היצואנים: לבדוק אם יש פעילות ספקולטיבית סביב השקל

דאגה בקרב התעשיינים המייצאים מההתחזקות המהירה של השקל אל מול הדולר והאירו: היום (ג') קרא נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, לממשלה לגבש סל של כלים פיסקאליים שיבטיח את כושר התחרות של החברות המייצאות בעולם. לדברי ברוש, "על הסל לכלול צעדים שיעודדו מאת המגזר העסקי ואת היצוא, מקומיות בציוד ובחדשנות, הכשרות של עובדים מקצועיים והעלאת פריון העבודה". ברוש קרא גם לבנק ישראל לשמור על ריבית נמוכה ולהמשיך במדיניות של רכישת מט"ח - תוך הגברת הקצב כדי לנסות ולקבוע שער חליפין אטרקטיבי.

מתחילת החודש השקל התחזק ב-1.4% מול הדולר בעוד האירו נחלש ב-1% מול הדולר. לדברי ברוש "חוזקו של השקל פוגע דרמטית ביצוא הישראלי, הן בטווח הקצר, בשל הירידה בתמורה השקלית ליצוא והן בטווח הארוך, בשל אבדן של עסקאות עתידיות והעדר היכולת להציע מחירים אטרקטיביים בשווקים הבינלאומיים".

גם הכלכלן הראשי של מכון היצוא, שאולי כצנלסון, הביע היום דאגה מההתחזקות המהירה של השקל אל מול המטבעות ואמר כי "שער החליפין מהחודש האחרון לא טוב ליצוא, ושער החליפין האפקטיבי נומינלי נמצא בשפל שלא היה מעולם, מאז שהחל להימדד ב-1999. גם בתקופות הגרועות ביותר לא הגענו לכזה שפל. התחזקות של השקל בתוך תקופה כל כך קצרה פוגעת משמעותית בכדאיות היצוא של חלק גדול מהיצואנים".

לדברי כצנלסון "יש לבדוק סיבות נוספות למגמת הייסוף בשקל ולוודא אם יש שחקנים נוספים שלוחמים על השקל, כמו גורמים שמתעניינים בהשקעות פיננסיות קצרות טווח. אם יש פעילות כזאת - בהחלט ראוי לחשוב על מיסוי של תנועות קצרות טווח".

גם ברוש קרא לבנקים לבדוק אם קיימת אפשרות לפעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח, שמחזקת את השקל: "במידה ונעשית פעילות כזאת, על בנק ישראל לשקול ולהנהיג מדיניות של רצועת ניוד לשער החליפין כדי למנוע פגיעה בפעילות המשק וביצוא", אמר.

"שער החליפין הנוכחי הוא קטסטרופה", אומר התעשיין והיצואן אריק גרבלסקי, הבעלים של "שיש ירושלים א.גרבלסקי", שמעסיק כ-100 עובדים ומייצא למדינות רבות בעולם: "בנק ישראל נוקט גישה נכונה, קונה דולרים ולא מעלה את הריבית. משרדי הממשלה צריכים להירתם ולנקוט שורה של צעדים שישמרו על היצוא - כי התעשייה המייצאת היא הקטר של המשק".

 היחלשות הדולר והאירו מול השקל ב-12 החודשים בשנה האחרונה