נשיא התאחדות הקבלנים: נתקלים בייאוש של זוגות צעירים

"אני לא רואה שום שינוי מגמה, שום שינוי בענף ואני מדבר בשם כל הקבלנים. הענף שלנו זקוק ליציבות וודאות ואין לנו את זה היום", כך אמר נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק, בפסגת הנדל"ן השנתית של "גלובס" שמתקיימת היום בתל-אביב.

"אנחנו בוני הארץ חיים את ענף הבנייה שנים רבות. ביחד יש לנו וודאי אלפי שנות ניסיון בתחום. זו אולי לא חכמת ההמונים, אבל זו בוודאי חכמת הקבלנים שעושים את השוק ופוגשים את הקשיים והחסמים בו בכל יום ובכל מקום וזה מייצג את מה שקורה באמת, ולא מה שהיינו אולי רוצים שיקרה", אמר.

נזכיר שדבריו של בריק מגיעים בתקופה בה נתוני ענף הנדל"ן מעידים על האטה בענף בכל הקשור לרכישת דירות ועל רקע דיווח ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על ירידת מחירים בסוף 2016.

מהלכי האוצר להכבדת מיסוי על המשקיעים מובילים להאטה ברכישות ואף לזרם הולך וגובר של מכירת דירות על ידי פלח זה של השוק אך עד כה לא ניתן להכריע האם השוק אכן שינה מגמה.

כאמור, בריק לא סבור ששינוי המגמה כבר כאן: "אני מבין שיש אינטרס לצייר תמונה אופטימית, אבל מה לעשות, אנחנו חיים את השוק והשטח והכיוון של הממשלה הזו הוא טוב יותר ממה שנעשה בממשלה הקודמת, יחד עם זאת קצב הפתרונות לא מדביק את קצב הבעיות הקשות של הענף".

בריק התייחס גם לנתוני הלמ"ס ואמר: "מה ששכחו לומר לנו זה שמדובר במדד מחירי דירות שכולל את עסקאות מחיר למשתכן. כלומר דירות שנמכרות בכ-30% מתחת לערך השוק האמיתי שלהן. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהדירות המוזלות לשוק הסגור של הזוגות הצעירים וחסרי הדיור שנכנסו החודש לסטטיסטיקה של הלמ"ס יורידו את הממוצע החודשי. זה עיוות המציאות ומספיק שנמכרו כמה מאות דירות במסגרת מחיר למשתכן בחודש דצמבר, כדי להציג מצג כאילו מדובר בירידה של כ-1% במדד מחירי הדירות, גם אם כל שאר העסקאות בשוק בוצעו בהתייקרות של 1% או יותר, ראוי לפרסם גם מדד מנוטרל עסקאות מחיר למשתכן שיהיה רלוונטי ואמיתי למרבית בעלי העניין בשוק".

לצד דבריו של בריק זה המקום לציין כי טענה דומה נשמעה בשבוע שעבר מפי לשכת שמאי המקרקעין, טענה שזכתה לתגובה של הסטטיסטיקן הראשי של הלמ"ס, פרופסור דני פפרמן, שהסביר שגם ללא הכללת מחיר למשתכן במדד האחרון, הוא עדיין העיד על ירידה של כאחוז. עם זאת, גם פרופסור פפרמן הודה שמוקדם לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה וכמו כל נתון ראשוני של הלמ"ס, גם נתון החודש האחרון של דצמבר שהעיד על ירידה עוד עשוי להתעדכן בהמשך, למטה או למעלה.

בהמשך דבריו בוועידת הנדל"ן הסביר בריק מדוע ישנם גורמים התומכים בהמשך עליית המחירים: "ראשית, בוא נבחן את ספינת הדגל של הממשלה במסגרת מלחמתה במחירי הדיור, תוכנית מחיר למשתכן. בעוד הכותרות בעיתונים צוהלות ושמחות על כל פרויקט שיצא לדרך, אנחנו בשטח נתקלים בעיקר בייאוש של זוגות צעירים בתחילת הדרך שרבים מדי לא מגיעים לסף ההון העצמי כדי לקבל משכנתא. אנחנו רואים ביטולים רבים וזה לא זוג אחד או שניים, זו מגמה אמיתית.

"כולם יודעים כבר שאם באמת רוצים להוריד את מחירי הדיור, צריך לבנות הרבה יותר דירות, אבל אם רוצים לבנות הרבה יותר דירות, חייבים לשחרר הרבה יותר קרקע ולא רק, צריך להציף את השוק בקרקע. מחירי הקרקע בשוק המשני שנועד למשפרי הדיור זינקו מעל ומעבר לכל הגיון כלכלי בעשרות אחוזים, גם באזורים בהם מתנהלים פרויקטים של מחיר למשתכן. כל עוד זה המצב, מחירי הקרקע ימשיכו להרקיע שחקים".

בריק התייחס לפוליטיקה, שמשפיעה גם היא על הענף: "אני אמנם פרשן פוליטי קטן מאד, אבל דבר אחד הספקתי ללמוד: ריח של בחירות מביא איתו עליעה במחירי הדיור. קטונתי מלהביא עצות פוליטיות לחברי הממשלה, אבל אם הם באמת דואגים למחירי הדיור, מוטב שימתינו עם תופי הבחירות עד למועדם הקבוע בחוק".

בנושא הבטיחות בענף הנדל"ן אמר בריק: "נעשה הכול כדי להפחית את התאונות בעבודה, אבל אנחנו לא המדינה. צריך יותר אכיפה בשטח, עובד שיוצא בבוקר לעבודה חייב לדעת שהוא חוזר הביתה בשלום ואנחנו מחויבים לו ולבני משפחתו. מי שחורג ומפר את כללי הבטיחות צריך להיענש בחומרה, גם הקבלנים וגם העובדים. דווקא בנושא הזה, שעניינו בדיני נפשות, הרגולציה מדשדשת, דווקא פה חסרים משאבים, דווקא כאן אין כוח אדם. על 13 אלף אתרי בנייה, יש 17 מפקחים בלי רכב שמרוויחים 6,000 שקל לחודש".

בנוגע לחוק מוסר התשלומים אמר בריק: "גם כשיש לנו כבר קרקע לבנות עליה, אין מי שישלם לנו עבור מה שבנינו. ההוצאות שלנו כפופות לחוקי השוק הפרטי, אבל ההכנסות שלנו כפופות לחוקי הביורוקרטיה הציבורית. את ההוצאות אנחנו מוציאים כאן ועכשיו, ההכנסות נכנסות בשוטף מתי שיש לראש המועצה כסף פנוי.

"אז באה הממשלה והחליטה בצדק לשים לביזיון הזה סוף, ולשנות את מוסר התשלומים הירוד של המגזר הציבורי באמצעות חוק. אלא מה, את הקבלנים החריגו בחוק. ענף הבנייה הוא הענף היחיד במשק ישראלי שכפוף לתנאי תחרות אגרסיביים, היחיד שבו אין חסמי כניסה מלאכותיים, היחיד שבו חברות גדולות וטובות לוקחות על עצמן סיכון כספי גדול והוא גם הענף היחיד שצריך בחוצפתה של המדינה לממן את המדינה כדי לבנות מוסדות ציבור, רכבות, גשרים ותשתיות.

"מוסר התשלומים הוא רק רכיב אחד בביורוקרטיה שהורגת חברות קבלניות אחת אחרי השנייה. כשאני אומר הורגת, אני מתכוון לכך. חברות קבלניות נקלעות לקשיים תזרימים לא בגלל שהן לא יודעות לבנות, לא בגלל שהן לא מוסרות פרויקטים בזמן, אלא רק בגלל שהן לא יודעות כיצד להתמודד עם צבא הפקידים שעומד מולם. צבא שיש לו סמכות ללא גבול, ואחריות בערבון מוגבל. זה מאט את קצב הבנייה, זה מעמיס עליה הוצאות מיותרות ומעלה דרמטית את רמת הסיכון בענף. ככה לא מורידים את מחירי הדיור - ככה שוברים את ענף הבנייה".