הפרקליטות חוקרת פרשת שוחד במעורבות קבוצת שפיר

המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מנהלת חקירה, או בדיקה, בחשד להעברת כספי שוחד ממנהל הפעילות ברומניה של חברה מקבוצת שפיר הנדסה (לפני שהפכה לציבורית), שבבעלות האחים שפירא - גיל, חן, הראל וישראל שפירא - לחשבונות בנק בישראל של נבחרי ציבור ברומניה - כך נודע ל"גלובס".

החשדות שנבדקים הם שאברהם מורגנשטרן, לשעבר מנהל הפעילות של חברת "שפיר מבנים רומניה" - חברה-נינה של שפיר הנדסה שבפירוק - העביר כספי שוחד לנבחרי ציבור רומנים, ובכך עבר על חוק העונשין הישראלי.

החקירה בנושא מצטרפת לחקירות בחשד להעברת כספי שוחד לפקידי ציבור זרים שמנהלת הפרקליטות בימים אלה בעניינם של המיליארדר בני שטיינמץ ושל ענקית התרופות טבע.

לפי המידע שבידי גלובס", הפרקליטות ביצעה חיקורי דין ברומניה לצורך קבלת חומרים מהרשויות הרומניות באשר להעברות השוחד לכאורה. הרשויות הישראליות הצטרפו בכך לחקירה בנושא שמנהלות הרשויות הרומניות מאז שנת 2014.

לפי המידע שבידי "גלובס", כבר ביוני 2015 פנתה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לרשויות התביעה ברומניה בבקשה לקבל מסמכים, תכתובות, מסמכי בית משפט, וכל מידע אחר על תשלומי שוחד שהועברו לכאורה על-ידי "שפיר מבנים רומניה" (חברה-בת שאיננה פעילה כיום).

במרכז החקירות עומד החשד כי מורגנשטרן העביר כספי שוחד לפוליטיקאי רומני בשם ראדו מזרה. לפי החשד, שכבר עלה בפרסומים בתקשורת הרומנית, מורגנשטרן העביר למזרה, שהיה ראש עיריית העיר קונסטנצה, 175 אלף אירו, לכאורה כדי להבטיח זכייה של החברה בחוזה/מכרז לבניית פרויקט מגורים בעיר, ששוויו הוערך בכ-10 מיליון אירו.

יצוין כי חברת שפיר מבנים הרומנית בעליה או נושאי משרה אחרים בה מלבד מורגנשטרן לא נחקרו על-ידי רשויות האכיפה הרומניות, לא נדרשו לחקירה, ולא הוגש כתב אישום נגדם ברומניה.

העברות בנקאיות

המידע שהגיע לפרקליטות שהוביל, בין היתר, לפתיחת החקירה, התייחס לתשלומים שהועברו באמצעות חברה נוספת מקבוצת שפיר, "לרטון יועצים", לחברה בשליטת איש עסקים ישראלי הרשומה בליכטנשטיין, ומשם ב-3 העברות בנקאיות לשני חשבונות בנק האחד על-שם ראש העיר ראדו מזרה, שלפי החשד הוא המשוחד המרכזי, ולחשבון נוסף על-שם אחיו, אלכסנדרו מזרה, בבנק דיסקונט בישראל.

בטיוטת התשקיף שפרסמה שפיר הנדסה לקראת הנפקתה בבורסה בסוף 2014, נכתב, בין היתר, כי "עד ליום 30 ביוני 2014 פעלה החברה ברומניה באמצעות 'שפיר מבנים רומניה' - חברה בבעלות מלאה של 'לרטון יועצים' - חברה קפריסאית שהייתה שייכת לקבוצת שפיר".

על-פי דיווחי שפיר בטיוטת התשקיף, "החל מאפריל 2014 מנהלות הרשויות ברומניה חקירה פלילית נגד מנהל לשעבר של 'שפיר מבנים רומניה' בקשר לחשד לכאורה למתן שוחד בקשר עם פרויקט שבוצע על-ידי הקבוצה".

בטיוטה ציינה שפיר הנדסה כי החברה-הבת ("שפיר מבנים רומניה") נדרשה לספק מסמכים לרשויות החקירה הרומנית, וכי עוכבה יציאתו מהמדינה של המנהל לשעבר (מורגנשטרן).

משפיר הנדסה נמסר בתגובה כי "המידע שהובא לידכם אינו מוכר לנו". מהפרקליטות נמסר כי "איננו מתייחסים לבדיקות וחקירות שלא ניתן להן פומבי, בין שאלה מתקיימות ובין שלא, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את קיומן של בדיקות/חקירות אלה".

מורגנשטרן עצמו עמד לדין ברומניה ב-3 השנים האחרונות גם בגין העלמות מס (מע"מ ומס חברות), ולאחרונה הוא הורשע ונשלח ל-12 שנות מאסר. לפני כשבועיים דיווחה על כך חברת שפיר הנדסה לבורסה.

עוד קודם לכן, באוקטובר 2015 הפקידה שפיר הנדסה ערבות בנקאית מותנית בפסק דין בסך 51 מיליון שקל, לאחר שחברת שפיר הרומנית - "שפיר מבנים רומניה" - הועמדה לדין לצדו של מורגנשטרן בפרשת העלמות המס. ככל הידוע, שפיר נמחקה לבסוף מהתביעה, ומורגנשטרן הורשע.

העלמת מס חברות ומע"מ

כתב האישום נגד מורגנשטרן ונגד שפיר מבנים רומניה (שנמחקה מאוחר יותר, כאמור, מכתב האישום) בגין אי-תשלום מסים בהיקף של 53 מיליון ליי (כ-58 מיליון שקל בשער החליפין דאז), הוגש בפברואר 2015 על-ידי פרקליטות המדינה ברומניה. באישום נטען כי מורגנשטרן הגיש את החשבוניות לבנקים, אך לא רשם אותן בהנהלת החשבונות של החברה. הוצגו חשבוניות שנתפסו במשרדי החברה, שעליהן נרשם בעיפרון באנגלית "לבנק בלבד".

כתב האישום תיאר, בין היתר, העברות כספים שייתכן שקשורות לחקירת השוחד. לפי העתקו המתורגם של כתב האישום שהגיע לידי "גלובס", העלמות המסים נעשו ב-3 עבודות: שני מיזמי בנייה והסכמי ייעוץ שנחתמו עם שתי חברות מקבוצת שפיר הרשומות בקפריסין, "לרטון יועצים" ו"קומרד ליסינג".

לגבי הסכם הייעוץ עם "לרטון" שנחתם בינואר 2009, נכתב בכתב האישום כי מדובר "בחוזה מסגרת שמהותו ביצוע שירותי ייעוץ במספר תחומים על-ידי 'לרטון יועצים קפריסין' ללא הערות ספציפיות בהקשר לפרויקטים מסוימים שבגינם היו אמורים לבצע את השירות".

לפי האישום, תקופת החוזה הייתה ל-3 שנים, והערך הכולל של החוזה היה בסך 3.5 מיליון אירו. בכתב האישום מפורטות חשבוניות בהיקף כולל של 32 מיליון ליי ששולמו ל"לרטון יועצים" בין השנים 2009-2011. חלק מהחשבוניות סווגו כ"עמלות הצלחה" בקשר לפרויקטים מסוימים.

"חברת שפיר מבנים הייתה הלקוח היחידי של חברת 'לרטון יועצים' בשנת 2011 וכמעט היחידי בין השנים 2009-2010", צוין בכתב האישום. "הדוגמאות הנ"ל באות לחזק את העובדה שהחשבוניות והנספחים אינם מהווים יחסים מסחריים אמתיים אלא רק רישומים המיועדים לשמש להעברת סכומים ניכרים של כסף לקפריסין".

עם זאת, כתב האישום בעניין העלמות המס אינו מתייחס לשאלה למה שימשו הכספים שהועברו לחברות בקפריסין, אלא רק מציין את העובדה שלא שולם בגינם מס כחוק ברומניה.

קבוצת התשתיות המובילה בישראל

חברת שפיר הנדסה בשליטת האחים שפירא נחשבת לקבוצת התשתיות המובילה בישראל ופועלת בישראל ב-4 תחומים עיקריים: מיזמי תשתיות כקבלן מבצע, מיזמי זכיינות (PPP), תעשייה (חציבה וחומרי גלם לענף הבנייה) וייזום נדל"ן למגורים.

בין המיזמים הבולטים שהקימה הקבוצה בשנים האחרונות: אגף הוועדות של הכנסת, פרויקט הנתיב המהיר במחלף שפירים על כביש ירושלים-תל-אביב. בין הפרויקטים הגדולים של הקבוצה הנמצאים בבנייה: הארכת כביש 6 צפונה (קטעים 3 ו-7), בניית מחלף רעננה-דרום במסגרת כביש 531 והקמת נמל המפרץ החדש בחיפה.

בדצמבר 2014 הונפקה שפיר הנדסה בבורסה בתל-אביב. בדצמבר האחרון מכרו האחים שפירא 5% ממניות החברה למוסדיים ב-150 מיליון שקל - מחיר נמוך משווי השוק של החברה באותו זמן שעמד על כ-2.88 מיליארד שקל. בעקבות המכירה ירד חלקם של האחים שפירא ל-75% ממניות החברה.

על רקע הכישלון העסקי ברומניה אמרו בעלי החברה בעבר כי בכוונתם למקד את פעילותם להבא בישראל, ולא לחזור לפעילות במזרח אירופה.

פרשות של מתן שוחד עסקי בחו"ל: שטיינמץ נחקר בחשד למתן שוחד בגינאה; בכירים בטבע ייחקרו בחשד למתן שוחד ברוסיה

החלטת הפרקליטות לנהל חקירה בעניין תשלומי השוחד ששילם לפי החשד נציג של חברה מקבוצת שפיר הנדסה לנבחרי ציבור ברומניה, אינה מקרית. מדובר בחלק מהחלטה אסטרטגית של הרשויות לחקור, ובמידת הצורך גם להעמיד לדין, ישראלים ששילמו שוחד לפקידי ציבור זרים בחו"ל, ובכך ליישם את האיסור על כך שקיים בחוק העונשין הישראלי ובאמנות בינלאומיות שישראל צד להן.

ב-2009 חתמה ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות. האמנה מחייבת את המדינות החתומות עליה להעניש יצואנים המשלמים שוחד במדינות זרות. האמנה למניעת שוחד קובעת, בין היתר, כי איש עסקים, יצואן או חברה המציעים שוחד או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם - גם אם באמצעות מתווכים - מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית משפט בכל אחת מהמדינות החתומות על האמנה.

העבירה של איסור מתן שוחד לעובד ציבור זר מעוגנת בחוק העונשין הישראלי משנת 2006. סעיף 291 (א) קובע כי "הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית - דינו כדין נותן שוחד (בארץ - ח' מ')".

החוק האוסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר קיים בארץ כבר שנים, אך הוא כמעט שלא נאכף עד היום. לפני כ-3 חודשים הוגש כתב אישום ראשון בישראל בגין מתן שוחד לרשויות השלטוניות בחו"ל לצורך קידום עסקים: פרקליטות מחוז תל-אביב הגישה לבית משפט השלום כתב אישום נגד חברת "אן.אי.פי ניקוב פרויקטים בינלאומיים" שבבעלות עמנואל ענתבי, המשמש גם כיו"ר החברה. החברה הואשמה בכך שקידמה את עסקיה בממלכת לסוטו שבדרום אפריקה, באמצעות תשלום שוחד של יותר מ-500 אלף דולר.

במקביל להגשת כתב האישום, הודיעה הפרקליטות כי הגיעה עם החברה להסדר טיעון, שעיקרו הוא שהחברה הנאשמת תודה בכתב האישום, תורשע, והצדדים יבקשו שיוטל עליה קנס וחילוט בגובה 4.5 מיליון שקל ועונשים נוספים. בית המשפט אישר בהמשך את הסדר הטיעון, לפיו החברה תורשע בעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר ותשלם קנס כספי בסך 4.5 מיליון שקל.

בדצמבר האחרון נעצר המיליארדר בני שטיינמץ ונחקר בחשד כי היה מעורב במתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לנשיא גינאה שבאפריקה, אלפא קונדה, ולרעייתו. זאת, בתמורה לרישיונות כריית ברזל, שהניבו לאיש העסקים הישראלי רווחים של מאות מיליוני דולרים בשנים 2006-2012. חקירתו של שטיינמץ המכחיש את המיוחס לו, נמשכת בימים אלה.

מאוחר יותר החלה הפרקליטות לחקור העברות כספי שוחד של חברת טבע בחו"ל ובעיקר ברוסיה. במסגרת חקירה זו צפויים להיחקר בקרוב כמה מבכירי חברת טבע בעבר.