S&P: "הגבלת שכר הבכירים תפחית את תאוות הסיכון בבנקים"

"מאז 2010 ראינו שהבדלים במבנה השליטה בבנקים משפיעים על קצב הצמיחה, מדיניות הדיבידנדים ועל היעילות של הבנקים. אולם השינויים הרגולטורים של השנים האחרונות מפחיתים את השפעת מבנה השליטה ומבליטים את סוגיית גודל הבנק", כך מעריך אנליסט האשראי הראשי של S&P מעלות, טרנס קלינגמן.

בעבודה שחיבר קלינגמן יחד עם האנליסט בני פאר ושהגיעה לידי "גלובס", הם מציגים כיצד בעבר הניבו בנקים עם גרעין שליטה (פועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי) תוצאות טובות יותר במספר פרמטרים מרכזיים לעומת אלו שללא גרעין שליטה (לאומי ודיסקונט). "בנקים עם בעלי שליטה חילקו יותר דיבידנדים וצמחו מהר יותר, כשהם נשענים על רמת רווחיות גבוהה כדי להגדיל את היקף ההון. לעומתם, בנקים הפועלים ללא בעל שליטה לא חילקו דיבידנדים בשנים האחרונות", הם כותבים.

עוד הם מוסיפים: "להבדלים אלה לא הייתה השפעה ניכרת על איתנותם הפיננסית של הבנקים ועל כושר הפירעון שלהם. אולם המשקיעים במניות העדיפו בצורה ברורה בנקים עם בעלי שליטה מבוססים, שחילקו דיבידנדים גבוהים ושקצב הצמיחה שלהם מהיר יותר", כותבים ב-S&P מעלות.

אלא שבמעלות מניחים שהפערים בביצועים בין בנקים עם גרעין שליטה וללא גרעין שליטה יצטמצמו, ובמקומם תיווצר שונות בין ביצועי הבנקים הגדולים לקטנים. "סביבת הרגולציה החדשה מחלישה את השפעת מבנה השליטה ומכוונת גם להקטין את נתח השוק של שני הבנקים הגדולים ולעודד היווצרות וצמיחה של מתחרים קטנים יותר. הבנקים יתבדלו בהתאם ליכולתם להסתגל לשינוי בנתח השוק שלהם", כותבים קלינגמן ופאר.

בין השינויים הם מציינים את חוק שכר הבכירים, שמגביל בפועל את שכר המנהלים לכ-2.5 מיליון שקל בשנה. "המגבלות על תקרת השכר צפויות ליצור רמת תמריצים הומוגנית יותר בין בנקים. כמו כן, עם הזמן ניתן לצפות שרמות השכר הנמוכות למנהלים הבכירים יחלחלו מטה להנהלת הביניים. אנו צופים גם שחוק הגבלת שכר הבכירים יפחית את תיאבון הסיכון במגזר כולו, כך שהצמיחה העתידית בנכסי סיכון צפויה להיות קצת יותר אחידה בין הבנקים השונים", מעריכים במעלות.

קלינגמן ופאר מתייחסים בעבודתם גם להשפעת חוק שטרום: "בנק הפועלים ובנק לאומי ייאלצו למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם. החוק גם מעודד יצירה וצמיחה של מתחרים חדשים באמצעות הנגשת מערכת התשלומים ומסד נתוני אשראי של לקוחות וצרכנים. המשקיעים יצטרכו לשקול את השפעת החקיקה החדשה, ששמה לה למטרה לחלק מחדש את השוק בין השחקנים בענף הבנקאות... שחקנים חדשים ייכנסו למערכת, אולם יצטרכו להוכיח יכולת לצמוח כדי להוות תחרות של ממש. בסביבה התחרותית חדשה גם הבנקים הבינוניים יצטרכו לבחון את יעדי הצמיחה ונתח השוק שלהם. הבידול העתידי בין הבנקים תלוי ביכולתם להסתגל לשינוי משמעותי בנתח השוק שלהם".

קלינגמן ופאר כאמור מציינים, כי בעבר ההבדלים בין הבנקים התבססו על מבנה השליטה. "מאז 2010, בנקים עם בעלי שליטה מפגינים לרוב תיאבון סיכון מוגבר המשתקף הצמיחה מהירה יותר. המשקיעים הבחינו בהבדלים, ונכון לסוף 2016, השקעה במניות מזרחי טפחות, הפועלים והבינלאומי הניבה ב-6 שנים תשואה מצטברת חיובית בכל אחד מבנקים אלה. לעומת זאת, השקעה בלאומי ודיסקונט הניבה בתקופה זו תשואה מצטברת שלילית. עם זאת, ההבדלים במבנה השליטה לא השפיעו על כושר הפירעון של הבנקים, ובמהלך התקופה הנסקרת לא ראינו שונות משמעותית בדירוגי האשראי".

 מניות הבנקים עם גרעין שליטה