מי שחשב שהוויכוח סביב מתנת המיליארדים שקיבלה חברת הוט מהשר צחי הנגבי ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הסתיים באותו דיל אומלל שמעכב/פותר את הוט מפריסת תשתיות באופן מלא בכל רחבי הארץ, יתפלא לגלות כי מתחת לפני השטח פרץ מאבק קשה בין yes לבין משרד התקשורת סביב אותו נושא.
yes, שמנוהלת על-ידי רון אילון, מתחילה להרגיש שלקוחות נוטשים אותה כתוצאה מההטבה הבעייתית שניתנה להוט. yes החליטה להגיב, אך למרבה ההפתעה משרד התקשורת מונע ממנה להתחרות בהוט, כפי שיתואר בהמשך.
תקציר: משרד התקשורת החליט לפני כחצי שנה לערך לכרות את אחת הקומבינות הבעייתיות ביותר שנכרתו בין רגולטור למונופול בשוק התקשורת. במסגרת אותו דיל דחה משרד התקשורת את חובת הפריסה האוניברסלית של הוט בשנה - מ-2016 עד סוף 2017.
הוט הייתה אמורה לפרוס תשתיות במאות יישובים שבהם היא לא פרוסה, בצורה מדורגת על-פי סולם שקבע משרד התקשורת בתקופתו של שר התקשורת הקודם גלעד ארדן.
הדיל היה שבתמורה ל"דחייה" הוט תבצע תוכנית השקעות רחבת-היקף לשדרוג תשתיותיה. כפרס נוסף היא תקבל היתר לשדר את שידוריה על גבי האינטרנט, כלומר על רשת בזק. כך, באבחת קולמוס אחת, הפכו פילבר והנגבי את מונופול הוט לשחקן נישה כמו סלקום. במקום שתפרוס תשתיות ותגיע לכל יישוב כפי שהיא מחויבת - היא מקבלת הזדמנות ליהנות מן ההפקר ולהתחרות בתחום השידורים על גבי תשתיות בזק וכך להרוויח עוד יותר כסף, באותם מקומות מרוחקים ש-yes שכבר פרוסה בהם.
תוכניות השקעה? לא בטוח
הקומבינה יצאה לדרך בינואר השנה, ובשורה התחתונה הוט, שמנהלת טל גרנות-גולדשטיין, החלה לספק שירותי טלוויזיה על גבי תשתיות ורשת האינטרנט של בזק, משל הייתה סלקום. ומה לגבי תוכנית ההשקעות? ובכן, לא תוכנית ולא בטיח. ניירות בטח יוצגו למשרד במהלך השנה, אבל השקעות בתשתיות ספק אם יהיו.
גם מנכ"ל החברה-האם של הוט, אלטיס, אמר כי השנה לא יהיו השקעות בתשתיות בהוט. האם בתמורה המשרד יחזור וידרוש מהוט את העמידה בחובת הפריסה האוניברסלית? תשכחו מזה. משרד התקשורת מתייחס למהלך כאל דחייה, מטעמים של יחסי ציבור כנראה, אבל אנחנו מעריכים שבפועל הדחייה תהפוך לוויתור קבוע.
מהצד השני חשוב לשמוע את הטיעונים שמחזקים את ההחלטה: תחרות בטלוויזיה היא לא דבר מבוטל עבור אותם יישובים שמעולם לא נהנו מתחרות. חשוב גם להגיד את האמת, גם כשהיא לא נוחה: מי שחושב שלפרוס תשתיות בעראבה או בנצרת זה דבר פשוט, כנראה לא ביקר שם מעולם. התשתיות הקיימות של בזק נמצאות בחלק מהמקומות מסיבות היסטוריות, אבל פריסה של תשתיות חדשות היא משימה כמעט בלתי אפשרית, אלא כן עושים שימוש בתשתיות בזק.
בשלב הזה הסיפור הסתעף. ל"גלובס" נודע כי yes פנתה למשרד התקשורת וביקשה שיתיר לה להתחרות בהוט, באותם יישובים שהיא מגיעה אליהם על גבי תשתיות בזק - באמצעות הוזלות של חבילות הטלוויזיה שלה. אלה יישובים ושכונות ש-yes מספקת שם שנים שירות, ועכשיו לפתע נכנסת הוט לאותם יישובים ומציעה את שירותי הטלוויזיה שלה במחירים מוזלים.
כידוע, הוט ו-yes מחויבות למכור את החבילות שלהן במחיר שווה בכל הארץ, אלא שבמסגרת הדיל של המשרד עם הוט, התירו להוט למכור את החבילות בניכוי מרכיב האינטרנט. yes ביקשה את אותה ההנחה - ולמרבה ההפתעה סורבה.
עמי גילה, סגן מנהל אגף הכלכלה במשרד התקשורת, מסביר כי לא מדובר באפליה מבחינת הוט. לדבריו, "המחיר שמשלם המנוי באזורים נעדרי תשתית עבור שירות השידורים של הוט, בתוספת העלות עבור התשתית, זהה בסופו של יום למחיר עבור דאבל שמוצע למנויים בשאר חלקי הארץ בהם תשתית הוט טלקום פרושה.
"לדוגמה: מנוי המתגורר באזורים נעדרי תשתית ומעוניין לרכוש חבילת קלאסיק המוצעת על-ידי הוט, ישלם 194 שקל לשירות השידורים בלבד. כאמור, השירות מבוסס על תשתית אינטרנט פס רחב, אותה הלקוח רוכש מחברת בזק בעלות של 85 שקל, ובכך המחיר הסופי לצרכן הוא 279 שקל, שזהו מחיר דאבל של הוט לשאר האזורים בארץ בהם פרושה תשתית הוט טלקום".
גילה מוסיף כי "מכאן כי המתכונת שנקבעה בהחלטה למחיר עבור שירותי השידורים באזורים נעדרי תשתית נועדה לשמר את כלל אי-האפליה כאמור לעיל, ובכך נשמרו כללי האסדרה שנהגו קודם להחלטה, ולא ניתן להוט יתרון מעצם קביעת מבנה התעריף באזורים נעדרי התשתית.
"בעוד שבקשתכם לקבוע תעריפים שונים לאזורים שונים (אזורים נעדרי תשתית ושאר הארץ) שונה מתכלית זו, ולמעשה מבוקש לאשר לחברת yes להפלות בין מנוייה על-פי מיקום מגוריהם, בניגוד להוראות רישיונה".
הוא טוען כי "ביחס לטענה כי יש טעם סביר לאבחנה של מנוי yes באזורים נעדרי תשתית, ולפיכך קיימת הצדקה שגם yes תוכל להציע 'מחירים מופחתים' באזורים אלה, הרי שכפי שפורט לעיל אין מדובר בהחלטה המתבססת על אבחנה בין 'סוגי מנויים', ולפיכך אין כל הצדקה להתיר ל-yes לספק שירותים במחירים מופחתים כאמור.
"יתרה מזאת, אין חולק כי עלויות אספקת שירותי החברה עבור חברת yes אינן שונות בין אזורים שונים ברחבי הארץ, וחברת yes לא הראתה כל הצדקה לביסוס דרישתה זו. לכן, יצירת תקדים בדמות אישור בקשתכם יכול להוות בסיס לאפליה נרחבת ללא זיקה לעלויות".
היגיון בעייתי
העמדה שהציג גילה מנמקת מבחינה משפטית את ההתנגדות לבקשה של yes, אבל מעבר לכך היא לא נותנת מענה לבעיה שיצרה המדיניות העקומה של המשרד. הרי הוט לפני הכול מפלה בין מנוייה בכך שלא סיפקה שירות שווה בכל הארץ, אז איך אפשר לטעון עכשיו שזה שמנטרלים את מרכיב האינטרנט ממחיר החבילה, מצדיק את אי-האפליה? הוט קודם מפלה, ואחר-כך משרד התקשורת משתמש באי-אפליה טכנית כסיבה להצדיק אי-תחרות בה.
משהו בעייתי בהיגיון הזה, וחוץ מזה היכן ההסתכלות הכוללת על הבעיה? הרי יכול להיווצר מצב עכשיו שאלפי מנויים של yes יעברו להוט, מכוח העובדה שפתאום לאחר שנים יש להם חלופה. אותם לקוחות באותם יישובים שהוט לא הגיעה אליהם מעולם מופלים בהגדרה, אז yes אמורה עכשיו לראות אותם פשוט עוברים להוט, כשאסור לה להתחרות על ליבם דרך הורדת מחיר?
מבחינה משפטית אפשר להבין שמשרד התקשורת חושש מפירצה באסדרה, שכן מדובר בכלל חשוב שהלוואי והיה נאכף גם בתחומים אחרים בחיינו, והוא שהשירות חייב להינתן באותו מחיר שווה בכל מקום בארץ.
אבל מי שיצר את הבעיה זה משרד התקשורת באמצעות הדיל הבעייתי שלו. עץ שנשתל עקום יגדל עקום. תוסיפו לזה את העובדה ש-yes נלחמת בשוק ללא חבילת טריפל, שבאופן אבסורדי משרד התקשורת נמנע לאורך כל השנים מלטפל בעיוותים שהיא יוצרת בשוק - ואפשר להבין מדוע yes נפגעת מכל הכיוונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.