התקשורת היא אויב העם, אמר (צייץ) דונלד טראמפ. וכולם הזדעקו. אלא שצריך לראות את הדברים בהקשרם הנכון. ביבי נתניהו, שבא מאותו הכפר של טראמפ - זוכרים מה לחש על אוזנו של הרב כדורי הישיש (1999)? - "אנשי השמאל, שכחו מה זה להיות יהודים". חשוב לזכור את זה, כי דברים אלה מסבירים את הגישה המבוססת על הסוגים השונים של העם.
"היא מלכה"
אצל ביבי וטראמפ העם הוא הציבור שבחר בהם וממשיך לתמוך בהם, לא משנה מה הם עושים או אומרים. לכן, כשטראמפ וביבי מציגים את התקשורת כאויבת העם, הם צודקים - כי העם שלהם הוא עם אלטרנטיבי, הוא עם במירכאות.
זהו "עם" שרואה עצמו נפגע מתקשורת שמדווחת עובדות אמיתיות. הם לא רוצים לשמוע שביבי דרש וקיבל ממילצ'ן כמויות מסחריות של סיגרים. הם יוצרים עובדה אלטרנטיבית: "סיגר פה וסיגר שם". אחד מבני ה"עם" הזה אמר לי פעם, שכל מה ששרה מקבלת, בעצם לוקחת - מגיע לה. למה? "כי היא מלכה". ציטוט מדויק, נשבע לכם.
אויבת של האמת
התקשורת היא באמת אויבת של אנשים אלה וכאלה, וכל השאר צריכים לשמוח ולהיות גאים על כך. כי אם התקשורת היא אויבת של אנשים כאלה, משמע שהיא עושה את עבודתה נאמנה, כלומר נאמנה לעובדות ולמציאות, היא אינה עוסקת באלטרנטיבות לאמת ולמציאות.
את המציאות האלטרנטיבית התקשורת משאירה לביטאון "ישראל היום", שם נבנית "מציאות" אלטרנטיבית, שאינה האויבת של "העם" ובטח לא של ביבי. היא רק אויבת של האמת.
במקום להתבייש, מתגאה
באופן רגיל אדם צריך להתבייש אם יש לו חבר כמו טראמפ. אדם וולגרי, גס-רוח ללא שאר-רוח, שקרן פתולוגי. אבל בשביל ראש הממשלה, הידידות עם טראמפ היא מקור לגאווה ולצהלה. וגם זה לא צריך להפתיע. טראמפ הוא אהוב "העם", גם בארה"ב וגם כאן. ומי הוא נתניהו אם לא חלק אינטגרלי של "העם" הזה שהוא כל-כך אוהב, כי הוא מאפשר לו לתפוס ככל יכולתו, ולא משנה מה.
לא לעשות הנחות
צריך לקוות שהמצב הזה לא ישתנה, שהתקשורת תמשיך להיחשב לאויבת "העם", כלומר לא לעשות הנחות לאלה המנצלים את הפרימיטיביות של חלק מ"העם" הזה. יש מספיק אנשים הזקוקים לתקשורת האויבת הזאת ורוצים ביקרה, מתוך הבנת חשיבותה לחברה דמוקרטית. צריך לקוות שעם הזמן יותר אנשים מהעם במירכאות יגיעו אל העם ללא המירכאות.
הבל הפה של ביבי
אני לא מבין למה לבוז'י הרצוג היה כל-כך חשוב שנתניהו יתפטר ממשרד התקשורת. צחי הנגבי יותר טוב? יותר רע? הרי הנגבי הוא אוויר, לא יותר מהבל הפה של נתניהו.
כתבות
ני"ע
