בשבוע שעבר התרסק מנוף במגדל בן 25 קומות שמקימה חברת מבנים ונתיבים בבת-ים. תאונת עבודה זאת מצטרפת לשרשרת ארוכה של תאונות עבודה. מפעיל המנוף נפצע קשה, ועוד שלושה עוברי אורח נפצעו באורח בינוני וקל.
רועי ויינשטיין, 37, אב לשלוש בנות, דובר ארגון מפעילי עגורן צריח, חזר לפני שלוש שנים כתושב חוזר מאירופה, שם עבד על מנוף באסדת קידוח נפט בים הצפוני. ויינשטיין אינו מופתע מהאסון בבת-ים ומשליך הכול על יחסה השערורייתי, להגדרתו, של המדינה אל העוסקים בענף.
- איך הגעת להיות מפעיל מנוף?
"מאז ומתמיד אהבתי את השילוב של מים ומתכת. האופציה לעבוד בהולנד על אסדת קידוח לימדה אותי שזה הדבר שאני הכי אוהב. העבודה עצמה היא עם הרבה אחריות. שם היא יותר מורכבת ועם יותר אחריות. זה ולא רק להרים ולהוריד משאות. גם כאן בבניין זה לא רק להרים ולהוריד דברים".
- מאוד מפחיד.
"מפחיד בהתחלה, אבל מתרגלים ומהר מאוד מפסיקים לחשוב על זה. עבדתי על מנופים בכל הפרויקטים המרכזיים של תל-אביב: שרונה, מידטאון, יגאל אלון. מלמעלה הכול נראה טוב. זה המשרד הכי יפה שיכול להיות - צד אחד אשדוד, צד שני הכרמל. הכול שקוף. נוף פנורמי של 360 מעלות, ואתה יכול לזוז ולהסתובב".
- אז על מה המאבק שלכם בעצם? בטיחות או שכר?
"על הכול. זה קשור זה בזה. אנחנו יושבים לבד למעלה. אין לנו כפתורי מצוקה, אין ערכת עזרה ראשונה, אין מטפים, אין שירותים, אין מים זורמים, אין לנו מספיק מפקחי עבודה שישמרו על סיכונים בטיחותיים ואין אכיפה. כל אלה מביאים את הענף לתוהו ובוהו. משעבדים אותנו כדי להרוויח שכר שחור. למעלה מ-90% מהמנופאים מקבלים חצי מהשכר שלהם במזומן במעטפה, ולא בתלוש. כולם יודעים שככה זה מתנהל, גם המדינה וגם מס הכנסה. מנופאי מתחיל ב-8,000 שקל זה יכול להגיע גם ל-15 אלף שקל בחודש, אבל בלי תנאים".
- למה?
"מכמה סיבות. לפועל ישראלי מותר לעבוד עד 238 שעות בחודש, לפועל זר מותר לעבוד עד 211 שעות בחודש - בפועל כולם עובדים הרבה יותר מ-300 שעות. גם המעמד שלנו חלש מול המעסיקים, שהם חברות כוח אדם שכל כמה חודשים נסגרות כשיש מולן יותר מדי תביעות. יש לנו אפס פנסיה ואפס ותק. בעולם, כשיש תאונת עבודה, חברת הביטוח מיד מבררת אם הפועל היה בפוקוס, כלומר עירני. פה זה לא מעניין אף אחד. אם אתה עובד 340 שעות בחודש, יש לך יותר סיכוי ליפול מפיגום. אנחנו עובדים בתת תנאים".
- מה שאתה מתאר ייחודי למנופאים, או נכון למעשה למרבית העובדים בענף הבניין?
"כל הענף בצרה, אך בתחום המנופאים המצב קשה במיוחד. יש מחסור עצום במנופאים, ולכן כל מנופאי עובד המון שעות ומסכן את חייו ואת חיי הציבור. הציבור צריך להבין שהמאבק שלנו הוא על הבטיחות שלהם. יש 1,200 מנופים, ורק חמישה בודקים שצריכים לעשות שתי בדיקות לכל מנוף בשנה. זה לא הגיוני. החיסכון של הקבלנים בחסות המדינה וההתנהלות הרשלנית עולה להם כסף ומסכנת את החיים ברחוב, ובסופו של דבר מעלה את מחירי הדירות. המנטליות של 'הכול מותר' מענף הבנייה, שם זה קורה בפועל, עוברת ליתר התחומים.
"המנופאי שנפל ממנוף בבת-ים יזדקק לטיפולים רפואיים שנים ארוכות, אך מי שיישא בנטל זאת משפחתו. כולם יריבו בבתי המשפט וייקח חמש שנים עד שהם יראו בחזרה את הכספים. למדינה לא אכפת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
