן כל כך בוטה וגלוי, אף אחד אינו פוצה פה! אם מישהו היה עושה סכימה פשוטה בכמה התחזק השקל במהלך שעות הלילה וסופי השבוע בשנה האחרונה, היה מתגלה נתון מדהים שיזעזע כל משרד בירושלים.

ניתן היה להגיע למסקנה שבנק ישראל הושפע מהביקורת שהושמעה נגד מדיניות הרכישות שלו על ידי מספר כלכלנים, אולם זה לא המצב. בשני מקרים בהם התבטאו בכירים נגד המדיניות - פרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, בשנה שעברה ובארי טאף, שניהל את פעילות המט"ח בבנק ישראל עד לא מזמן - מיהר בנק ישראל לצאת בתגובת נגד המבהירה חד משמעית כי ימשיך במדיניותו.

יתרה מכך, כמעט מעל כל במה אפשרית, כולל בהודעות הבנק, מצהירה הנגידה קרנית פלוג כי השקל חזק מדי. היא מצהירה זאת כבר למעלה משנה, במהלכה התחזק השקל ב-10% נוספים לעומת סל המטבעות. אז אם לפני שנה הוא היה כבר חזק מדי, מה יאמרו עכשיו בבנק ישראל?

כמובן שעכשיו יקומו כל הציניקנים ויאמרו - מה אתה רוצה? תראה את נתוני הצמיחה המרשימים של המשק. היצוא בפריחה, ההיי טק משתולל ועוצמת השקל מוצדקת. אז זהו, שלא ממש - ואת זה יודעים גם בבנק ישראל. המצב כאן ממש לא נורא, אולם גם בבנק ישראל יודעים שהכול נפיץ. נתוני הצמיחה האחרונים מבוססים על נדל"ן, רכב ויצוא שנהנה בשנה שעברה משער דולר גבוה יחסית.

אם אכן הנדל"ן נעצר, והשקל ימשיך להתחזק, הצמיחה עלולה להתאפס ברגע (אני מתקשה להאמין שכץ וכחלון יעצרו את תרנגולת הרכב שמטילה ביצי זהב עבורם ועבור חבריהם).

אם התעשייה המקומית נהנתה מהצמיחה, הרי שעוצמת השקל הורסת כל חלקה טובה. ברזל, זכוכית שיש ואבן הרבה יותר זול להביא מאירופה. רוצים המחשה? בבקשה.

לפני מספר חודשים טסתי עם חברה ישראלית לחו"ל. כשהגישו בקבוקי מים בטיסה, התווית לא הייתה מוכרת לי. הסתבר שאלו מים מטורקיה! לא נביעות או מי עדן חלילה - טורקיה! יודעים למה? כי הלירה הטורקית נחלשה מאוד, וזו הזדמנות קנייה לכל יבואן. כך גם בטקסטיל ובחומרים אחרים, כי כמו שטראמפ בסופו של דבר הבין, כך כל אחד יכול להבין - מטבע חזק טוב לאגו, מטבע חלש טוב לכלכלה.

הטקטיקה השבלונית שבנק ישראל נוקט ברכישותיו פשטה את הרגל כבר מזמן. היום כנראה שמבינים זאת גם בבנק ישראל, ועל כן שינוי המדיניות ומהלכים אגרסיביים יותר הם רק עניין של זמן - לא הרבה זמן.