דעה מול מציאות

טבעי היה שקריסתו של הדולר מול השקל הייתה מביאה למחשבה שלפנינו משהו הנובע מהשפעתו השלילית של הדולר העולמי, אך לא כך הוא. למעשה, רוב זמן הדשדוש, סביב רמת התמיכה של 3.74 שקלים לדולר אמריקאי אחד, וגם בזמן שבירת רמת מחיר קריטית זו, הדולר העולמי עמד על שלו, ואף עלה ביחס למטבעות העיקריים כמו האירו האירופי.

למעשה, מה שהיום הופך להיות הרקע החדשותי החם ביותר בנושא הפיננסי, הם סימני התקומה של הכלכלה האמיתית האמריקאית. דבר המוביל לעלייה בשוקי המניות שם, יותר מאשר במקומות אחרים, וגם בעמידה האיתנה של הדולר מול יריביו המטבעיים. רוצים דוגמה לאותה התחזקות של כלכלה אמיתית? הנה גרף של אחד האינדיקטורים הנעקבים בתחום, והוא ה- ECRI Weekly Leading Index, עם פילטר של מיצוע נע בן ארבע שבועות:

 משה-שלום-איסיאראי-21-02

מדד זה מורכב חלקו מאלמנטים שבועיים כמו ביצועי שווקים פיננסים, דמי אבטלה חדשים, שינוי במחירי סחורות, נתוני נדל"ן, ועוד. באלמנטים החודשיים שבו ניתן למצוא ניצולת שוק העבודה, מצבי מלאיים, ועוד. בגדול, ניתן לייחס לאינדיקטור הזה את ה"ראייה קדימה" הטובה ביותר לגבי מצבה של הכלכלה האמיתית כאשר אלמנט הסיכון של הפעילים בה די דומיננטי.

ומה אומר לנו הגרף? שמאז תחילת 2016 ישנה תפנית, ועלייה דרמטית, בביצועים ובציפיות. אגב, העלייה החדה ביותר נמדדה לקראת הבחירות, ואחריהן, כאשר הנתונים המוצגים מגיעים עד ה-17 לחודש זה. וכך, הגיוני שהדולר ייהנה מכך, ושהמטבעות מולו יסבלו.

השינוי החיובי הנצפה מביא עוד תופעת לוואי, והיא עלייה באינפלציה של היצרנים ושל הצרכנים, ואת זה ראינו היטב במספרים שפורסמו לאחרונה. בהם ראינו עלייה של פי 3 (0.6 לעומת 0.2) בזירת יוקר המחיה של הציבור האמריקאי. האם הבנק המרכזי יעמוד מול סכנה של בריחה אינפלציונית? כנראה שלא אבל כאן העוקץ.

קברניטי הבנק יודעים היטב שעלייה בריבית, יחד עם צמיחה גדולה, יכולים לייצר כדור שלג של מכירות באג"ח, ואי שליטה בשוק הקריטי ההוא. וכך, שמענו מג'נט ילן דיבורים חדשים על טיפול במאזן הנכסים של הבנק, ודרכו אולי יעשו מעשים שיקלו על המהלך. לכאורה הקטנת המאזן צריך להביא לעוד ירידות באג"ח אבל ניתן לייצר מנגנוני מחיקה של האג"ח הלא מדינתי, זה המגובה משכנתאות, ובעקר זה המוגדר כזבל.

האם הממשל והבנק המרכזי יעמדו כנגד בהתחזקות גדולה מדי של הדולר עקב כלכלה טובה, ועלייה בריבית לריסון האינפלציה? לדעתי לא, אבל, כאמור, לא ברור עדיין המנגנון שבו הם ישתמשו. הבה נסתכל טכנית על מצב האירו האירופי כסמן נגדי לדולר, וזאת, תחילה, על ידי הגרף החודשי שלו, ונראה ששם יש דווקא הגיון לחולשה קרובה במטבע האמריקאי:

 משה-שום-יורו-חודשי-21-02

מאז השיא סביב 1.6 (ב-2008) ראינו רק שיאים יורדים והולכים כפי שהשיאים בירוק מראים היטב. אם נרצה לדעת כמה הירידה הזו תוקנה היסטורית אנו נשים סרגל Fibonacci מן התחתית ההיסטורית סביב 0.8225 ועד אותו שיא, ונמצא שרמת המחיר החשובה סביב 1.227 מהווה את אזור תיקון השני שליש של העלייה כולה. מכאן ברור מדוע היא עמדה שנים כתמיכה קריטית של ממש.

ואז, הגיעה המכה הגדולה כאשר מריו דרגי, ראש הבנק המרכזי, קיבל אישור לביצוע ההרחבה הכמותית האירופית. פעולה זו הצליחה לגרום לשבירת התמיכה האגדית, והמחיר ירד עוד לקראת אזור התיקון הבא, הנמצא סביב 0.99. זהו אזור התיקון העמוק ביותר שניתן, דהיינו ה-78.6% של העלייה כולה.

המטבע האירופי עדיין לא הגיע לשם אבל נמצא ממש לא רחוק, ונלחם על חייו סביב רמת התמיכה החזקה של 1.05 (2 סגול). האם המצב הנוכחי שונה ממה שראינו עד כה? מהותית לא, אבל נקודתית, דהיינו לכמה חודשים קרובים, יש סיכוי שזה אכן יקרה. מדוע? כי:

ישנה סטייה חיובית בין המחיר, ואינדיקטור הסטוקסטיקס (3 סגול)
בוצעה שבירת שווא מבטיחה (2 סגול),

עדיין חסר לנו מעבר מעל קו המגמה (1 סגול), ובמיוחד יצירת שיא גבוה יותר מ-1.133, על מנת שנאמין בשינוי חיובי כלשהו.

ומה אומר לנו מבט קרוב יותר במטבע, המוצג על ידי הגרף השבועי?

 משה-שום-יורו-חודשי-21-02

כאן ניתן לראות בהרחבה יתרה את מה שנרמז בגרף החודשי:

הסטייה החיובית נמצאת גם מול אינדיקטור המומנטום (MACD) (3 סגול וחיצים סגולים),
ישנו מבנה של תחתית משולשת, המוגדרת על ידי ספרי הניתוח הטכני כחיובית במידה והמחיר יעבור את בסיס התבנית הנמצא סביב 1.17, ולפנינו שני קווי מגמה שייתנו לנו אשורים חיוביים, במידה והם ייפרצו מעלה (1 ו-2 כחול).

לסיכום ניתן לומר שהאירו, המטבע החשוב ביותר כנגד הדולר האמריקאי, מראה לנו התבססות וסיכוי לשינוי חיובי. וזה אומר חולשה פוטנציאלית בדולר. איך זה מסתדר עם המצב המשתפר של הכלכלה בארה"ב, והכוונה לריבית גבוהה יותר? זה לא.

הדבר היחיד שיכול לפתור את החידה הזו הם מעשי מדיניות, והתערבות, סמויים או חצי גלויים, שמטרתם המפורשת תהיה להוריד את ההתלהבות כלפי המטבע האמריקאי. על צעדים אלו נדע במדיה הכלכלית הרבה אחרי מעשה, ולכן החשיבות של המעקב אחרי השוק עצמו, דרך חלון האירו כדוגמה, הוא הדבר היחיד שיכול להצביע על כך שה-"לא סביר" מתרחש.

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסיים

ניתן למצוא אותי בפייסבוק ב: financial blog of moshe shalom

אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.