תערוכת הסלולר השנתית בברצלונה MWC (Mobile World Congress) מבטאת עליית מדרגה בהתפתחות של התעשייה ביחס למציאות שבה האינטרנט הוא בכל מקום. הכל, לרבות התקנים וחפצים, הופך להיות חכם יותר, ומכונות נעשות חכמות יותר מאשר אי פעם. בכלל, נראה שמדי שנה התערוכה - שלרוב היא הפגנת כוח של השחקנים הגדולים בתעשייה - שבכל שנה מציגים רשתות יותר מהירות, הופכת להיות תערוכה של שירותי אינטרנט.
השנה במיוחד התערוכה הופכת להיות מפגן כוח אחד מרשים של הדור החמישי בסלולר. את הטון בתערוכה נותנות כמו תמיד היצרניות הגדולות ובראשן אריקסון, וואווי, נוקיה, סמסונג, קוואלקום, סיסקו, אינטל וכו', שהשנה התחרות ביניהן מזינה ודוחפת את המפעילים לכיוון. מבחינתן אין צורך להמתין ליישום התקינה. האמירה היא ברורה: אנחנו כבר אחרי שלב הניסויים, בואו תתחילו ביישום.
בקצרה ועל רגל אחת, הדור החמישי עבור המשתמש הסופי הוא מהירות ועוד פעם מהירות. חוויית משתמש יוצאת דופן הרבה מעבר לכל מה שאנחנו מכירים ומדמיינים. בקפיצה בין הדור השלישי לדור הרביעי, כפי שאנו חווים אותו היום בישראל, השדרוג לא היה קיצוני, כפי שרבים חשבו. אבולוציה יותר מאשר רבולוציה.
בדור החמישי הכוונה היא למהפכה של ממש. קצבים שנחשבו דמיוניים בסלולר יהפכו להיות ישימים והלקוחות יקבלו קצבים של מאות מגה בשנייה. מצד שני, זה מה שגם אמרו בתעשייה במעבר מהדור השלישי לרביעי.
בתיאוריה הדור החמישי אמור לספק 1 ג'יגה למשתמש, אבל ההתפתחויות הטכנולוגיות הן כל כך מהירות שהקצבים הלכו וגדלו והיום בניסויים טרום דור חמישי או מה שקרוי דור 4.9, אפשר לראות מהירויות אפילו יותר גבוהות מאשר 1 ג'יגה בשנייה.
אלטרנטיבה ריאלית לרשתות הקוויות
המשמעות היא ברורה, הדור החמישי כנראה כבר יהווה אלטרנטיבה ריאלית לרשתות הקוויות וחוויית השימוש במכשיר הסלולרי תהיה משופרת לאין ערוך ממה שאנחנו מכירים היום. אינטל מתארת את הדור החמישי כדור שבו המכונות ידברו עם המכונות. "דור 4 היה לסמארטפונים; דור 5 מבשר על עידן המכונות. זוהי קריאת השכמה. הגיע העת להניח את הסמארטפון בצד; הדור החמישי יחולל את המהפכה התעשייתית הרביעית", אמר מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ'.
על פי נתוני אינטל, מספר המכשירים שיחוברו לאינטרנט עד שנת 2020 צפוי להגיע ל-50 מיליארד ו-47% מהתקשורת תהיה בין מכונות למכונות ולא בין בני אדם עם מכשירי סמארטפון. באינטל חישבו שבשנת 2020 משתמש אינטרנט ממוצע יפיק 1.5 ג'יגה בייט של מידע ליום; רכב אוטונומי יפיק 4,000 ג'יגה בייט ליום; מטוסים חכמים יפיקו 20 אלף ג'יגהבייט ליום ומפעלים חכמים - 1 מיליון ג'יגה בייט ליום.
לטובת הדור החמישי נצטרך הרבה יותר אתרים, נצטרך הרבה יותר תדרים, והאתרים הקטנים יהפכו להכרח. כאשר מדברים על דור חמישי מדברים על ענן ועל שירותים חדשים מבוססי ענן וכולם מתקשרים לאינטרנט של הדברים (IOT). המקרר שמדבר עם הסלולר, שמפעיל את המזגן, שמופעל על ידי הבית החכם, שנשלט על ידי אפליקציה ועוד.
כל המגמות שאנו מצפים לראות אותם מופיעים כבר בחיינו, שכן אם קוראים את עיתוני הכלכלה והטכנולוגיה, נראה שהם כאן מזמן - ובכן התערוכה בברצלונה משופעת בשירותים ובמערכות ניהול לרשתות אלו. מעניין לקרוא את החדשות שמלוות את התערוכה ולעשות פעם אחת השוואה משנה לשנה, כדי לראות איזה שירותים שרדו ואיזה טכנולוגיות הופכות למציאות.
אחד הסקרים המעניינים שערכה דווקא חברת IBM, בקרב בכירים בתעשייה, הצביע על כך שרוב אנשי ההיי-טק סבורים שבתחום ה-IoT, הדיבורים מקדימים את המעשים. יש רעיונות רבים אך עדיין נראה שביומיום שלנו אנחנו לא בדיוק צריכים להפעיל את המזגן מרחוק, ואפשר להפעיל אותו גם כשמגיעים. גם האופציה להדליק את האור בבית, רגע לפני הכניסה, לא ממש מפילה את הצרכנים לרצפה.
אז כן, התערוכה משופעת בשירותים מעניינים ונדמה ששוק התקשורת לעסקים הולך לעבור מהפכה, אבל העולם החדש גם אם יתמהמה בוא יבוא והעולם הולך לקראת יישומים שמעולם לא דמיינו. קחו לדוגמא את הפרויקט בלואיסוויל קנטקי כעיר חכמה. מדובר בשיתוף פעולה בין חולי אסתמה שנתנו להם להשתמש במשאפים שמחוברים לרשת, מה שמאפשר לעקוב בדיוק אחר אזורים שבהם רואים עלייה בזיהום האוויר. התערוכה בברצלונה מלאה חידושים ורעיונות שנוצרים תדיר בזכות השיח בין המפעילים ליצרנים לבין דרישות הציבור. בישראל השיח היחיד בין המפעילים ליצרנים נוגע לגובה ההנחות שיקבלו המפעילים.
יש לישראל מה ללמוד
ועכשיו כדאי לדבר על המשבר של שוק הטלקום בישראל. כדאי היה שפעם אחת יגיע לכאן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, יחד עם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, ויבואו לשמוע ולראות מה שקורה בתערוכה הזאת. זה יהיה שווה לתקציב המדינה כל גרוש. שפעם אחת יבואו וידברו עם הרגולטורים מכל העולם, ישתתפו בפאנלים החשובים וישמעו את בכירי התעשייה העולמית, כיצד צריך לעודד השקעות וכיצד מייצרים את האיזון הנכון בין שמירה על האינטרס הציבורי והתחרות לבין השקעות.
חייבים להבין אחת ולתמיד את עומק המשבר בישראל: אנחנו מפגרים בהשקעות אחר כל העולם המודרני. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה מצב שבו מצד אחד כל הפיתוחים והחדשנות מיוצאים מישראל החוצה, והתעשייה, קרי המפעילים, נמצאים הרחק מאחור. דור 4.5 בסלולר הושק בעולם במאות מדינות, בעוד שאצלנו יש מפעילים עם פחות מאלף אתרים בדור 4. בכל הקשור לשירותים חדשים אנחנו מפגרים מאוד. המפעילים הסלולריים מתקשים לאמץ שירותים חדשים מכיוון שההשקעות יורדות ובעולם השירותים לציבור רק הולכים ומתרבים מיום ליום.
בישראל קצב הגלישה בבתים נמוך יחסית ובזק והוט מעכבות השקעות כי אין להן תמריץ להשקיע. החברות הסלולריות שאמורות היו לייצר תחרות אפקטיבית בשוק הקווי לא מצליחות לעשות זאת, ובקיצור השוק נמצא בחוסר איזון משווע שמוביל לפגיעה בהשקעות ולפחות חדשנות.
החברות הסלולריות חייבות הקצאות תדרים כי בלי הקצאה משמעותית לא יהיה דור חמישי בישראל. תהליך שיחרור תדרים הוא קשה וארוך ובישראל הוא מסובך עוד יותר בגלל צרכי מערכת הביטחון. כמו שזה נראה עכשיו אנחנו הולכים להיתקע. וחוץ מזה מה זה יעזור אם נשחרר תדרים, אבל החברות הסלולריות לא יוכלו להשתמש בהם כאשר גובה אגרות השימוש בתדרים הוא כל כך גבוה.
*** הכותב הוא אורח LG ישראל בברצלונה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.