ביהמ"ש: פגיעת הרכבת הקלה לא מצדיקה הפחתה בדמי שכירות

השופטת ורדה פלאוט מבית המשפט המחוזי מרכז דחתה באחרונה בקשת רשות ערעור שהגישה חברת הדלק דור-אלון כנגד בעלי שתי תחנות דלק באזור בני-ברק, וקבע כי דור-אלון לא הייתה רשאית לבצע קיזוז חד-צדדי בדמי השכירות אותם עליה להעביר עבור השכרת שטחי תחנות הדלק, אך ורק בשל טענות לפגיעה בהכנסותיה בשל עבודות הרכבת הקלה.

המדובר על תחנת הדלק דור הסמוכה לצומת בן-גוריון וז'בוטינסקי ברמת-גן, הידועה כתחנת דלק "מכון מור". התחנה הנוספת מצויה בהמשכו של הרחוב לכיוון מחלף גהה.

בשל עבודות הרכבת הקלה ניהלו בעלי התחנות ומפעלי התחנות, דור-אלון, משא-ומתן, בו דרשו מפעילי התחנות הפחתה בדמי השכירות בשל הפגיעה בהכנסות.

המשא-ומתן לא צלח, וחברת דור-אלון הודיעה חד-צדדית לבעלי התחנה על הפחתה בשיעור 40% מדמי השכירות. 

בעלי התחנות פנו לבית משפט השלום בכפר-סבא בדרישה לצו מניעה באשר להתנהלותה של דור-אלון, על-מנת שיחייב אותה לשלם את דמי השכירות לפי הכתוב בחוזה.

בית המשפט בכפר-סבא נעתר לצו בחודש דצמבר. השופט אלדד נבו מבית מכפר-סבא קבע כי בית המשפט אינו נוהג בדרך-כלל להעניק סעד זמני אשר משמעותו כספית, בציינו כי במקרה דנן סיכויי התביעה הינם גבוהים במיוחד.

עוד קבע בית משפט השלום כי נוכח סעיף חוזי האוסר באופן מפורש על קיזוז או עיכוב בתשלום דמי השכירות, וכן עקב כך שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת בעלי התחנות, אשר כל אחת מהן מחזיקה בתחנת תדלוק אחת בלבד, וכאשר כל הכנסותיה של כל אחת מהמבקשות נסמכות על הכנסות השכירות מדור-אלון בלבד.

בדור-אלון ביקשו לערער על קביעת בית משפט השלום בפני בית המשפט המחוזי מרכז, אך זה דחה את עתירתם וקבע כי דור-אלון לא הייתה רשאית לבצע "דין עצמי" ולפחית באופן חד-צדדי את דמי השכירות המשולמים למבקשות.

בדור-אלון מדגישים כי הפסיקה מתייחסת אך ורק לרכיב הבסיסי הקבוע של דמי השכירות, ולא לרכיב המשתנה של דמי השכירות המשולם כפונקציה של היקפי המכירות באותן תחנות.

בעלי התחנות יוצגו בידי עורכי הדין משה כאהן ושגיא אהרון. דור-אלון יוצגה בידי עורכי הדין אורי ששון והילה בוכניק ממשרד ש. בירן ושות'. 

עו"ד משה כאהן, שייצג את בעלי תחנות הדלק, מסר: "אני מברך על פסק הדין, המהווה דוגמה לעמידתם האיתנה של בעלי התחנות אל מול חברת הדלק דור-אלון".