השקל ממשיך להתחזק היום (ג') בשוק המט"ח ומשלים עלייה של כמעט 1% מול הדולר בתוך כיממה. המטבע האמריקאי נסחר ירד היום בכ-0.5% מול השקל ושערו היציג נקבע על 3.654 שקלים. זאת, בין היתר לאחר ההחלטה של בנק ישראל אתמול "לשבת על הגדר" ולהותיר את ריבית חודש מארס על כנה, ברמה של 0.1%. גם האירו נחלש היום מול השקל בכ-0.4% ושערו היציג נקבע על 3.878 שקלים. ברמה העולמית הדולר נסחר במגמה מעורבת מול המטבעות המובילים. ברקע, נאום מצב האומה של הנשיא טראמפ ב-4:00 לפנות בוקר (שעון ישראל).
בשבוע שעבר, נזכיר, בנק ישראל החליט להתערב במסחר במט"ח ורכש כמה מאות מיליוני דולרים, כאשר הדולר נפל מתחת ל-3.7 שקלים. זאת במטרה להחליש את השקל ולסייע למגזר היצוא. בינתיים, ככל הידוע, בנק ישראל לא התערב בשוק ונראה כי הוא ממתין להתפתחויות בארה"ב הן בזירה הפיסקאלית (ההחלטות שיקבל טראמפ) והן בזירה המוניטארית, כאשר בשווקים החלו לאמץ יותר את ההערכה לפיה הפד עשוי להפתיע ולהעלות את הריביות כבר בחודש הבא, מהלך שיתרום להתחזקות הדולר ולאנחת רווחה בקרב כלכלני בנק ישראל.
אז מה מניע את התחזקות השקל בתקופה האחרונה? בעוד רבים בשוק סבורים כי מדובר בתנועה של סוחרים ספקולנטים שמנצלים את אוזלת ידם של מעצבי המדיניות הכלכלית בישראל, אחרים מעריכים כי התחזקות השקל היא תגובה טבעית לשיפור הכלכלי בישראל: אבטלה בשפל וקצב צמיחה של 4% ב-2016 (לפי האומדן הראשון של הלמ"ס).
בינתיים, השחקנים בשוק ממתינים בדריכות לנאום שיישא הלילה טראמפ בקונגרס. האם הנשיא האמריקאי יעניק רוח גבית לדולר ולראלי בשוק המניות אם יספק פרטים חדשים על התוכנית להרחבה פיסקאלית ולהפחתת מסים שהוא מתכנן או שמא יאכזב את המשקיעים ויתמקד בעיקר בזירה הפוליטית ובהתכתשויות עם אמצעי התקשורת? נחכה ונראה.
"השקל ממשיך להיות בין המטבעות החזקים בעולם - מקטין את הלחצים האינפלציוניים ותומך בעקום השקלי", כך מציין עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. לטענתו, "בינתיים, האסטרטגיה הנוכחית של בנק ישראל שממתין להעלאת ריבית בארה"ב מתגמדת כנגד הגורמים שממשיכים לתמוך בחוזקו של השקל - שיפור ביצוא הסחורות בחודשים האחרונים בשילוב החוזקה ביצוא שירותי ההי-טק, העליות במדדי המניות בחו"ל (שמיטיבה עם חברות ההזנק בישראל) והמדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה באירופה. אלו תרמו להמשך התחזקות השקל לשיאים חדשים מול סל המטבעות: השקל רשם ייסוף של 3% מתחילת השנה (4% מול הדולר והאירו ו-3% מול הפאונד). התחזקות השקל ממשיכה לדחוק כלפי מטה את הציפיות לאינפלציה ומרחיקה את עליית הריבית ובכך נותנת רוח גבית לעקום השקלי".
שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בקבוצת פיוניר, תולה את האשמה בהתחזקות השקל במאגרי הגז בישראל: "בתחילת השנה רבים חשבו כי פער הריביות בין ישראל לארה"ב יוביל להתחזקות הדולר מול השקל. כולם שכחו כנראה, שכמו כל דבר בכלכלה, בסופו של דבר מדובר בהיצע וביקוש. אמנם פער הריביות מגדיל את הביקוש לדולר אך מנגד ישנם פרמטרים נוספים ומשמעותיים שמקטינים את הביקוש לדולר. למשל, למרות שמאגרי הגז מישראל עדיין לא מייצאים גז למדינות זרות, עצם העובדה שהם משמשים את המשק המקומי בצורה נרחבת מורידה את הביקוש לדולר (בעקבות הקטנת הביקוש לייבוא מוצרי אנרגיה).
"בנוסף, ישראל ממשיכה לנפק אקזיטים מרשימים אשר מגדילים את תזרים הדולרים שנכנסים למדינה. אם נוסיף על כל אלו את נתוני הצמיחה המרשימים של ישראל נבין כי גם מצד הביקוש לשקל קיימת התעניינות גוברת. אנו מאמינים כי אם הדברים ימשיכו כך, טרם ראינו את גבול התחתון של שער השקל-דולר. שינוי מגמה מצריך פער ריביות גבוה יותר בין ישראל לארה"ב, אשר יכול להתבצע בשתי דרכים: הראשונה - ארה"ב תבצע לא פחות מ-3 העלאות ריבית ב-2017, השנייה - הורדת הריבית בישראל, דבר שנראה בלתי סביר לאור מצ"ב הנדל"ן ונתוני הצמיחה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
