גלנט: רואים התמתנות במחירים, בהמשך נראה ירידות

"אני לא נכנס לדיכאון כשהנתונים על מחירי הדירות לא טובים, ולא מסתחרר כשהם טובים" - כך אמר הבוקר (א') שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, בראיון עם עורך "גלובס", חגי גולן, בוועידת הנדל"ן השנתית של "גלובס" שנערכה היום (א') בתל-אביב.

"אני לא מסתכל על חודש אחד. אני רוצה לראות תהליך. למשל בדירות היוקרה, יש כבר ירידה במחירי הדירות יוקרה. זה פרמטר ראשון שמעיד על כך שבהמשך יהיה ריסון . כי זה מתחיל משם. אנחנו עוסקים בהיצע והפתרון הוא לייצר יותר דירות. ב-2017 ניתן פי 2 היתרים מאשר ההיתרים שניתנו ב-2014 טרם כניסתנו לתפקיד. בשנת 2018 יהיו פי 2 התחלות בנייה על קרקעות מדינה מאשר 2014-2015. המשמעות היא שההיצע גובר. בהנחה שהביקוש יהיה דומה, יש דבר אחד שכבר רואים אותו, והוא שקצב העלייה הולך ומתמתן.

"קיבלנו לידנו לאחר עשור את המשק אחרי שהמחירים קפצו פי 2. המצב היום שונה לחלוטין, ואני מאמין שנראה התמתנות במחירים ואולי בהמשך ירידה הדרגתית במחירי הדירות".

בתגובה לשאלה על עליית ריבית בנק ישראל המייקרת את המשכנתאות של רוכשי הדירות, אמר גלנט כי "ברור לגמרי שמה שאנחנו רואים בעשור האחרון לא תואם את הכלכלה הקלאסית. היינו מצפים שמשהו יקרה כשהריביות צמודות ל-0. כאשר מחיר הריבית נמוך, אנשים מחפשים אלטרנטיבה, במדינת ישראל 50% מביקוש הוא לדיור, ו-50% מהביקוש הוא לדירות. את הדיור מחפשים אנשים שרוצים לגור, את הדירות מחפשים משקיעים. נציע תחליפים למשקיעים, ניירות ערך ומכשירים פיננסיים. המטרה לייצר יותר פתרונות לדיור. אם אדם יכול לרכוש קרקע ואחרי 3 שנים למכור אותה ב-50% רווח מבלי לבנות דירה אחת זה לא טוב. אנחנו רוצים לשנות את זה. שהוא יבנה עליה וירוויח עליה רווח הוגן כקבלן לא כיזם. היזם יהיה המדינה".

גלנט נשאל האם קיים אינטרס של מקבלי ההחלטות לשמר את מחירי הדירות הגבוהים: "אני סבור כשהרבה אנשים שמשוייכים למעגל, שכולל גם קבלנים, תקשורת, ובנקים, יש אינטרס לשמר את המחירים. אבל אנחנו מדברים לא בשם 8000 קבלנים או אלפי בנקאים, אלא בשם 8 מיליון אזרחים. ועל זה נאמר 'איפה יושבת גורילה ששוקלת 500 קילו?' והתשובה איפה שהיא רוצה, והגורילה זה המדינה".

גלנט נשאל לעמדתו בנוגע לתוכנית מחיר למשתכן, שיצאה אל הפועל אל טרם מהווה פיתרון ממשי למצוקת הדיור ומחירי הדירות הגבוהים. "8,000 זוגות זכו כבר בדירות שהן 30% יותר זולות, רובם חיילים משוחררים. החלטנו שאנחנו את הדירות והקרקעות נשווק בעדיפות עליונה למי שאין. אנחנו מזרימים מים קרים לאמבטיה הלוהטת. צריך לזכור שבמשך עשור לא נעשה כלום, כולל מע"מ אפס. היום יש כבר תהליך שקורה, אנשים זכו בדירות, ואני מאמין שעל המסילה שהנחנו ימשיכו הממשלות אחרינו לנסוע".

גלנט התייחס גם לסוגיית הגעתן של החברות הזרות ואמר: "במכרז שהוצאנו ניגשו 49 חברות, מתוכן דורגו 19 ומתוכן לקחנו 6 ובחנו אותן - ואז הסתבר ששתיים מהן לא עומדות בקריטריונים - ולכן החברות שהיו במקומות אחריהן נכנסו במקומן. אנחנו מוכנים לצאת למכרזים".

בנוגע למכרזי "תכנן ובנה" שאותם מקדם משרדו בימים אלה אמר גלנט כי "בימים אלה ייצא מכרז בשיטת 'תכנן ובנה' בחריש. הבנו שתהליך השלביות וריבוי העוסקים בביצוע מביא לייקור התהליך וגם להתארכותו - בישראל לוקח 15 שנים מתחילת ההקמה של שכונה ועד שאנשים מקבלים מפתח. חלק גדול מזה טמון בשיטה".

על שאלה בנוגע לדיור הציבורי שנשחק, השיב גלנט: "לפני כניסתנו לתפקיד הממשלה רכשה רק 6 דירות לדיור הציבורי. לא 60 לא 600. רק 6. אנחנו ב2015-2016 רכשנו כמעט 1,000 דירות, ולקחנו 600 דירות שעמדו ריקות 10 שנים שיפצנו אותן והוספנו אותן למלאי. במדינת ישראל יש סדר גודל של 200 אלף בתי אב. מתוכם 60 אלף גרים בדיור ציבורי, 150 אלף מסתייעים בשכר דירה - וכולם מצויים במצוקה גדולה. זו משימה חברתית מהמעלה העליונה להיכנס לנושא ולשפר את המצב. אנחנו נאפשר כל שנה רכש של 1,000 דירות ונפעל בשיטות נוספות - וזה ייקח זמן".