לאחר שנים של תכנון והליכי התנגדויות, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז מרכז במינהל התכנון, לאשר את תכנית "בית הנערה" בהוד-השרון. על-פי התוכנית, שיזמה הועדה המקומית לתכנון ובנייה הוד-השרון ותוכננה על-ידי האדריכל עדן בר ממשרד בר-לוי, על הקרקע בשטח 620 דונם, יוקמו 2,450 יחידות דיור, 20% מהן דירות קטנות בשטח של עד 80 מ"ר.
מתוך כלל השטח, הממוקם באזור כפר הדר שבמערב העיר, מצפון לרחוב הפרדס ומדרום לרחוב הבנים, מצוי מתחם "בית הנערה" על שטח בן 120 דונם. השטח נמצא בבעלות עיריית תל-אביב, ומיועד להקמת כ-530 יחידות דיור מכלל הדירות שאושרו. בית הנערה שימש במשך עשרות שנים פנימייה עבור נוער במצוקה ונסגר בשנת 2003. מדובר במעין מובלעת, השייכת לעיריית תל-אביב אך נמצא בתחומה המוניציפלי של העיר הוד-השרון. ביתרת שטח התוכנית מחזיקים בעלים פרטיים.
אלא שבין עיריית תל-אביב לחברת הנדל"ן אביב שבבעלות דורון אביב ודפנה הר לב, מתנהל סכסוך משפטי ממושך על הזכויות בקרקע. בשנת 2005 פירסמה עיריית תל-אביב מכרז למכירת הקרקע, אליו ניגשה חברת אביב, והייתה מציעה יחידה. החברה והעירייה חתמו על הסכם על-פיו אביב תפעל לקדם על הקרקע תוכנית שתניב 550 יחידות דיור לפחות, בפרק זמן קצוב של 60 חודשים, ותקים את הבניינים על חשבונה. לעיריית תל-אביב ניתנה הזכות להאריך את מועד ההסכם בשנתיים נוספות.
בתמורה לקידום התוכנית ובניית הבניינים, תקבל חברת אביב 69.5% מהדירות שיוקמו, ואילו עיריית תל-אביב תקבל 29.5% מהן. חלוקת האחוזים, מעידה כי שוויה של הקרקע, לפני 12 שנה היה נמוך משמעותית מהיום, וההערכה של עיריית תל-אביב כי ערך הקרקע יעלה משמעותית הייתה ככל הנראה לא גבוהה במיוחד. שכן, כיום באזורי הביקוש עסקאות קומבינציה נושקות ל-50%.
במהלך השנים פעלה אביב נמרצות בשיתוף העירייה לקידום התוכנית בוועדה המחוזית, אולם הליכי התכנון נתקלו בהתנגדות הוועדה המחוזית ששינתה את התוכנית לחלוטין, מה שגרם להימשכות ההליכים, ולפקיעת ההסכם בשנת 2012. מצידה של עיריית תל-אביב ביטול ההסכם היה מהלך מבורך, מאחר וערך הקרקע עלה משמעותית משנת 2005, ואילו כיום, שורה של חברות נדל"ן יהיו מוכנות לחתום עימה על הסכם משופר. מנגד, מבחינתה של חברת אביב ביטול ההסכם מהווה אובדן הכנסות עתידי עצום מפרויקט שהביאה בחשבון כי ייצא אל הפועל, ושרווחיו נסקו לאורך השנים.
על כן, חברת אביב לא ויתרה, ופתחה בהליך משפטי נגד עיריית תל-אביב, בו טענה כי ההסכם תקף וכי בנסיבות העניין, לאור העובדה שהתכנון שונה לחלוטין על-ידי הוועדה המחוזית, על עיריית תל-אביב חלה החובה להאריך את תוקף ההסכם לתקופה נוספת. לטענתה עיריית תל-אביב מסרבת להאריך את תוקף ההסכם בחוסר תום-לב.
בחודש דצמבר האחרון דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, את הטענות של חברת אביב וקבעה כי ההסכם בין העירייה לאביב משנת 2005 פקע, וכי העירייה אינה מחוייבת בהארכתו. היא נימקה את החלטתה בכך שחברת אביב הייתה מודעת לסיכונים כשהתמודדה במכרז ב-2005, והארכת ההסכם הייתה פוגעת בעיקרון השוויון ומעניקה לאביב יתרון על פני מתמודדים אחרים ששקלו להתמודד במכרז כשידעו כי פרק הזמן הדרוש לאישור התוכנית קצוב מראש.
חברת אביב צפויה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.