בית המשפט העליון קיים בשבוע שעבר דיון בעתירתה של איריס לוונשטיין לוי, מנהלת קרן המחקרים בבית החולים "וולפסון", שפנתה לבג"ץ לאחר שהמדינה וההסתדרות הרופאים סירבו לאפשר לה להתמודד על ניהול בית החולים בחולון מכיוון שאינה רופאה. ההכרעה הסופית בעתירה תתקבל במהלך השבועיים הקרובים ומדובר בסופו של מאבק משפטי שנמשך חודשים ארוכים, הוביל להקפאת המכרזים לתפקידי הניהול ב"וולפסון" וב"אסף הרופא" ועורר דיון עקרוני בשאלת טיב הניהול בבתי החולים הממשלתיים בישראל.
באחד הדיונים מתחו השופטים ביקורת על המדינה וביקשו ממנה להסביר מדוע מי שאינו רופא לא מורשה להתמודד במכרז לניהול "וולפסון". השופט העליון מני מזוז אף קבע כי "אין בישראל הוראה שקובעת שמנכ"ל חייב להיות רופא. אם המדינה סבורה שיש הצדקה, שתתכבד ותקבע בחוק". אכן, בחוק פקודת בריאות העם אין איסור על מינוי מנהל בית חולים שאינו רופא, כל עוד ימונה לצידו "מנהל רפואי שהוא רופא בעל רישיון, שייעץ בנושאים הרפואיים".
דומני שכבוד השופט, ועימו גורמים אחרים שתמכו במינוי, לא מכירים מקרוב את המורכבות שקשורה בניהולו של בית חולים. לא מדובר רק במורכבות תפעולית. ניהול בית חולים מחייב תהליכי ניהול וקביעת מדיניות בהתאם למדדי תפעול רפואיים (לצד כלכליים) תוך קביעת מדיניות, תכנון, ניהול והתמודדות עם מצבים רפואיים מורכבים. חלק מההחלטות פירושן חיים ומוות של חולים.
במצב זה, הפקדת תפקיד מנהל בית החולים בידי אדם שאיננו רופא היא בגדר סיכון. זאת ועוד, מנהל בית חולים נמצא בשיח יום-יומי עם אנשי מקצוע בתחום הרפואה, רובם בעל הכשרה גבוהה. היעלה על הדעת שהוא לא יוכל לדבר בשפתם וייאלץ להיעזר במתורגמן? הייתכן שמנהל מוסד רפואי לא יכיר את הדקויות של המיקרו-ניהול של בית החולים?
אין ספק שרצוי שמנהל בית חולים יהיה גם בעל רקע והכשרה בתחום הניהול. כפי שהשיבה המדינה לבית המשפט, בשנים האחרונות ננקטו צעדים משמעותיים ביותר, אשר נועדו לחזק את כישורי הניהול של רופאים במערכת הבריאות. לפי תשובת המדינה, מספר המתמחים במינהל רפואי נמצא בצמיחה: בעוד ב-2012 היו רק 11 מתמחים, ב-2015 מספר המתמחים עלה ל-27.
קיימים היום בארץ ובעולם מספר רב של מסלולי ניהול מערכות בריאות באקדמיה, שבהם הוכשרו כבר לא מעט אנשי רפואה. רצוי לבחור רופאים המיועדים לתפקידי ניהול בכירים מתוך מאגר אנושי זה - ואף לחייב בחקיקה שמנהל בית חולים יהיה איש רפואה המצויד ברקע ניהולי.
זו לא אקסיומה שבראש ארגון חייב לעמוד אדם בעל רקע מקצועי מובהק הרלוונטי לליבת העשייה של הארגון. זה נכון, ספציפית, למוסדות כמו בתי חולים, כמו לארגונים פיננסיים, שבהם מתבקש איש מקצוע בתחום. לעומת זאת, בראש חברה גדולה או קונצרן ענק יכול שהעומד בראשו לא יבוא מתחום העיסוק הרגיל של הארגון ובלבד שיש לו רקע ניהולי וניסיון בארגונים מקבילים בגודלם.
■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
