לא לבעלי לב חלש: כיצד להשקיע בקרנות נאמנות אגרסיביות?

כאשר מדובר בהשקעות כלשהן, אחד העקרונות הבסיסיים הוא שלצד הניסיון להשיג תשואה גבוהה, יש לנהל באופן נכון את הסיכונים הכרוכים בכך ולמזער אותם עד כמה שאפשר. השגת תשואה נאותה בקרן נאמנות המתנהלת ברמת סיכון נמוכה, מייצרת ציון שארפ גבוה, וסביר להניח שהיא גם תגייס כספים מן הציבור. ניהול סיכונים מוקפד אומר, בין השאר, מינון נכון של אפיקי השקעה בתיק ההשקעות ופיזור בין רכיבי השקעה שונים וגם כאלה המצויים במתאם שלילי זה לזה. כלומר, יש מצבים שבהם אחד מהם יורד, אבל השני עולה.

השנים האחרונות מתאפיינות ברמת אי ודאות גבוהה בשווקים הפיננסים, שהיא פועל יוצא של המשבר ומדיניות הריבית האפסית. אחת התוצאות של אי-ודאות זו היא תנודתיות גדולה ומהירה בשווקים, כפי שראינו בינואר-מרץ 2016, וביוני 2016 בעקבות הצבעת הברקזיט. אמנם דווקא מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, רמת התנודתיות פחתה מאוד, שוק המניות מצוי בסוג של ראלי, ומדד הפחד נמצא דווקא באחת הרמות הנמוכות שלו. ובכל זאת, זוהי תמונת מציאות בת כ-3 חודשים בלבד, שעלולה מאוד להטעות, שכן נשיאותו של טראמפ מוסיפה ולא מפחיתה את אי הוודאות, הן בשל אישיותו והתנהלותו, והן בשל תוכניותיו הכלכליות ומדיניות החוץ העמומה שלו.

רוב גדול מאוד של קרנות הנאמנות מגדירות מראש את מדיניותן באופן שתוחם את אפשרויות ההשקעה שלהן לגבולות מקובלים. בתוך הגבולות האלה יכולות בהחלט להיות שתי קרנות דומות במדיניות המוצהרת שלהן, שאחת מהן נוטלת סיכון גדול יותר מהשנייה. למשל, אחת משקיעה באגרות חוב לטווח קצר, והשנייה, מסוכנת יותר, מעדיפה לרכז את השקעותיה באגרות חוב לטווח ארוך.

אבל ישנן גם קרנות נאמנות שיוצאות מהגבולות המקובלים ומציעות לציבור גישה הרבה יותר אגרסיבית שיכולה לייצר רווחים הרבה יותר גבוהים מאשר בקרן "רגילה", אך כמובן גם הפסדים הרבה יותר גבוהים. בתשקיף שלהן הן מזהירות את המשקיעים שהחשיפה המוגברת שלהן עלולה לגרום לתנודתיות גבוהה וכרוכה אמנם בסיכוי לרווחים, אבל גם בסיכון לאובדן כספים. סימן ההיכר הטכני של קרנות אלה הוא שלשמן מתלווה הסימון 5 או 6.

חגיגת המינוף

קרן מנייתית רגילה מסומנת בספרה "4", מה שאומר שהיא יכולה להשקיע עד 120% במניות. הספרה "5" מציינת שלקרן יש אפשרות להשקיע עד 200% במניות, והספרה "6" מאפשרת לה להשקיע ללא כל מגבלה. באופן דומה, האותיות F, E, D מאפשרות השקעה במט"ח בשיעור של 120%, עד 200%, ומעל ל-200% בהתאמה.

כיצד יכולה קרן לייצר פוזיציה גבוהה כזו? התשובה פשוטה: על-ידי שימוש בנגזרים.

כיום יש 7 קרנות שיכולות להשקיע עד 200% במניות (הספרה "5") ו/או עד 200% במט"ח (האות E), ועוד 11 קרנות נאמנות שאין להן, על-פי המדיניות המוצהרת שלהן, שום מגבלה לגבי שיעור המניות ו/או המט"ח, כלומר קרנות שהן ממונפות מאוד, ושרמת הסיכוי והסיכון שלהן גבוהה ביותר.

לחלקן יש מדד בסיס. מדד הבסיס יכול להיות ת"א 35 או ת"א 125, אבל יש גם כאלה המשקיעות בדולר, בסחורות או בזהב, וכן במדדי מניות בחו"ל כמו S&P או הנאסד"ק. חלקן קרנות שמוגדרות כממונפות בסיכון גבוה, שאין להן מדד בסיס והן מפעילות אסטרטגיות השקעה שונות שאותן הן מגדירות בתשקיף הקרן אסטרטגיות שאמורות לייצר רווחים גבוהים, אך כרוכות גם בסיכון מוגבר מאוד.

האם נכון להשקיע בקרנות אלה? האם התוצאות שלהן עד כה הצדיקו השקעה בהן?

כאשר בודקים את התוצאות של הקרנות משני הסוגים האלה - עם מדד בסיס ובלי מדד בסיס, ניתן לראות שהשקעה בהן לטווחים קצרים מאוד, בהנחה שהיא נעשית בעיתוי הנכון, יכולה להניב רווחים גבוהים מאוד, אבל החזקה בהן לאורך זמן לא הייתה מוצלחת מבחינת המשקיעים. הסיבה המרכזית לכך היא שחיקת הנגזרים בגלל אלמנט הזמן.

עובדה היא שסך הנכסים המנוהלים בקרנות אלה כיום מגיע ל-740 מיליון שקל בלבד מתוך סך נכסים כולל של הקרנות המסורתיות (ללא כספיות וללא מחקות) שמתקרב ל-170 מיליארד שקל. קרנות אלה מתאימות לגרעין קטן של משקיעים, שמוכנים ליטול סיכון גדול בתמורה לפוטנציאל לממש רווח גדול ובתוך פרק זמן קצר.

דוגמאות לא חסרות. למשל, בין המועדים 11.2.15 ל-21.4.15, מעט יותר מחודשיים, מדד ת"א 25 עלה ב-15.5%, ואילו הקרן "הראל (A5) מעו"ף בריבוע" השיגה תשואה כמעט כפולה: 30.3%, ובתקופה שבין 8.2.16 ל-18.4.16, מדד 500S&P עלה ב-13.4%, והקרן "איילון (D6) אקסטרים 500S&P פי 3", הניבה תשואה של 41.7%.

הקרנות האלה מחויבות להימצא בחשיפת יתר למדד הבסיס שלהן בכל רגע נתון בשיעור כזה או אחר, כפי שהתשקיף שלהן הגדיר זאת, והתוצאות שלהן מושפעות גם מבחירת המניות הספציפיות וגם מהשינוי במידת החשיפה המוגברת שלהן למדד הבסיס בגבולות המותרים להן. הן אינן חייבות לנצל את מלוא שיעור החשיפה שלהן.

לעומת זאת, יש קרנות אחרות שמתחייבות לדבוק בשיעור חשיפה מסוים, למשל, "דולר פי 3", או "S&P פי 3".

כך או כך, קרנות אלה מתאפיינות, כאמור, בסטיית תקן גבוהה ולמרות שברמה העקרונית הן פתוחות לכל ציבור המשקיעים, הן לא מיועדות לבעלי לב חלש. כך, למשל, ב-2008, שנת המשבר, נגרמו למחזיקים בהן (ברובן) הפסדים שנעו בדרך-כלל בין 50% ל-80%, וסך נכסיהן ירד מכ-750 מיליון שקל ב-2007 לכ-75 מיליון שקל בסוף 2008, פועל יוצא של ההפסדים יחד עם בריחת כסף מהן.

משקיע שבוחר להשקיע בקרן שממונפת פי 3 על הדולר (או על מדד S&P 500), צריך להביא בחשבון, שאם הוא השקיע בקרן כזו 10% מכספו, הוא למעשה יצר חשיפה של 30%, ואם המדיניות שלו היא שלא להגיע לחשיפה של יותר מ-10% לדולר, הוא לא אמור להשקיע יותר מכ-3% בקרן כזו.

עוד נזכיר כי דמי הניהול בקרנות אלה הם בדרך-כלל גבוהים יחסית, ולעיתים נגבה שיעור הוספה בעת קניית יחידות בקרן.

■ הכותבים הם בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ, ואנליסט ונציג קשרי יועצים בקבוצת תכלית (מבית מיטב דש). אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 הזדמנויות לצד תנודתיות