עוד 30 אלף ישראלים בעלי חשבונות פיננסיים בארה"ב נמצאים על הכוונת של רשות המסים. רשות המסים הודיעה היום (ג') כי קיבלה לידיה בימים האחרונים מידע נוסף הנוגע לכ-30 אלף חשבונות של תושבי ישראל שנוהלו בגופים פיננסים בארה"ב במהלך שנת 2014.
מידע זה מצטרף למידע ביחס ל-35 אלף חשבונות שנוהלו בארה"ב בשנת 2015, ושהתקבל ברשות המסים בתחילת ינואר השנה; וכן למידע על אלפי חשבונות נוספים בחו"ל שהרשות קיבלה וממשיכה לקבל במסגרת המרדף שהיא מנהלת אחר ההון השחור הישראלי המסתתר בחו"ל והמהלכים הבינלאומיים ליצירת שקיפות פיננסית בין מדינות.
בשם המאבק בהון השחור התעצמה אשתקד המגמה לשיתוף-פעולה גלובלי ולהעברת מידע בין המדינות, ובין היתר נכנס לתוקפו גם הסכם ה-FATCA, שבמסגרתו החלה רשות המסים להעביר מידע למקבילתה האמריקאית (IRS) על נכסים פיננסיים של אזרחים בעלי זיקה לארה"ב; ובתמורה - לקבל מידע על ישראלים בעלי חשבונות בארה"ב.
כדי לטפל במידע - שעל-פי ההערכות יגיע למאות אלפי פרטי חשבונות בשנה - הקים מנהל רשות המסים, משה אשר, צוות משימה ייעודי, חוצה-חטיבות, המורכב מנציגי המחלקה הבינלאומית בחטיבה המקצועית, חטיבת המודיעין והחקירות, חטיבת השומה והביקורת וחטיבת שע"מ (מחשבים). לאחר שחטיבת שע"מ מבצעת תהליכי מיון ו"גיור" של הנתונים הממוחשבים, היא מקצה את הרשומות הדורשות טיפול ליחידות החקירות והמודיעין ולמשרדי השומה.
הסכם ה-FATCA שנחתם לפני כשנתיים בין ישראל לארה"ב ואושר בחקיקה אשתקד, מחייב את הבנקים והגופים הפיננסיים בכל המדינות החתומות עליו, להעביר ל-IRS מידע על נכסים פיננסיים והכנסות של אזרחי ארה"ב באותן מדינות.
כחלק מיישום ההסכם, העבירה ישראל ל-IRS בנובמבר ובדצמבר 2016 נתונים לגבי חשבונות בבעלות תושבי או אזרחי ארה"ב, כפי שזוהו ודווחו על-ידי המוסדות הפיננסיים בישראל לשנים 2014 ו-2015; ובהמשך לכך, החל מינואר השנה, החלה רשות המסים לקבל מידע הנוגע לחשבונות של תושבי ישראל בגופים פיננסיים בארה"ב.
הרשומות שהתקבלו מהאמריקאים כוללות מגוון פרטים הנוגעים לבעלי החשבונות, תושבי ישראל, וכן פרטים הנוגעים לחשבונות עצמם. רשות המסים תבחן ותמיין את המידע ותשווה לדיווחים של אותם ישראלים. בתהליך המיון יזוהו אלה שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דיווח על החשבונות וכן אלה שדיווחו על קיום החשבון במסגרת הליך "הגילוי מרצון" של הרשות (הליך שאיפשר הצהרה על נכסים לא מדווחים ללא הליך פלילי).
עצם המעורבות בחברה זרה או החזקת חשבון בנק בחו"ל אינם מהווים עבירת מס או עבירה בכלל, אך קיימת חובת דיווח על מעורבות כזאת, ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים אותה. לפי החוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל, אך עליו לדווח לרשות המסים על קיום החשבון ועל ההכנסות שהופקו בו, בהן מריבית, מדיבידנד ומרווחי הון.
לאחר שרשות המסים תבצע את ההצלבות הנדרשות בין המידע שדווח בישראל, לבין הרשימות שהועברו אליה מחו"ל, הרשות עלולה לדפוק על דלתם של אזרחים ישראלים שלא דיווחו כנדרש על כספיהם בחו"ל.
בשנים האחרונות פועלת רשות המסים בנחישות כדי לסגור את נתיבי המילוט של מיליארדי השקלים הדוהרים בכלכלת הצללים. הרשות מבצעת כל העת מהלכים להשגת מידע בנקאי פיננסי בחו", והמאמץ משתלם - הרשות מוצפת במידע.
מעבר לעובדה שרשות המסים צפויה להמשיך לקבל מידע אוטומטי מרשות המס האמריקאית מדי שנה במסגרת הסכם ה-FATCA, עתידה הרשות לקבל מידע ממדינות רבות נוספות במסגרת הסכם ה-Common Reporting Standard (הסכם ה-CRS), הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים שיזם ארגון ה-OECD. במסגרת ה-CRS צפויה ישראל להחליף מידע עם מדינות שונות לגבי יתרות בחשבונות פיננסיים של אזרחים ישראלים לשנת 2017, עד ספטמבר 2018.
בנוסף, ישנן בידי הרשות רשימות שהתקבלו ממקורות אחרים, פחות רשמיים, ובהם רשימה הכוללת למעלה מ-8,000 לקוחות ישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC-שווייץ.
כך, מצטברים ברשות המסים עוד ועוד מידעים על עשרות אלפי חשבונות של ישראלים בחו"ל, אותם היא נדרשת לבחון ולוודא כי בעליהם דיווחו כנדרש על קיומם ועל ההכנסות בהם.
הסיכון: אובדן הוויזה
התוצאה הישירה של חשיפת ישראלי שהסתיר כספים מרשות המסים בחשבונות זרים בחו"ל - ברורה. אזרח שכזה חשוף לסנקציות פליליות מצד הרשות, כמו גם לדרישת המס שהועלם וכן לקנסות וריביות. מהצד של המדינה, ההון שנחשף נכנס למערכת המס, וכל ההכנסות העתידיות של האזרח בחו"ל נתפסות מעתה ברשת המס. אולם מעבר לכך, עלולים חילופי המידע בין ארה"ב לישראל לגרור השלכות נוספות עבור אותו מעלים מס.
כך, לדברי עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', המתמחה במסים ואיסור הלבנת הון, הסיכון הנוסף שנלווה להעלמות המס הוא אובדן הוויזה לארה"ב. "בתחילת השנה פרסמה רשות המסים האמריקאית,, ה-IRS, נוהל - שככל הנראה הוא איננו חדש, אך כעת מקבל משמעות מעשית - שלפיו בעלי חשבונותת בנקים בארה"ב שקיים לגביהם מידע אודות כספים ונכסים המוחזקים בארה"ב ושלא דווחו לרשויות - עלולים להיתקל בקשיים בחידוש או בקבלת אשרת כניסה לארה"ב. כעת, משיש הדדיות בחילופי המידע בין ישראל לבין ארה"ב, קיים חשש שרשות המס האמריקאית תאכוף את הנוהל כלפי ישראלים, תושבי ארה"ב, או כאלה המבקשים לבקר בה, תעביר את המידע למשרד החוץ האמריקאי, וזה ימנע מהשגרירויות לאשר הענקת אשרות כניסה", אומר גולדן.
לדבריו, "המידעים זורמים כל העת לרשות המסים בישראל מכל העולם, ולא רק מארה"ב, כחלק ממה שמכונה 'מותו של החיסיון הבנקאי'. להערכתי, הישראלים מדווחים על כספם ל-IRS או לרשויות בישראל, וזאת מתוך ידיעה כי בכל הקשור לחוקי המס, הרשויות האמריקאיות מחמירות מאוד, ולכן חשיבות הפרסום היא בעיקר במסר הציבורי המרתיע שהוא מייצר. עם זאת, ברור שכל אזרח האוחז בחשבון בנק בארה"ב ובאירופה, מוטב לו להתייעץ עם מומחה, בבחינת 'להקדים תרופה למכה'".
עו"ד קרן זרקו-זמיר, המתמחה במיסוי פלילי ואזרחי, מוסיפה כי "נראה כי רשות המסים הולכת ומבססת את מעמדה כ'האח הגדול', הכול-יודע והכול-יכול, בין אם זה בדרישת הסברים מאלפי אזרחים שכלל אינם מנהלים תיק במס הכנסה, ובין אם זה בקבלת מידע בנקאי אודות עשרות אלפי אזרחים אחרים המחזיקים חשבונות או רכוש בחו"ל.
"חשוב לציין כי קבלת המידע מארה"ב נעשית במקביל לביטולו של נוהל גילוי מרצון שאפשר לאזרחים להגיש דיווח על הכנסות ונכסים ולשלם את המס בגינם מבלי להיחשף להליכים פליליים עד סוף 2016. המצב שנוצר כיום הוא שהרשות אינה מייצרת עוד תמריצים לאזרחים להיחשף ולדווח, ומצד שני ניתנים בידיה יותר ויותר כלים לחקור ולהשיג מידע על נכסיהם של אזרחי ישראל, באופן שחושף יותר ויותר מהלכים כלכליים לעיניה הבוחנות של רשות המסים ומעניק לה כוח מופרז".
עוד לדברי זרקו-זמיר, "הודעת רשות המסים מהיום יוצרת הרתעה ומעבירה מסר ברור לאזרחים המחזיקים בחשבונות בנק בארה"ב. נכון שאכיפה נבונה ומאבק כנגד העלמות מס הם חיוניים ולגיטימיים בכל חברה מתוקנת, אולם נדרש איזון בין הכוחות של האזרח אל מול רשות המסים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
