את עמיתי רביב דרוקר מעניינות שיחות הטלפון של המשולש ביבי-שלדון-רגב, בעיקר כדי להוכיח שהביטאון "ישראל היום" הוא בעצם מתנה פוליטית של אדלסון לנתניהו. הוא רוצה להראות שראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים קשר ישיר עם אנשי העיתון ואף נותן להם הוראות של תוכן ועריכה. למשל, מתי ואיך להכניס תמונה של שרה ושיהיה גם כיתוב מחמיא. בקשת דרוקר וערוץ 10 עדיין נשחקת בגלגלי המשפט.
מה באמת טיב היחסים בין נתניהו למיליארדר שלדון אדלסון - ולא רק בהקשר של "ישראל היום"? ובאופן ספציפי: איך משפיעים יחסים אלה על המדיניות של ישראל ועל חלק ממהלכיה? ואם להיות יותר ספציפי: האם לשלדון, איל ההימורים, יש השפעה על החלטותיו של ראש ממשלה ישראל ובכך גם על הממשלה כולה, ועד איפה משתרעת השפעה זו, אם היא קיימת?
מתנה חריגה ויוצאת דופן
אדלסון הרעיף על חבריו ביבי ושרה לא סיגרים ותכשיטים, לא מתנות והטבות רגילות, אלא עיתון! זה דבר לחלוטין לא שכיח, שלא לומר נדיר ואולי יחיד מסוגו. מכל מקום, אני לא שמעתי שמתנה כזאת ניתנה אי-פעם, אפילו במאות קודמות. זה משהו חריג ויוצא דופן.
לכן, אין דבר סביר יותר מכך שכאשר הם מדברים, עולים בשיחה גם ענייני מדינה, במיוחד כאלה הקרובים ללבו של אדלסון. כמו, למשל, "להכניס" לנשיא ברק אובמה כדי לעזור למפלגה הרפובליקאית בארה"ב, שאדלסון נמנה עם חבריה ותומכיה הפיננסיים הגדולים.
בשלב זה אנחנו לא יודעים על השפעה כזאת - אבל האם אפשר להכחיש שיותר הגיוני שהיא קיימת מאשר להפך? ואם כך, איך אפשר לא לבדוק, לחקור, להאזין, לשאול, לתמוה?
אני לא מכיר את עמדותיו של אדלסון, מעבר לידיעה שהוא בעל נטיות ימניות מובהקות, גם אצלנו וגם במדינתו ארה"ב. האם הוא מטיל את השפעתו כנגד העמדה של שתי מדיניות לשני עמים, למשל, שביבי נסוג ממנה לאחרונה?
ביבי - לא בגין ולא בן-גוריון
אני לא הייתי חושב לרגע שראשי הממשלה מנחם בגין או דוד בן-גוריון היו צריכים להיות נתונים למעקב בגלל אפשרות של השפעה עליהם. אבל ביבי הוא סיפור אחר.
הוא לא אדם ישר כמותם, לא חזק כמותם, לא שונא מתנות כמותם וכמו ראשי ממשלה נוספים (שמעון פרס ויצחק שמיר, למשל).
ביבי, בגלל אופיו והתנהלותו הנהנתניים באופן קיצוני, בגלל רדיפתו אחרי ממון ובעלי ממון, עלול להוות מטרה להשפעות חיצוניות, ובתור שכזה הוא ראש ממשלה מסוכן מאוד.
כי מי שמקבל - מצפים ממנו שייתן. ואיזו תמורה יש לביבי לתת חוץ ממידע והשפעה?
כתבות
ני"ע
