דוח אדם טבע ודין: חובות התייעלות אנרגטית על יצרני החשמל

דוח חדש של ארגון אדם טבע ודין בנושא התייעלות אנרגטית ממליץ לממשלה להתמודד עם אחד הכשלים המובנים בתחום - האינטרס של יצרני החשמל להגדיל ככל האפשר את הייצור. הדוח ממליץ לממשלה לאמץ מודל שמקובל במדינות מתקדמות - הטלת חלק מהאחריות להפחתת פליטות מזהמים על היצרנים.

התנגדות היצרנים למהלך אמורה להיות מטופלת באמצעות מנגנון פיצוי על הפסדי ההכנסות שייגרמו להם, במקביל להענקת בונוסים על התייעלות אנרגטית גבוהה יותר מהיעדים שנקבעו. היעדים, לפי המוצע, ייקבעו בתוכניות שיגישו היצרנים לרשות החשמל, שתתקצב כל תוכנית שתעמוד בדרישות על פי המשמעויות הכלכליות שלה.

על פי הדוח, "חיוב יצרני החשמל להציג תוכניות להתייעלות אנרגטית בשיעור של 5% מצריכת החשמל שלהם עלול אמנם להעלות את תעריף החשמל בטווח הזמן הקצר, אולם בטווח הארוך התוכנית צפויה להביא לחיסכון של 3.25 מיליארד קוט"ש בכל שנה (5% מתוך 65 מיליארד קוט"ש).

"הפחתה זו שקולה לדחיית הקמת תחנת כוח בהספק של כ-400MW הפועלת 8,000 שעות בשנה, ובערכים כלכליים מדובר על חיסכון של 2 מיליארד שקל בעלויות הקמה. זאת נוסף על חיסכון ממוצע של יותר מ-2 מיליון טון גזי חממה בשנה לכל הפחות, וכן הפחתה של מזהמים נוספים לאוויר".

את הדוח, שכותרתו "מנגנוני תמרוץ להפקת חשמל לא מיוצר - Negawatts", כתב הכלכלן הסביבתי עו"ד ליאור שמואלי, מחברת EcoFinance. עורכי הדוח, שגם כתבו את ההקדמה לו, הם עו"ד לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה וסביבה באדם טבע ודין, וד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בארגון.

בהקדמה לדוח מפורטים הנזקים הנגרמים לסביבה, לבריאות הציבור ולכלכלה בגלל התלות באנרגיה ממקורות מזהמים. "דלקים עולים ממון רב, כמו גם הקמת תחנות כוח לייצור חשמל. אלו גם צורכות שטחים רבים, המצויים בארץ במחסור... החשמל הזול ביותר והבלתי מזיק ביותר הוא זה שלא יוצר. מחקרים אקדמיים וניסיון מצטבר בארץ ובעולם הראו שניתן להפחית את השימוש בחשמל בארץ בכ-20% ויותר, בלא להוריד את רמת החיים".

מודלים להתייעלות

מדינת ישראל מחויבת להתייעלות אנרגטית של 17% עד 2030, ורק בחודש שעבר פורסמה טיוטה מקיפה של תוכנית להתייעלות אנרגטית להערות הציבור. עם זאת, המסמך המרשים אינו מטיל על יצרני החשמל חובה לביצוע התייעלות.

כהמחשה למעורבות היצרנים, מציג הדוח כמה מודלים מהעולם: הטלת מחויבות חוקית עליהם ועל ספקי חשמל לבצע פעולות לחיסכון באנרגיה במסגרת רישיון ייצור החשמל; יצירת תמריץ כלכלי ליצרני וספקי חשמל לבצע פעולות לחיסכון באנרגיה; ומתן תמריץ ישיר כולל ללקוחות לביצוע פעולות לחיסכון באנרגיה.

אחת הדוגמאות למודל הראשון היא תוכנית CERT הבריטית, שהושקה ב-2009 והביאה לחיסכון של יותר מ-18 מיליון טון גזי חממה. תוכניות דומות פועלות גם באוסטרליה, שם הוטמעו אמצעי חיסכון באנרגיה ב-252 אלף משקי בית ו-11 אלף בתי עסק, שהביאו להפחתת פליטות של כ-5.5 מיליון טון שווה ערך פחמן דו-חמצני בשנה.

בפרק על מודל התמריץ הכלכלי ליצרנים מוסבר על "מנגנוני הפרדה", המגינים על היצרנים מפני ירידה בפדיון בתקופה מוגדרת.

"החיסרון העיקרי של מנגנוני ההפרדה הוא שהם אמנם מסייעים להקטין את ההתנגדות לביצוע פעולות לחיסכון באנרגיה מצד יצרני החשמל, אולם הם אינם מספקים תמריצים חיוביים להשקעה בהתייעלות אנרגטית", מציין הדוח. משום שזה המצב, ממליץ הדוח לייצר מנגנון קנס/פרס. "כך, לדוגמה, בספטמבר 2007 אימצה רשות החשמל בקליפורניה את מנגנון RRIM, המכוון לעודד את יצרני וספקי החשמל להטמיע תוכניות של חיסכון באנרגיה אצל לקוחות, בתוך התחייבות להחזר כספי מלא על עלות התוכנית ומתן 'פרס כספי' נוסף אם יעמדו ביעדי החיסכון עד סכום של 450 מיליון דולר בשנה". מימון התוכנית בוצע באמצעות היטל התייעלות אנרגטית שהוכנס לתעריף, שאותו העבירו יצרני וספקי החשמל לרשות החשמל, האחראית לאישור יעדי החיסכון של היצרנים ולפיקוח על עמידתם בהם.

בעקבות טענות לקוחות על התייעלות אנרגטית נמוכה וטענות יצרנים על חוסר כדאיות כלכלית, הוחלפה התוכנית ב-2013 בתוכנית בהיקף רחב יותר ולטווח ארוך יותר, שבמסגרתה יכלו יצרנים לקבל מענקים של עד 89 מיליון דולר על תוכניות התייעלות.

מודל שלישי הוא תמרוץ כספי ישיר לצרכנים, כפי שנעשה גם בישראל בתוכנית "חסכת-הרווחת" ב-2012-2013, שבמסגרתה זוכו חשבונות של צרכנים שחסכו בקיץ 10% לעומת הצריכה בשנה הקודמת. .

על בסיס הניסיון בעולם ומחויבות הממשלה להתייעלות אנרגטית, מציעים באדם טבע ודין שרשות החשמל תחייב את יצרני החשמל לתוכניות הפחתת פליטות, ותכניס לבסיס התעריף את המימון הנדרש לביצוע ההתייעלות האנרגטית.

פרויקטים לטובת הציבור

כדי להפחית את הביקורת על העלייה הזמנית בתעריף החשמל מומלץ להתמקד בפרויקטים ציבוריים גדולים שיגולגלו בחזרה לציבור, כמו חיסכון ברשויות מקומיות גדולות ובשאיבת והתפלת מים. אפשרות נוספת היא התמקדות בחיסכון באוכלוסיות חלשות וברשויות מדירוג סוציו-אקונומי 1-4.

בסימולציה למודל זה מציג הדוח פרויקט אפשרי של חברת החשמל לשדרוג תאורת חוץ ברשויות מקומיות, בתקציב 400 מיליון שקל, ש-25% ממנו מגיע מהרשויות והשאר מחברת החשמל. יעד החיסכון המוצג הוא 100 מיליון קוט"ש בשנה והחזר ההשקעה ייעשה בשמונה שנים ובתשואה של 12.5%.

בתסריט כזה, אם התוכנית תצליח מעבר למצופה, וחברת החשמל תפחית צריכה של 110 מיליון קוט"ש בשנה, יוכרו כל 300 מיליון השקלים שהשקיעה החברה, בתוספת 33 מיליון שקל על אובדן הכנסות ומענק חד-פעמי של 10% מההשקעה, כלומר 30 מיליון שקל. בתסריט אופטימי פחות, של חיסכון 60 מיליון קוט"ש בשנה בלבד, יוכרו לחברת החשמל 85% מההשקעות בלבד, כלומר 255 מיליון שקל.

 תוכנית החיסכון המוצעת וההחזרים