חברת שופרסל פרסמה ביום רביעי שעבר את תוצאותיה הכספיות לסיכום הרבעון הרביעי של שנת 2016 והשנה החולפת כולה. עליות השערים החדות שנרשמו במניית שופרסל סמוך לפרסום התוצאות הכספיות, תרמו לעלייה מצטברת של כ-36% במחיר המניה במהלך 12 החודשים האחרונים.
הדוחות הכספיים אינם כוללים רק הצלחות, ועיון בהם מציג לא מעט אתגרים, חולשות וסימני שאלה משמעותיים בכל האמור באופוריית המשקיעים. בחרנו להציג בפניכם מספר תובנות מרכזיות ולא קונבנציונליות:
■ כבוד לשכונות: מנוע השיפור ברווחיות התפעולית הוא ללא ספק הרווחיות העצומה והצומחת של שופרסל ברשת העירונית. שיעור הרווח הגולמי בסניפים השכונתיים, המהווים 20% מהכנסות החברה במגזר הקמעונות, זינק ל-31%, ואילו הרווח התפעולי הניהולי בסניפים השכונתיים זינק בסיכום 2016 לרמה של 4.1%.
סניפי החנויות השכונתיות הציגו צמיחה של 6.2% בחנויות זהות. דומה כי המשפט היהודי הגורס כי "בנפול אויבך אל תשמח" אינו מתקיים במקרה של שופרסל, אשר גורפת רווחים מהותיים מקריסת רשת "מגה בעיר" והכניסה הצולעת של יינות ביתן לנעלי האחרונה. הציפייה כי יינות ביתן יביאו את ה-DNA של רשת דיסקאונט לזירה העירונית, ויחוללו מלחמת מחירים גם שם, התבדתה לפי שעה ונראה כי רשת זו טרודה בייצוב עסקיה החדשים.
■ הדיסקאונט עדיין מקרטע: סניפי חנויות הדיסקאונט של שופרסל הציגו אשתקד צמיחה של 4% בחנויות זהות, ואולם הרווחיות התפעולית של פעילות זו, המהווה את ליבת המכירות של הרשת, נותרה נמוכה באופן מטריד מנקודת המבט של בעלי המניות.
שיעור הרווח הגולמי בסניפי הדיסקאונט של שופרסל, המהווים כ-80% מהכנסות החברה ב-2016, היה 23%, ושיעור הרווח התפעולי הניהולי הסתכם ב-1.2% בלבד. למכירות המותג הפרטי שצמחו לכ-20% מההכנסות תרומה לשיפור הרווחיות הגולמית. ואולם, בהינתן העלויות הצומחות וההוצאות הקבועות הגבוהות, מדובר במאמץ אדיר ומחויב המציאות על-מנת לשרוד, ולא במנוע רווחיות המשנה את אופק הרווחיות העתידי של החברה.
פעילות הדיסקאונט כוללת מכירות באמצעות שופרסל אונליין, המבוצעות בעיקר באמצעות סניפי הדיסקאונט. מכירות האונליין צמחו ל-9% מן המכר, בהשוואה לשיעור של 6% מהמכר בשנת 2015.
פעילות האונליין היא פעילות אסטרטגית אשר עשויה בעתיד הרחוק לחסוך בעלויות סניפים וכוח-אדם, ואולם בפורמט הנוכחי ספק רב אם התרומה לרווח מפעילות זו היא מעבר לפינה.
הרווח התפעולי מתחום הקמעונות לפני הכנסות אחרות נותר קפוא ברבעון הרביעי ביחס לרבעון השלישי, והוא נמוך ב-11 מיליון שקל מהרווח התפעולי ברבעון השני ב-2016, ולפיכך האופוריה מביצועי מגזר הקמעונות של שופרסל רחוקה מלהיות מוצדקת.
■ העלויות מטפסות וימשיכו לטפס: במהלך שנת 2016 צמח מספר העובדים בשופרסל במספר מדהים של 400 בהשוואה למצבת כוח-האדם בחברה בסוף 2015, ובסיכום השנה הגיע ל-13,900 עובדים. לכך הובילו איוש המרכז הלוגיסטי ופעילות האונליין.
חשוב לציין כי לא רק שמצבת כוח-האדם של החברה צמחה באופן ניכר, אלא שגם השכר הממוצע ברשת צמח בשנה החולפת לרמה של 10,690 שקל לחודש, לעומת שכר ממוצע בחברה של 9,650 שקל לחודש ב-2015. כך, הוצאות השכר זינקו ל-1.52 מיליארד שקל בהשוואה ל-1.37 מיליארד שקל ב-2015.
הגידול בשכר המינימום בינואר 2017 צפוי להביא לגידול של 55 מיליון שקל בהוצאות השכר של שופרסל ביחס לשנת 2016. הגידול הנוסף בשכר המינימום בדצמבר 2017 צפוי לגרור גידול בהוצאות השכר של 110 מיליון שקל בשנת 2018 בהשוואה ל-2016. שופרסל חייבת למצוא את הדרך להתייעל, הן בכל הנוגע למצבת העובדים שלה והן בכל האמור בעלויות הרשת האחרות, הנובעות בין השאר מסינוף מוגזם.
■ הנדל"ן של שופרסל מנפק רווחי שיערוך, אולם פעילות הליבה הנדל"נית מציגה נסיגה: מגזר הנדל"ן תרם לחברה רווחים משערוך בהיקף של 26 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2016, ותרם במידה רבה לזינוק ברווח הנקי ברבעון זה, ואולם ההכנסות משכירות בנכסים המניבים התכווצו.
הכנסות מגזר הנדל"ן בנטרול רווחי שיערוך הסתכמו אשתקד ב-170 מיליון שקל, ירידה של 5.6% בהשוואה ל-180 מיליון שקל בשנת 2015, שמקורה בקיטון במצבת הנכסים המאוכלסים והשוכרים. הרווח התפעולי לפני הכנסות אחרות במגזר הנדל"ן הסתכם ב-136 מיליון שקל בהשוואה ל-149 מיליון שקל ב-2015. השחיקה היא פועל יוצא של קיטון בהכנסות משכירות ועלייה בעלויות תחזוקה.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.