ישראל הייתה אחת משתי המדינות היחידות ממדינות ה-OECD שהכנסות המשפחות העניות החיות בה גדלה בשנים 2015-2007 ובקצב מהיר יותר מהגידול בהכנסת המשפחות העשירות - כך טוען הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, בסקירה השבועית המתמקדת הפעם בשאלה האם צמיחת המשק בשנים האחרונות חלחלה לשכבות החלשות.
לפי הכלכלן הראשי, בין השנים 2007 עד 2015 צמחה ההכנסה נטו של חמשת העשירונים הנמוכים בקצב מהיר פי 1.5 מקצב הצמיחה של הכנסת העשירונים העליונים. מהסקירה עולה כי הגידול השנתי בהכנסה נטו של משקי הבית בחמשת העשירונים התחתונים עמד בשנים האחרונות על 3.3% לשנה בממוצע, זאת בהשוואה לגידול שנתי ממוצע של 2.1% בהכנסה נטו של חמשת העשירונים העליונים.
שר האוצר משה כחלון מיהר להתייחס לממצאים בישיבת הממשלה כשאמר כי "מה שחשוב שהצמיחה מחלחלת. היום התפרסמו נתונים של הכלכלן הראשי שמראה שההכנסה הפנויה של השכבות החלשות גדלה בהרבה יותר מהשכבות הגבוהות. יש פה צמצום פערים". בהתייחסות ראשונה לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם המשק זינק ברבעון האחרון של 2006 ב-6.2% אמר כחלון כי "היום אפשר להגיד ש-2016 הייתה מהשנים הטובות של הכלכלה הישראלית".
לדעת נוה, ניתן להסביר את הגידול המהיר יותר בהכנסת העשירונים הנמוכים בהורדת המיסוי על עבודה, הגדלת קצבאות הילדים ומס הכנסה שלילי והעלאת שכר המינימום.
נוה מציין במיוחד את ביצועיו החזקים של שוק העבודה שבאו לידי ביטוי בהתרחבות משמעותית של התעסוקה במשק, שבתורה אפשרה לשלב אוכלוסיות חלשות בשוק בעבודה. בין השנים 2007 ל-2015. גדל שיעור התעסוקה בישראל ב-4.6 נקודות האחוז, כתוצאה מירידה באבטלה מצד אחד ועלייה בשיעור ההשתתפות בעבודה מהצד השני.
"הגידול בתעסוקה היה מהיר במיוחד בקרב הקבוצות החלשות בחברה הישראלית ושיפר את מצבן" קובע נוה. השיפור במצבם של העשירונים התחתונים בולט במיוחד בהשוואה בינלאומית, כאשר במרבית המדינות ה-OECD חלה דווקא הרעה ברמת הכנסתם".
ממצא מעניין נוסף שעולה מסקירת הכלכלן הוא שהגידול בהכנסה הפנויה היה גבוה מקצב הצמיחה של התוצר לנפש, לאור הגידול ההדרגתי בנכסים שמחזיקים ישראלים בחו"ל, בעיקר דרך קרנות הפנסיה של הגופים המוסדיים. "המעבר של ישראל ממדינה לווה למדינה מלווה החל משנת 2003 יצר זרם הכנסות הולך וגובר בגין השקעות של הישראלים בחו"ל (לדוגמה דרך קרנות הפנסיה). נכון לרבעון השלישי של שנת 2016 הגיע עודף בנכסים של ישראל לעומת העולם לשיא של כ-40% תוצר".
נתוני הצמיחה של המשק ברבעון הרביעי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום חמישי האחרון הפתיעו עם אומדן צמיחה של 6.2% בתוצר המקומי הגולמי. מדובר באומדן ראשון של הלמ"ס שהביא לעדכון למעלה של צמיחת המשק ב-2016 ל-4% לעומת 3.8% בתחזית שפרסמה הלמ"ס בסוף 2016. את הצמיחה ברבעון הרביעי הוביל רכיב ההשקעות עם זינוק של 11% לעומת הרבעון הקודם. בהתייחסו לכך ציין הכלכלן כי הצמיחה המהירה של ההשקעות בנכסים קבועים הובלה בגידול מהיר של ההשקעות בבנייה למגורים, שרשמו את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר מהרבעון הראשון של 2014.
הכלכלן מציין כי מהאומדן של הלמ"ס לנתוני החשבונות הלאומיים לשנת 2016 עולה כי נבלמה מגמת ההאטה בקצב צמיחת התוצר הישראלי שאפיינה את השנים 2015-2014. הכלכלן מדגיש כי נרשמה התאוששות בצמיחת יצוא הסחורות והשירותים, שרשם עלייה של 3.9 אחוזים, לאחר שירד ב-2015 ב-4.3 אחוזים. "הגידול ביצוא בשנת 2016 בולט על רקע ההאטה המתמשכת בסחר העולמי בכלל, ובסחר של השווקים המתפתחים בפרט" כותב נוה.
גידול בהכנסות מעבודה לפי קבוצת הכנסה
חלחול הצמיחה להכנסה ולתצרוכת לפי עשירוני הכנסה 2015-2007
הצמיחה לנפש באחוזים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
