"החברה הברזילאית תומכת במאמצים לצמצום השחיתות"

מבנה הבנק המרכזי של ברזיל משדר הדר של פעם. קירותיו ספונים עץ, המעליות ראו ימים טובים יותר (על אף שבכל מעלית נמצא ג'נטלמן מבוגר שמתפעל אותה), הנוף הנשקף מהחלונות בקומה העליונה מרשים - עיר ממשלתית שתוכננה מאפס ונבנתה החל בשנת 1956, במשך 41 חודשים.

במידה רבה מזכירים משרדי הבנק את אלה של בנק ישראל בירושלים (שכיום עובר שיפוץ מסיבי), שעליו היה סטנלי פישר אומר שהוא מרגיש לא בנוח כאשר אורחים חשובים מחו"ל מגיעים, ומופתעים לגלות מבנה מיושן עם מעליות איטיות וקירות מעץ שחוק.

אני יושב מול אילן גולדפיין, 50, יליד חיפה, המשמש זה כ-9 חודשים בתפקיד נגיד הבנק המרכזי של ברזיל. כלכלת המדינה, הגדולה בדרום אמריקה ואחת הגדולות בעולם, נתונה בשנים האחרונות במשבר חריף, ועל כתפיו של גולדפיין מוטלת המשימה הלא פשוטה לסייע בשיקומה ולהחזיר את אמון המשקיעים והמוסדות הפיננסיים הגלובליים. זאת, בזמן שברזיל עדיין מלקקת את פצעיה מפרשת שחיתות גדולה שטלטלה את הפוליטיקה ואת צמרת העולם העסקי שלה.

גולדפיין, ישראלי-ברזילאי ששולט היטב בעברית, באנגלית, בפורטוגזית ובספרדית, מתנסח בקול שקט. במבט ראשון הוא יוצר רושם של מין פרופסור מפוזר, עד הרגע שבו הוא מתחיל להרצות את משנתו הכלכלית - או אז מתגלה איש חד ששולט היטב ברזי הכלכלה הבינלאומית.

הוא אינו מתכחש לגודל האתגר הניצב בפניו. בראיון ראשון ובלעדי לתקשורת הישראלית מאז מינויו הוא אומר: "כשנכנסנו לתפקיד בבנק המרכזי, נתקלנו במצב מאתגר - האינפלציה הייתה גבוהה מאוד והגיעה לכמעט 11% בשנת 2015, למרות מיתון עמוק עם ירידה מצטברת של 8%-7% בתמ"ג. אחת הסיבות למיתון היא צניחה חדה במחירי סחורות בעולם מאז 2011, לצד מעורבות ממשלתית גבוהה מדי בשוק הכלכלה, שבאה לידי ביטוי בהחלטה להקפיא את מחירי הנפט. מנגד, הייתה לנו בעיה של ביטחון בכלכלה, ושער החליפין עלה מ-2 ריאל לדולר ל-4 ריאל לדולר, דבר שהביא לירידה משמעותית באמון הצרכנים".

- ועכשיו?

"עכשיו אנחנו קוטפים את פירות המדיניות המוניטרית שהתחלנו להוביל, כשהאינפלציה נמצאת בתוואי ירידה עקבי ומתקרבת ליעד שהצבנו. שיעור האינפלציה ירד בשנה שעברה מ-11% ל-6%, והתחזית לשנה הבאה היא 4.4% ולאחר מכן 4.5%. כך שבכל הקשור לתיאום ציפיות מול השווקים והצרכנים, עשינו בבנק המרכזי עבודה משמעותית בשנה האחרונה. עכשיו יש מקום להאיץ את המדיניות המוניטרית המקלה ולספק תמיכה להתאוששות הכלכלה".

גבעת עוז, חיפה, ריו

גולדפיין הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה הפדרלית של ריו ("התחלתי ללמוד בגיל 16"), תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה הקתולית של ריו ודוקטורט בכלכלה מ-MIT תחת הנחייתם של הפרופסורים סטנלי פישר ורודי דורנבוש, שכתבו את הספרים הידועים ביותר בתחום של כלכלת מקרו.

לאחר לימודיו, שימש כמרצה למקרו כלכלה באוניברסיטת ברנדייס, סמוך לבוסטון, ואז עבר לעבוד עם פישר בקרן המטבע ("הוא היה סגן הנשיא, אני עבדתי במחלקת שווקים מתעוררים"). ב-1999 חזר לברזיל ובין השנים 2000 עד 2003 שימש כסגן הנגיד הברזילאי. ב-2003 החל לייעץ לקרנות גידור, וב-2009 עבר לשמש ככלכלן הראשי של בנק Itau, תפקיד שממנו חזר לבנק המרכזי, הפעם כנגיד. אשתו ושלושת ילדיו מתגוררים בסאו פאולו, שאליה הוא טס מברזיליה בכל סוף שבוע: "הם לא רצו לעזוב, יש להם שם עבודה, חברים, כל מיני דברים".

- כמה שנים אתה בברזיל?

"אני כאן מאז גיל 13". משפחתו המורחבת של גולדפיין מתגוררת בישראל.

- מתי ביקרת אצלנו לאחרונה?

"הייתי ביולי, אחיין שלי חגג בר מצווה והיינו שם כמה ימים".

- איך הגעת לכאן מלכתחילה?

"ההורים שלי ברזילאים שעשו עלייה עם תנועת השומר הצעיר. הם עלו תחילה לקיבוץ גבעת עוז ואחר-כך עברו לחיפה, שם נולדתי".

- מי מינה אותך לתפקיד?

"הקשר עם הנשיא הנוכחי מישל טמר נוצר דרך שר הכלכלה, אנריקה מיירלש, שהיה הנגיד בזמן שעבדתי בבנק המרכזי בעבר והכיר אותי. כשחיפשו מועמד לתפקיד, הנשיא שאל את מי אפשר למנות, וכמה כלכלנים אמרו לו 'למה שלא תקרא לאילן'".

- הייתה לך התלבטות אם לקחת את התפקיד?

"תמיד יש התלבטות כי זו עבודה מאתגרת. אז כן, אף על פי שהיה במינוי משהו טבעי, כי כבר הייתי פה ומדובר בסגירת מעגל, היו הרבה התלבטויות".

- מבחינה כלכלית זה כדאי? בעולם המערבי ידוע שבסקטור הפרטי מרוויחים יותר כסף.

"כאן הפערים בשכר בין הסקטור הציבורי למגזר הפרטי אפילו יותר קיצוניים, כי יש פה מגזר פרטי גדול ומשוכלל שמאפשר תשלום שכר גבוה".

- ויש פיצוי בעניין בתפקיד? אתה אוהב את מה שאתה עושה?

"למדתי לא להשתמש במונח 'אוהב' או 'לא אוהב' בכל הקשור לתפקידים שאני ממלא, בעיקר ביחס לתפקיד הנוכחי. לא מזמן פגשתי בכנס הנגידים בבאזל את סטנלי פישר ונגידים אחרים, והתחלנו לדבר על ההנאה שבעבודה. כולנו הסכמנו שהמילה הכי רלוונטית לתאר את מה שנגידים מרגישים היא 'סיפוק'. יש לי סיפוק, אבל לא הנאה, כי יש הרבה דברים קשים בתפקיד".

- אפרופו סטנלי פישר, ששימש כמנחה שלך ומאוחר יותר עבד איתך בקרן המטבע: מה הדבר העיקרי שלמדת ממנו?

"מפישר למדתי בעיקר לעשות הערכות מצב כלכליות בזמן אמת, גם תחת לחצים ואי ודאות".

2%-3% צמיחה עד סוף השנה

גולדפיין, כאמור, נכנס לתפקידו כשברזיל נמצאת במיתון הולך ומעמיק ובמשבר חוב עצום, כשבין הגורמים לכך ניתן למנות את ירידת מחירי הסחורות והנפט, את ההתנהלות הבלתי אחראית של מפלגת הפועלים בראשותה של הנשיאה הקודמת דילמה רוסף, ואת שערוריות השחיתות שבהן נקשרו שמותיהם של פוליטיקאים ואנשי עסקים רבים, בעיקר סביב ענקית הנפט פטרובאס .

על רקע זה, קיבל הסנאט אשתקד החלטה להדיח את רוסף ולפתוח בחקירה נגדה, ובמקומה מונה סגנה, מישל טמר, הצפוי לכהן בתפקיד זה עד לבחירות הבאות, שייערכו בסוף 2018. טמר, הידוע בדעותיו השמרניות, ביצע כמה מהלכים בוני אמון, בעיקר באמצעות המינויים של מיירלש לשר הכלכלה וגולדפיין לנגיד הבנק המרכזי, שניהם בעלי ניסיון רב בתחום הכלכלי וידועים בכישוריהם וביכולתם לייצב את הכלכלה תוך ניצול הניסיון הבינלאומי שרכשו.

- הסקטור הציבורי בברזיל ידוע כלא יעיל. איך אתה מתכוון לטפל בזה?

"באחריות הממשלה שמבצעת רפורמה בנושא להוריד את היקף ההוצאות הממשלתיות בעשור הקרוב. כדי לעמוד בזה, צריך לשנות משמעותית את מבנה הביטוח הלאומי. אנשים בברזיל יוצאים לפנסיה בגיל 55, ונשים יוצאות אפילו קודם. זה מהגילאים הצעירים ביותר בעולם. צריך לשנות את זה מהיסוד, בעיקר משום שהממשלה צריכה לספק להם צרכים עד גיל 85 בממוצע. אנחנו מנסים להעלות כיום את גיל הפרישה ל-65. זה דבר בעל משמעות גדולה בעיקר בעת משבר כלכלי. זה מסוג ההחלטות הכי קשות שממשלה צריכה לקבל - וזה הרגע המתאים".

- האם לדעתך המלחמה שעורכת המדינה נגד השחיתות, נושאת פרי?

"המאמץ לצמצם את השחיתות אמור להוביל לשיפורים בכלכלת ברזיל בטווח הבינוני והארוך. מוסדות ברזילאיים עוברים מבחני עמידות, והם עומדים באתגר. החברה הברזילאית תומכת מאוד במאמצים לצמצם את השחיתות. התמריצים הנכונים מגובשים כעת. גם אמון השוק וגם רמות ההשקעה נוטים לעלות, וזה יאפשר לכלכלה לצמוח באופן בר-קיימא. יחד עם זאת, אנחנו בבנק פועלים לקבל החלטות טכניות-כלכליות בלי להתערב בתהליכים הפוליטיים הנוגעים לחקירות השחיתות".

- אילו צעדים ננקטים בתחום הפריון והיעילות?

"אנחנו נתרום לצמיחה בת-קיימא באמצעות שמירה על אינפלציה יציבה בסביבות היעד, וזה יאפשר שיעורי ריבית נמוכים יותר בטווח הארוך. אנו מעריכים שאנחנו הולכים לראות צמיחה של 3%-2% בתמ"ג בסוף 2017 ובטוחים שאנו בכיוון הנכון להתאוששות כלכלית".

- אתה חושב שתגיעו לשיעורי הצמיחה שנרשמו בברזיל בעשור הקודם?

"הצמיחה של ברזיל בעשור הקודם נתמכה בידי התנאים הכלכליים העולמיים הטובים. מהלכים מקרו-כלכליים ננקטים מחדש, ואנו מגבשים את התנאים לסביבה שמעודדת צמיחה עסקית. המדיניות הפיסקלית ממשיכה להיות סוגיית המפתח להפחתת חוסר הוודאות והסיכון בכלכלה. יש מאמץ מתמשך לרפורמה פיסקלית, שכולל תיקון חוקתי שיוצר תקרה להוצאות הממשלה, וכבר אושר בקונגרס, וכן רפורמה נרחבת בביטוח הלאומי, שכבר נשלחה לקונגרס לצורך דיון ואישור בחודשים הבאים".

- מה אתה לוקח מהנשיא לשעבר לולה (לואיז אינסיו דה סילבה), שחילץ מיליוני אנשים ממעגל העוני?

"את הצעדים שלולה עשה להוצאת אנשים ממעגל העוני אפשר לעשות רק תוך כדי צמיחה עקבית ולא בהתבססות על עלייה חדה במחירי הסחורות, אז אני בעיקר לוקח ממנו את הבסיס שמושתת על חידוש צמיחה תוך כדי הקטנת אבטלה".

- שיעור האבטלה בברזיל הוא גבוה ומגיע ל-12%. איך תילחם בזה?

"כדי לטפל בהורדת שיעור האבטלה, צריך להעלות משמעותית את התוצר המקומי הגולמי באמצעות השקעה גדולה בתשתיות, שתיעשה בשיתוף פעולה של המגזר הציבורי עם משקיעים פרטיים. אבל כדי שמשקיעים זרים יגיעו, צריך לתת להם ודאות בשורה של תחומים, כולל מיסוי, תמלוגים על משאבי טבע ועוד. הצעד השני שאנו בוחנים הוא הפרטה של חברות ברזילאיות. אחד הסקטורים הכי פעילים בברזיל הוא מיזוגים ורכישות, ובסיוריי בעולם אני פועל לשכנע יותר משקיעים זרים לקחת בזה חלק. באוקטובר שנה שעברה פגשתי 40 עיתונאים זרים בניו-יורק כדי לתאר בפניהם את ההזדמנויות שברזיל מציעה למשקיעים גלובליים".

- מה המסר שאתה מעביר למשקיעים הזרים?

"המשקיעים הזרים בודקים בעיקר שני פרמטרים: החזר תשואה על ההשקעה וסיכונים. הם רוצים לדעת מתי כלכלת ברזיל תצמח, מהי יציבות הממשל ומהו הרגע הנכון להיכנס לשוק. על כל אלה אני מנסה להשיב על מנת לעודד אותם להיכנס לשוק, תוך שאני מספר להם שהשנה היא אחת הטובות בבורסה בברזיל, בעיקר בגלל השינוי במדיניות והציפיות להתאוששות כלכלית".

יותר השקעה בחינוך טכנולוגי

התנאים העולמיים שעליהם דיבר גולדפיין הם משמעותיים למדי, בעיקר בעידן שבו בבית הלבן יושב נשיא כמו דונלד טראמפ, שאחד המהלכים הראשונים שעשה, בהתאם להבטחת הבחירות שלו, הוא לקיים חשיבה מחודשת על הסכמי הסחר הגלובליים, או במילים בוטות יותר: מלחמת סחר - בעיקר מול סין.

"סנקציות על סחר ומגבלות ישפיעו ישירות על שותפות הסחר העיקריות של ארצות-הברית", אומר גולדפיין. "הייצוא הברזילאי לארצות-הברית קטן יחסית - ב-2016, למשל, מתוך סך הייצוא הברזילאי (10.2% מהתמ"ג) היה רק חלק זעיר לארצות-הברית (1.3%) - אבל אנחנו כבר רואים עלייה בתשואות של אג"ח ממשלתיות לעשר שנים. עבור רבים מהשווקים המתעוררים, סין היא שותפת הסחר החשובה ביותר. השפעת מהלכי ארצות-הברית על סין היא קריטית, בייחוד עבור יצואני הסחורות וחומרי הגלם".

- איך מחירי הדלק והנפט משפיעים על הכלכלה?

"מחירי הנפט החלו לעלות, אבל ברזיל, בהתחשב בעתודות שיימצאו בה, תצטרך להשקיע סכומים אדירים בקידוחי נפט עמוקים. הדבר יכול להפוך את התחום לרווחי ומשתלם עבור המשק הברזילאי. מחירי הדלק בברזיל דומים לאלה שבעולם, אולי טיפה יותר גבוהים, ולאחרונה נהיו יותר תנודתיים מהרגיל".

- אפרופו השפעות גלובליות, אי-אפשר בלי לשאול על התרומה של המשחקים האולימפיים לכלכלת ברזיל.

"המשחקים האולימפיים היו טובים מאוד לתדמית של ברזיל, כי הארגון היה טוב, אבל הם היו יקרים מאוד ומדינת ריו נמצאת כתוצאה מכך במשבר כלכלי. צריך להיות הוגן ולומר שהמשבר של ריו הוא לא רק בגלל המשחקים, אלא גם משום שכלכלתה נשענת בעיקר על תעשיית הגז והנפט, וירידת המחירים השאירה אותה עם סקטור ציבורי גדול ולא יעיל".

למי ששואל את עצמו מה הכוונה ב"מדינת ריו", גולדפיין מסביר כי לכל מדינה בברזיל יש תקציב עצמאי משלה שבו היא שולטת, עם מסים משלה ושר פיננסי שעומד בראש המשק. לבנק המרכזי אין מעורבות בתקצוב המדינות, והוא מתמקד בעיקר בעמידה ביעד האינפלציה ובפיקוח על המערכת הפיננסית. יחד עם זאת, כאשר מדינה נקלעת למשבר כלכלי, היא לרוב פונה לבקשת עזרה מהממשל הפדראלי.

- אתה רואה משהו שונה או משותף בין הכלכלה הישראלית לכלכלה הברזילאית?

"הן כלכלות מאוד שונות. לברזיל יש יתרון על פני ישראל בייצוא של סחורות, בייצור נפט, בעסקי חקלאות טובים ובזמינות של מים ושטחי אדמה גדולים. לישראל יש יתרון אדיר בדגש על נושא החדשנות הטכנולוגית, על פריון, על העובדה שאתם מצליחים להתגבר על פערי ההכנסה. בעוד שהתמ"ג שלנו עומד על כ-15 אלף דולר לנפש בישראל זה יותר מכפול. זה, בין היתר, משום שישראל התמקדה בחדשנות, בהגברת הפריון ובהגדלת ההכנסה הממוצעת לנפש. קל מאוד למדינות לעלות מ-4,000 דולר תמ"ג לנפש ל-15 אלף דולר, אבל אחר-כך הקפיצה יותר קשה".

- אפרופו חדשנות, יש תעשיית הייטק בברזיל?

"יש, אבל היא לא מספיק מפותחת. צריך יותר השקעה בחינוך טכנולוגי ויש כרגע רפורמה כללית בנושא זה במערך הלימודים בבתי ספר תיכוניים".

- מה ייחשב בעיניך כהצלחה בתפקיד הנגיד?

גולדפיין מהרהר כמה שניות ואז משיב: "הייתי מתמקד בשלושה פרמטרים עיקריים - שיעור אינפלציה של 4.5%, הורדה משמעותית של שיעור האבטלה, יציאה מהמיתון ואז צמיחה עקבית. לפחות בכל הקשור לפרמטר הראשון, יש סימנים חיוביים, שכן בית המחוקקים אישר את הקטנת הוצאות הממשלה".

- אתה אופטימי?

"אני לא יכול להרשות לעצמי להיות פסימי או אופטימי בתור נגיד. זה תפקיד שמחייב אותי לדאוג כל הזמן".

פרשנות | פרופ' ליאו ליידרמן | אופטימיות זהירה

כלכלת ברזיל עוברת בימים אלה את השלב הקשה בכל משבר טיפוסי באמריקה הלטינית, המאופיין במיתון, באינפלציה ובאבטלה ניכרת. בעוד שברזיל נחשבה למשק אטרקטיבי מאוד בעיני המשקיעים המקומיים והזרים בתקופה שבין השנים 2000 ל-2012, והתמ"ג צמח אז בשיעור גבוה של כ-5% בממוצע, בשנת 2014 פרץ משבר, וכתוצאה ממנו התוצר ירד בשיעור קרוב ל-4% לשנה בכל אחת מהשנתיים האחרונות.

עם אוכלוסייה של 208 מיליון תושבים, ברזיל היא הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית והיא ברשימת 10 המדינות הגדולות בעולם. בשנים טובות, כגון 2011-2012, ההכנסה לנפש הגיעה ל-12 אלף דולר בשנה; אולם בשנתיים האחרונות של מיתון, ההכנסה לנפש התכווצה לרמה של 9 אלף דולר לשנה. לשם השוואה, נזכיר שההכנסה לנפש בישראל היא בסביבות ה-35 אלף דולר לשנה, כלומר פי 3 מהרמה בברזיל.

אמנם מדובר במשק תעשייתי, עם ענפי ייצור מפותחים בתחומים כגון מכוניות, מטוסים, מכונות וטקסטיל, אך ייצור הסחורות עדיין מהווה חלק משמעותי מהתוצר. הכוונה היא בעיקר לייצור, וגם יצוא, של סויה, קפה, קקאו, אורז, חיטה, דלק וברזל. על כן, מחזורי הפעילות הכלכלית נשארו תלויים בתנודתיות הניכרת של מחירי הסחורות בעולם, וכשאלה במגמת ירידה, הדבר מהווה חדשות מאוד לא טובות למשק המקומי. סין, ולא ארצות-הברית, היא שותפת הסחר העיקרית של ברזיל, גם ביצוא וביבוא.

אפשר לחזור לאופטימיות זהירה לגבי ברזיל בשנים הקרובות. אנו סבורים ששיעור צמיחת התמ"ג יחזור השנה לתחום החיובי, הצמיחה תגיע לקרוב לאחוז אחד, ושהאינפלציה תמשיך לרדת ותתבסס בשיעורים שמתחת ל-5% לשנה. לגבי שיעור האבטלה, סביר להניח שייקח עוד זמן עד שהוא יתחיל להראות מסלול יורד. בינתיים, על רקע הירידה בשיעור האינפלציה, הבנק המרכזי החל בתהליך של הפחתת הריבית, וזאת צפויה להגיע ל-9.25% בסוף השנה, מול רמה של %14.24 ששררה בסוף 2015. גם הגירעון בתקציב המדינה נמצא במסלול ירידה, משיעור של %10 תוצר ב-2015 לתחזית של %6.5 בשנה הבאה.

לסיכום, תהליך השיקום של כלכלת ברזיל מהמשבר האחרון נמצא בעיצומו וכל הסימנים והאינדיקטורים מצביעים על כך שהאמון של משקי הבית, המגזר העסקי והמשקיעים הזרים במשק של ברזיל חוזר בהדרגה.

 ריבית