פרשנות: המלחמה של יחימוביץ' הזיקה לפנסיות של כולנו

1. הדוברת הנמרצת של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) מיהרה הבוקר (ג') לעדכן את העיתונאים בדעתה של הבוסית שלה על החדשות האחרונות שהגיעו מכיוונה של חברת התרופות פריגו. "ח"כ יחימוביץ', שנאבקה נגד ניסיון ההשתלטות העוינת של מיילן על חברת פריגו  והייתה בין מונעיו, אומרת כי היא חשה מרומה אחרי הודעת פריגו הלילה כי היא נפטרת מהמפעל ברמת חובב, וכך צריכים לחוש גם המוסדיים הישראלים שהאמינו בפריגו".

בהמשך ההודעה, אף הופיעה ציטוט של יחימוביץ', ולפיו "ההודעה הנפתלת ומרובת הפרטים שהוציאה החברה הלילה, מקפלת בתוכה מהלומה למאות עובדים מסורים, שעבודתם הביאה לרווחים יפים לחברה. פריגו התגלתה כחברה חסרת אמינות וחסרת מוסר. מנהליה הישראלים והבינלאומיים פעלו לשכנע אותי אישית כי אם מיילן תשתלט על פריגו, היא תמכור את פעילותה בישראל בחלקים למרבה במחיר ותביא לפיטורים המוניים, שעה שפריגו מחויבת כביכול לשוק הישראלי ולשמירה על אלפי העובדים שלהם, בעיקר בירוחם וברמת חובב.

"כעת הגיעו אלי ידיעות כי למכירת המפעל ברמת חובב יתווספו פיטורים במפעל בירוחם. מנהלי פריגו הונו אותנו, וכעת בשל הסתבכות בעסקות רכישה כושלות, ישלמו עובדים ישראלים בפרנסתם. אני תובעת מראשי פריגו לעמוד במילתם, או במקרה הגרוע להתנות כל מכירה בשמירה על העובדים ובהבטחת המשך העסקתם, ולקבע זאת בהסכם. עליהם לזכור כי השוק הישראלי הוא זה שמנע את ההשתלטות העוינת. לא נעבור לסדר היום על כוונות זדון כאלה.

2. ההודעה הזאת, חשוב לציין, וכך גם מדגישה יחימוביץ' במפורש, מגיעה לאחר מאבק חסר פשרות שניהלה חברת הכנסת לפני כשנה וחצי נגד מכירת פריגו לחברה המתחרה מיילן. ואולם ההודעה הנוכחית אינה מנקה את יחימוביץ' מהחלטתה הקודמת להתערב ברגל גסה במהלך עסקי ראוי ותקין, ולהביא לסיכולו.

חשוב להזכיר מה אמרה יחימוביץ' אז, בדיון שהתקיים באוקטובר 2015 בוועדת הכספים של הכנסת. "על סדר היום עומד גורלם של 1,200 עובדים, מתוכם 850 בירוחם ובנאות חובב. אנחנו יודעים כמה דם צריך לירוק כדי לייצר מקום עבודה בנגב, וכאן באבחת סכין אחת אפשר לאבד 1,200 מקומות עבודה. מדובר בפיגוע לדרום ולתושביו".

היא המשיכה ואמרה: "יש לנו סיבות טובות מאוד לחשוד במיילן. היא מודיעה מראש שמרכזה הוא בהודו, עם 12 אלף עובדים. ישראל לא מעניינת אותה, באופן שיטתי ועקבי". יותר מכך, היא אף הדגישה: "אני רוצה לדעת שמוסדיים שיתנגדו לעסקה, לא ייענשו על ידי מיילן".

3. אז ראשית, בואו נעשה מעט סדר, כי חשוב להבין במה בדיוק מדובר. פריגו ומיילן הן שתי חברות לייצור תרופות, שנוסדו בארה"ב ושלימים קבעו את משכנן באירופה משיקולי מס. בספטמבר 2015 הציעה מיילן לבעלי המניות של פריגו לרכוש מהם את מלוא המניות שבבעלותה. מיילן הציעה אז 75 דולר במזומן והקצאה של 2.3 מניות של עצמה עבור כל מניה של פריגו שתירכש.

במונחים של היום מדובר בתמורה בשווי של 173 דולר עבור כל מניה של פריגו, שמחירה הנוכחי בשוק כ-74 דולר בלבד. תמורה הוגנת, לא? ובכן, באותה תקופה טענו מנהלי פריגו (שאינם ישראלים, כן?) שהחברה שבראשה הם עומדים שווה יותר, ולכן הם אינם ממליצים להיענות להצעה.

כדי לשכנע את הגופים המוסדיים הישראליים להתנגד להצעה, הצליחו אף מנהלים אלה לשכנע את ח"כ יחימוביץ' להתנגד למכירת פריגו למיילן, באמתלה כי העסקה תאיים על עובדי המפעלים בדרום.

האמנם כך? קשה לדעת. אפשר רק להזכיר כי 7 שנים קודם לכן, טען ראש עיריית חיפה, יונה יהב, כי רכישת חברת התרופות תרו בידי חברת סאן ההודית תביא לפיטורי 650 עובדים ולסגירת המפעל בחיפה. יהב, יש לציין, חזר בו במהירות - וטוב שכך. המפעל ממשיך לפעול עד היום, ומצבה של תרו כיום טוב בהרבה מזה שהיה תחת בעלי השליטה הישראלים.

אם שמים את הפופוליזם בצד, חשוב להבהיר כי מפעלים לייצור תרופות ולייצור חומרי גלם פעילים לתרופות, שמאושרים בידי ה-FDA (רשות המזון והתרופות האמריקאית), אינם מפעלי טקסטיל המתחרים ביבוא זול מחו"ל. מדובר במתקנים העומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר, ובהנחה שאינם מפסידים כסף (או שניתן להפוך אותם לרווחיים), מדובר בנכסים בעלי ערך כלכלי מהותי, שניתן למכור אותו תמורת כסף רב. במלים אחרות, אפשר למכור לבעלים חדש - ולכן אין צורך לסגור את הדלתות ולפטר את העובדים.

4. אבל כנראה שליחימוביץ' חשובה יותר פרנסתם של 1,200 עובדים בדרום מאשר החסכונות של הציבור במדינת ישראל. אחרת, קשה להבין כיצד החליטה להתערב במהלך עסקים רגיל ותקני, ולהוביל מאבק ציבורי נגד עסקה לגיטימית, שבדיעבד הייתה מונעת הפסד כספי כבד לחסכונות הציבור.

מיילן ביקשה אז בהצעתה תמיכה של לפחות 50% מבעלי המניות של פריגו, אבל רק 40% מהם אכן תמכו בה, וההצעה כולה התבטלה. המוסדיים הישראליים, שהחזיקו אז בלפחות 10% מפריגו, התנגדו בחלקם הגדול להצעה, וסייעו רבות לנפילתה.

עבור אותו נתח של 10% בפריגו שהוחזק ע"י הציבור הישראלי, הרי שאי-אישור ההצעה הביא להפסד של יותר מ-5 מיליארד שקל עד כה. ואולם לנוכח העובדה שכיום מחזיקים גופי החיסכון לטווח ארוך ב-13.5% מפריגו (לא כולל כ-1.5% מהחברה, שמוחזקים בידי קרנות הנאמנות ותעודות הסל), ולנוכח העובדה שמניית פריגו נסחרת כיום בשפל של 6 שנים, הרי שההפסד הכולל שלהם בפועל כבר מתקרב ל-6 מיליארד שקל.