"מהות השימוש בנכס תקבע את הארנונה - ולא זהות הבעלים"

לא זהות המחזיק בנכס תקבע את גובה הארנונה אלא מהות השימוש בו - כך קבע בית המשפט העליון, כשדחה השבוע ערעור של עיריית תל-אביב וקבע כי חברת ביטוח שמחזיקה בנכס שעומד ריק, תשלם ארנונה מופחתת ולא לפי התעריף הגבוה של חברות ביטוח.

מדובר במחלוקת בין חברת הביטוח מגדל לעירייה בנוגע לתעריף הארנונה שאמור לחול על נכס שמגדל מחזיקה בקניון ויצמן סיטי, הצמוד לבית חולים איכילוב בתל-אביב ומשמש אותה כמחסן.

ב-2011 רכשה מגדל נכס ששטחו כ-600 מ"ר בקומות החניון המסחרי של קניון ויצמן סיטי. הנכס נרכש לצורכי השקעה ולא עבור הפעילות השוטפת של החברה.

עם רכישתו שינתה עיריית תל-אביב את סיווגו מ"מחסנים" ל"חברות ביטוח ומבטחים", כשתעריף הארנונה של נכס מניב המוחזק בידי חברת ביטוח הוא 523 שקל למ"ר, והתעריף של מחסן נמוך בהרבה. לשם המחשה - חיוב מסחר עומד על כ-365 שקל למ"ר, וחיוב מחסנים מעל ל-500 מ"ר עומד על כ-70 שקל למ"ר.

ב-2012 הגישה מגדל, באמצעות עורכי הדין ארז גבע ואורלי לוי ממשרד כץ-גבע-איצקוביץ, ערר על ההחלטה לחייב אותה בתעריף חברות ביטוח, אך ערר זה נדחה. מגדל הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, וטענה כי הנכס הוגדר כמחסן על-ידי החברה שממנה רכשה אותו, ומאחר שברור כי אינו משמש אותה בפעילות ביטוחית שוטפת, יש לסווגו בהתאם לשימוש בפועל.

עיריית תל-אביב טענה מנגד כי יש לנקוט פרשנות מילולית של חוק ההסדרים, לפיה כל עוד הנכס לא מושכר - תוטל עליו ארנונה של חברות ביטוח.

בית המשפט המחוזי הפך את החלטת ועדת הערר ופסק לטובת מגדל. העירייה ערערה לעליון, והשופט עוזי פוגלמן דחה השבוע את ערעורה והותיר את פסיקת המחוזי בעינה.

עקב פסיקה זו נקבעה למעשה הלכה חדשה בעליון, לפיה לא יוטל חיוב בהתאם למהות המשתמש בנכס אלא בהתאם לשימוש בו.