גאון או כסיל

יהיה זה יומרני לחשוב שאנו מבינים עד הסוף את מהות ההנהגה האמריקאית הנוכחית. ולמרות מגבלה ברורה זו, אין פלא שהשתאות גדולה אופפת אותנו כאשר אנו מסתכלים על ביצועיו התקשורתיים של הנשיא החדש, דונלד טראמפ.

כעת, כאשר גורם הפתעת בחירתו התפוגג במקצת, וממשלו כבר עובדה מוגמרת, אי אפשר שלא לתהות על מסלולו מול מה שחוזות עינינו: איך אדם אשר התחנך באקדמיה צבאית, קיבל תואר באוניברסיטה מצוינת (וורטון), קיבל חונכות עסקית מאב דומיננטי ומצליח, עלה לגדולה בעסקי נדל"ן בעיר הקשה ביותר בעולם (ניו-יורק), קרס כלכלית 4 פעמים וידע להשתקם למימדים של איל הון בינלאומי, איך אדם כזה מציג תמונה של עילגות מילולית, הבנה כה מועטה בנעשה סביבו מבחינה כלכלית, וחסר ידע כה בולט במאזן הכוחות הבינלאומי?

כאשר הייתה זו המטרה לכבוש את קהל הפריימריז, הוא הצליח לדבר אל לב הגרעין הקשה, בבסיס המפלגה הרפובליקאית, וזאת מול ריבוי מתחרים מן הממסד. שילוב נדיר, בתזמון המוצלח ביותר שהיה ניתן לקוות לו, לאור גועל הנפש הציבורי השורר כיום מביצועי כל הפוליטיקאים כולם. היותו Celebrity טלוויזיונית, בעלת סמכות ברורה וחד משמעית של "מפטר סדרתי", והנמצא מחוץ למנגנון של וושינגטון המושחתת, כל אלו היו גורמי הצלחה משמעותיים.

אין אדם שידע כמוהו לנצל את כמות המדיה החינמית שקיבל (הנאמדת בשווי של כמיליארד דולר) להעברת המסר הבסיסי האחד: אני אנקה, אסדר, ואשקם.

אבל, יחד עם המסרים הללו, היה עוד מסר סמוי אך ברור לכל: הובטח לצופים שמתישהו, כאשר הוא כבר יהיה מועמד לנשיאות, ובוודאי נשיא, תעשה התפנית הרצויה לדמות הרבה יותר מכובדת, ומותאמת לתפקיד הרם, ותתגלה יכולתו האינטלקטואלית האמיתית. כלים חיוניים למילוי המצופה ממי שמגיע כה גבוה מבחינה פוליטית.

והנה, בשלב הבא הוא נלחם בהילארי. הקונטרסט בינו ובין הנציגה האולטימטיבית של אותו ממסד שנוא הודגש עוד ועוד, וזאת ליצירת האפקט הרצוי: בניגוד אליה, הוא "ינקה את הביצות", הן הפוליטית, והן הכלכלית, מכל השחיתות, הוא יפסיק את העמדת הפנים המזוייפת של הדמוקרטים לדאגה לאזרח הקטן, ויבטל את עסקאות הסחר הרעות שנחתמו מתוך העדפה לאינטרסים מפלגתיים, או אישיים, במקום דאגה לאינטרס הלאומי.

במסגרת החבילה הזו, וול-סטריט כיכבה במיוחד - כאשר מכל החברות הבולטות, גולדמן סאקס הייתה לאחת מן המושמצות ביותר. זכור היטב איך קשריה של גברת קלינטון עם הבנק, וכן העסקתה בבנק של אשתו של הסנטור טד קרוז (יריבו העיקרי בזמן הפריימריז), נוצלו לניגוח אקטיבי ומתמשך.

והנה קרה הבלתי ייאמן, ומונו אנשי אותו בנק "מסואב" להיות אנשי האמון העיקריים שלו עבור ניהול הכלכלה: אחד כראש המועצה המייעצת בתחום, והשני כשר האוצר במסגרת הקבינט, יחד עם אוסף של מיליארדרים השייכים ממש למרכזה של ה"ביצה הכלכלית הממסדית". נשארנו עם השאלה הגדולה: האם לפנינו גאון פוליטי, או כסיל חסר עמוד שדרה?

מאז תחילת הממשל, הופעות האנשים המיועדים להיות שרים, כולל סגן הנשיא ודובריו, וכמובן הופעותיו של דונאלד טראמפ עצמו, סה"כ כולן מצטיינת בדבר עקבי אחד: חוסר העקביות שבהם.

בימים ראשונים כאלו היה מצופה מן הצוות לשדר מסר אחיד כמעט בכל נושא. במקום זאת הוא מצליח לסתור את עצמו במסגרות שונות, וזאת גם כאשר מדובר בנושאים הכלולים בהבטחות המפורשות מן המועמד שהיה. הגירה, מיסוי, מלחמה מול האיסלאם הקיצוני, ביטול Obamacare, היחס לרוסים ולאירופה, היחס למדיניות "סין האחת", ועוד כהנה וכהנה. כל אלו היו נושאים שבהם שמענו משהו והיפוכו לגבי הצעדים שצריכים לנקוט, ותזמון ביצועם. 

גם כאשר מדובר בצווים הנשיאותיים, עדיין לא ראינו משהו החורג מביצוע החלקים הקלים יחסית. הקמת החומה מול מקסיקו, ביטול הרגולציה המכבידה בפועל ולא בעקרון, וקידום תוכניות שיקום התשתיות והצבא, עדיין לא התחילו לעלות על השולחן, ולהיות מוכנים לחקיקה על ידי הקונגרס הרפובליקאי. צו המניעה לכניסה מ-7 המדינות המזרח תיכוניות הייתה דוגמה לקושי שעומד להיות לפני כל אחד מן הצעדים המתוכננים האלו.

אז מה קורה כאן? נשיא חכם, המחכה להזדמנות נאותה לפעול, או מישהו הנע ונד בין מצבי רוח חסרי בסיס עובדתי? לא זה ולא זה.

לפנינו שילוב נדיר של Presenter עם עקרונות די רפויים. כאמור, עד ההגעה לנשיאות, הצד החיצוני והחזרה הבלתי פוסקת על כמה סיסמאות הספיקו. עכשיו, כאשר מתעסקים במציאות, אנו חוזים בתוצאה המוחצנת של המאבק הבלתי נלאה בין יועציו, כאשר הקברניט מהסס לחתוך מהר. מאזן הכוחות הפנימי מייצר את התמונה הערפילית, חסרת העקביות והבסיס האידיאולוגי המובנה.

מצד אחד הסדר הישן, המפלגתי יותר, המיוצג על ידי סגן הנשיא מייק פנס וחבורה של אנשים המגיעים ישר ממה שהנשיא חשב לייבש, דהיינו "הביצה הפוליטית", מלווים בכרישי הפיננסיים. מצד שני, היועץ סטיב באנון וחבורתו, הרוצים מהפכה מן היסוד של כל מה שהפוליטיקה הישנה, ואחורי הקלעים של השווקים, מהווים.

לנו, כאנשי שוק ההון, מעניין דבר אחד: האם השוק רואה בתופעה הזו חיוב או שלילה? אם כן, איפה הסקטור הנהנה יותר מן המצב הקיים, ומן הצפי לעתיד?

התשובה ברורה למדי: השפעתם של אנשי סגן הנשיא, אנשי גולדמן, וחבריו האישיים המליארדרים של טראמפ - כל אלו מעניקים אמונה בשגשוג הנהנים מחוזים של בנייה מחדש, אינפלציה המלווה בריבית גבוהה יותר, רגולציה מועטה, ומסים מוקטנים בהרבה. מה הוא הסקטור המושלם במקרה שכל הציפיות האלו יתקיימו? נכון מאוד, סקטור המניות הפיננסיות.

הנה גרף של תעודת הסל החשובה בתחום, XLF :

 משה שלום פיננסי 28-02

שלושת המלבנים המשולבים השחורים (1 סגול) תוחמים את תקופת ההמתנה. זו אשר החלה בהפסקת ההרחבה הכמותית האמריקאית, והושלמה עם תחילת הרפתקת הבחירות. דשדוש, ארוך, עם נקודות היסטריה קצרות ביותר. ואז, ההתפוצצות של הפריצה מן התחום הגדול, והריצה הנמשכת עד עתה.

אגב, קווי המגמה הכחולים מראים היטב את ההתפתחות של העלייה, וזאת על פי חדות הזוויות. דבר זה מייצג את הגידול בהתלהבות לגבי המניות האלו. שימו לב שכבר ב- Brexit (4 סגול) הייתה סנונית לבאות לקראת הפריצה הגדולה. אגב, תאמרו מיד שבחירתו של טראמפ הייתה הפתעה גדולה, ולא ייתכן שידעו על כך לפני הפריצה - ותצדקו. העניין הוא שהמחיר נע ונד בתחום הדשדוש כאשר נקודת ההכרעה פגשה את המחיר באזור הגבוה.

עוד כמה זמן התלהבות זו יכולה עוד להמשיך? יש לזכור שמאבקי הכוח בין אנשי ההשפעה על הנשיא רק החלו, ואם נראה מבין יועציו הכלכליים קלקולים כמו בצד הבטחוני, זו תהיה בעיה. אך במקרה שנראה המשך של נתוני כלכלה אמיתית טובים (אשר טראמפ ישייך, בוודאי, לעצמו), עם מימוש חלק מן הצווים והתוכניות, יש להניח שלפנינו מגמה בעלת כוח התמדה לא קטן.

תיקונים טכניים יהיו, אבל מבלי סיבה המשנה סדרי עולם, כל תיקון כזה ייראה כהזדמנות קנייה בלבד. עד מתי? יש האומרים שהיה חסר טראמפ אחד להפקת "המסמר האחרון" לקראת המשבר הפיננסי הגדול הבא. בינתיים, ועקב חוסר המהות שבו, קשה לראות אותו מזיק יותר מדי - עד שנראה שהשוק עצמו החליט לממש ברצינות רווחים, ולהאמין פחות.

■ משה שלום - מנתח שווקים פיננסיים

ניתן למצוא אותי בפייסבוק ב: Financial blog of moshe shalom

*** אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות-דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר. יובהר ויודגש עוד, כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד, כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במקרה שנעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.