רק לאחרונה דיווחה חברת אפריקה תעשיות , כי פנתה לבנקאי השקעות לשם קידום הליך לאיתור משקיע לחברה הבת, נגב קרמיקה, בעקבות פניות שהתקבלו אצלה ממשקיעים פוטנציאליים, וכבר כעת נראה שהתהליך קרוב לסיום. הבנקים המממנים של נגב קרמיקה מעוניינים להשלים את המהלך במהירות ומקיימים בימים אלה מכרז למכירת מניות החברה שאמור להסתיים בתוך כשבוע.
נגב קרמיקה עוסקת בייצור ושיווק אריחי גרניט פורצלן לריצוף, ומהווה את אחת משתי הזרועות של אפריקה תעשיות (הזרוע השנייה היא חברת פקר פלדה, שעוסקת בעיבוד ושיווק מתכות למגזרי הבנייה והתעשייה).
בשנתיים האחרונות נקלעה נגב לקשיים כלכליים כבדים עקב הפסדי עתק שנוצרו לה מהקמתו של מפעל הייצור החדש בירוחם. הפסדים אלה הצטברו לכרבע מיליארד שקל בין ינואר 2014 לספטמבר 2016 והובילו להרעה ניכרת גם במצבה הפיננסי של החברה האם, אפריקה תעשיות, שלדוחותיה הכספיים הוצמדה הערת "עסק חי". אפריקה תעשיות נסחרת כיום בבורסה לפי שווי של כ-130 מיליון שקל, לאחר שאיבדה בשלוש השנים האחרונות כ-70% מערכה.
מלוא מניותיה של נגב אמנם מוחזקות בידי אפריקה תעשיות, אולם היא שייכת הלכה למעשה לחמשת הבנקים המממנים שלה (הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, אגוד והבינלאומי) עקב חוב עתק של 680 מיליון שקל. לאחרונה סיכמה נגב קרמיקה עם הבנקים על מתווה להסדר של דחיית עיקר חובותיה בשנים רבות, תמורת מתן אשראי נוסף של 50 מיליון שקל.
עם זאת, מדובר בסכום השקול למעט יותר מעלויות הריבית השנתיות של נגב, שעומדות על 46 מיליון שקל בשנה, ולכן הוא אינו מספיק לחלצה מהבוץ. מסיבה זו, בבנקים מעדיפים לקבל כבר כעת לפחות חלק מהחוב על-פני המתנה של שנים רבות.
20 התעניינו בנגב
עקב כך, הסכימו הבנקים לקיים מכרז להעברת השליטה בנגב תמורת מחיקת חלק מהחוב.
גם לנגב עדיף כיום לעבור לידי בעלים חדשים בעלי חוסן פיננסי גדול יותר. הן אפריקה תעשיות והן החברה האם שלה אפריקה ישראל להשקעות, סוחבות על גבן הערות עסק חי בשל הקושי שלהן לשרת את חובותיהן, ולכן אינן יכולות להעניק לנגב את הזרמות ההון הדרושות לה. לפי מקורות בשוק, נרשמה התעניינות רבה בנגב ובפעילותה, מצד חברות אחרות מתחום מוצרי הבניה, קרנות השקעה ואנשי עסקים פרטיים. לפחות 20 מציעים פוטנציאלים קיבלו גישה לחדרי המידע האינטרנטיים וקיבלו סקירות ממנהליה הבכירים של נגב קרמיקה.
דווקא משקיע פרטי יקנה?
כאמור, המכרז על נגב מתנהל בימים אלו, ואמור להסתיים בתוך כשבוע. לפי גורמים מקורבים, חלק מההצעות נקבו בסכום של כ-300 מיליון שקל ויותר, תמורת רכישת מלוא החוב הקיים מהבנקים וקבלת מניות נגב ללא תמורה מאפריקה תעשיות. מבין המציעים, חברות עסקיות יעדיפו כנראה תשלום של מרבית הסכום לבנקים ונטילת חוב חדש בהיקף מצומצם, בעוד שמשקיעים פרטיים יבקשו כנראה ליטול חוב חדש שיכסה את עיקר התמורה ולהעמיד הון עצמי בהיקף מצומצם.
הבנקים עצמם אמנם צפויים לרשום על-פי ההערכות מחיקת ענק של 350-400 מיליון שקל על האשראי שהעניקו לנגב קרמיקה, אולם תחת ההנחה כי אשראי זה כבר נמחק ברובו, הרי שדווקא המכרז הנוכחי עשוי להביא עמו לרווח אשראי לבנקים מביטול חלק מההפרשות הקודמות.
שמות המשתתפים במכרז לא פורסמו באופן רשמי, אבל פרסומים בנושא בתקשורת הובילו היום את חברת חמת הבורסאית להכחיש כי בכוונתה לרכוש את נגב. חמת, שעוסקת בייצור ושיווק של כלים סניטריים, ברזים ומוצרי אינסטלציה, נסחרת בבורסה לפי שווי של 515 מיליון שקל. החברה הדגישה כי אכן הביעה התעניינות בנגב, אולם כבר ביום רביעי האחרון הודיעה למנהלי המכרז כי אין בכוונתה להגיש בשלב זה הצעה מחייבת במכרז. ייתכן שהסיבה לכך היא הבנתה של חמת כי תידרש להליך מורכב מול הממונה על הגבלים עסקיים, מאחר שגם היא וגם נגב נחשבות למתחרות מובילות בשוק הברזים.
לעומתה, קרן ויולה קרדיט בניהול רותי שמחה, כבר הגישה הצעה משלה, כאשר בדיקות ראשוניות בנושא ערכה גם קרן סקיי של צבי יוכמן וניר דגן. עם זאת, דווקא משקיעים פרטיים פחות מוכרים הם אלו שעשויים להפתיע לבסוף ולרכוש את נגב קרמיקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.