היום (ד') דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת חוק שמטרתה להגביר את ייצור החשמל ממקורות מתחדשים. יוסף אברמוביץ', שהגיש כבר לפני עשור עם שני שותפים את הבקשה הראשונה בישראל להקמת שדה סולארי, מתפנה לעשות סיכום ביניים של הכשלים התפיסתיים שעומדים בבסיס "מסך העשן" שמפזרת הממשלה בתחום.
אברמוביץ', 52, הוא היום נשיא ומנכ"ל קרן אנרג'י גלובל קפיטל ונשיא ג'יגהוואט גלובל. בישראל הוא הקים את "ערבה פאואר" יחד עם שותפיו אד הופלד מקטורה ודיוויד רוזנבלט מניו ג'רזי. לאברמוביץ' חשוב להבהיר שהוא אינו מייצג את "ערבה פאואר" אלא מדבר בשם עצמו.
הוא נולד בבוסטון ואחרי כמה שנים בישראל כילד, חזרה משפחתו לארה"ב. לפני שעלה לישראל ב-2006 הוא ניהל חברה שהקימה אתרי אינטרנט, ובצעירותו פעל כאקטיביטס למען אסירי ציון, עליית יהודי אתיופיה לישראל, נגד האפרטהייד ולקידום מטרות סביבתיות.
בפעילות הבינלאומית שלו מקדם אברמוביץ' בימים אלה שדות סולאריים בהיקף של כאלף מגה-ואט בעשר מדינות שתשע מהן באפריקה, ובהן בורונדי, ליבריה וקניה. עד כה הקימה החברה שדה של 8.5 מגה-ואט ברואנדה, במודל חברתי-כלכלי המפרנס כפר של יתומים מרצח העם ב-1994, וכן שדה של 20 מגה-ואט בג'ורג'יה שבארה"ב.
בשיחה עם "גלובס" ממפה אברמוביץ' שישה מיתוסים שעוצרים לדעתו את פיתוח תחום האנרגיות המתחדשות בישראל. הוא אמנם מלא מחמאות למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור ("אני סומך עליו"), אך בכל הקשור להתנהלות הכוללת של הממשלה בתחום האנרגיות המתחדשות הוא מרשה לעצמו להיות נוקב.
מיתוס 1: "זה יקר"
"כשמצאו בישראל גז טבעי אמרו לנו, 'אתם יקרים והנה יש לנו אנרגיה זולה'. אמרתי להם, 'בואו נחשוב שנגיע לאותו מחיר של גז', ואמרו שזה לא אפשרי. למעשה התעשייה הסולארית יכולה לתת חשמל בחצי מהמחיר של הגז.
"דו"ח קנדל הוא נכס לעולם, וחבל שלא מתרגמים אותו לאנגלית. הוא ביצע חישוב מאקרו-כלכלי פנטסטי. ועדת קנדל מצאה שהאסתמה בקרב ילדים באזורים של תחנות כוח מוכפלת כל עשר שנים. יש לזה מחיר למדינת ישראל ולאזרחים, ולכן ההפרש בין הגז לבין האנרגיה הסולארית מצטמצם.
"קנדל עשה חישובים גם של המשמעויות הסביבתיות ושל הביטחון האנרגטי. הממשלה שכחה בחישוב את מחיר האבטחה של אסדות הגז במיליארד דולר בשנה, שזה המסים של כל האזרחים. אנחנו אלה שממסבסדים את נובל אנרג'י ואת דלק, עם חיל הים הישראלי".
ואכן, דו"ח ועדת קנדל מ-2012, לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות, קבע שלמדינה משתלם לייצר חשמל סולארי במחיר של 48.5-66 אגורות לקוט"ש - מחיר כפול ואולי יותר מכך מהמחירים שצפויים לבקש היצרנים הסולאריים במכרז הסולארי החדש שהתפרסם השבוע.
מיתוס 2: "חשמל סולארי הוא לא אמין"
"רשות החשמל, חברת החשמל, יבואני הפחם, המזוט - כולם אומרים שהחשמל הסולארי לא אמין מספיק, לכן הוא לא יכול להוות יותר מ-15%-20% מהייצור. אבל יש לנו ניסיון, והעובדות שונות לחלוטין. מאז שחיברנו בקטורה את השדה הראשון במדינת ישראל ובמזרח התיכון יש לנו יותר מחמש שנות דאטה, ואנחנו יודעים שבמשך היום החשמל הסולארי נמצא כל הזמן בבסיס ההעמסה. בערבה יש רק 11-15 ימים של עננים בשנה, ואפשר לדעת מראש מתי הם יהיו ולתכנן את ניהול המערכת".
"אם החשמל הסולארי אכן נכנס לבסיס ההעמסה", אומר אברמוביץ', "אין כל סיבה להקים בימים אלה תחנות כוח קונבנציונליות נוספות, משום שלשנים הקרובות יש במשק רזרבה מספיקה. יתרה מכך, יש להשתמש בחיסכון בהוצאות הדלק כדי להשקיע באנרגיה סולארית".
תחשיב על בסיס דוחות חברת החשמל לרבעון השלישי של 2016, מעלה כי הוצאות הדלקים השנתיות של החברה עומדות על קרוב ל-7.5 מיליארד שקל. בתוספת הוצאות של יצרנים פרטיים, האחראים ל-30% מייצור החשמל, ניתן להעריך את עלות הדלקים למשק החשמל הקונבנציונלי ב-27 מיליון שקל ביממה - עלות שמספיקה להקמת שדה סולארי של 7 מגה-ואט.
על פי תחשיבי ועדת קנדל, ניתן להניח חיסכון בפועל של 50% בהוצאות על דלקים, משום שהם עדיין דרושים בשעות שבהן לא מיוצר חשמל סולארי. בתחשיב חודשי, אם כן, ניתן להקים מדי חודש כושר ייצור של כ-100 מגה-ואט חשמל סולארי רק מהחיסכון על דלקים בחשמל הקונבנציונלי. במבט שנתי מדובר בהספק שווה לשלוש תחנות כוח גזיות ממוצעות, שעלות הקמתן היא כ-6 מיליארד שקל.
התקדמות דרמטית בטכנולוגיית אגירת החשמל, שאברמוביץ' ואחרים צופים בחמש השנים הקרובות, צפויה לשנות את המאזן בצורה דרמטית הרבה יותר.
מיתוס 3: "נגיע ליעדים הצנועים של 10% ב-2020"
"היום אנחנו בייצור של קצת יותר מ-62 מיליארד קילו-ואט שעה במשק, ועד 2020 זה יהיה בערך 70 מיליארד קוט"ש. כמה זה 10% מ-70 מיליארד? 7 מיליארד קוט"ש. כמה מגה-ואט מותקן צריכים במדינת ישראל כדי להגיע ל-17 מיליארד? בממשלה אומרים שצריך בערך 2,100 מגה-ואט מותקן, אבל 1,700 שעות בשנה כפול 2,100 מגה-ואט לוקח אותנו ל-3.5 מיליארד. חצי ממה שצריך.
"איך עשו את השגיאה? הם חישבו רק את מהלך היום. זה מגוחך. והם גם מבלבלים בין מגה-ואט מותקן ובין מה שיוצא לתשתית, יש אובדן אנרגיה. כלומר, כדי להגיע לחצי צריך 2,500 מגה-ואט מותקן, אבל כדי להגיע ליעד האמיתי, אם אין הרבה אנרגיית רוח וביומסה, אנחנו צריכים 5,000 מגה-ואט מותקן".
מיתוס 4: "ישראל היא מדינה מיוחדת"
"הגישה אצלנו היא שאסור לנו ללכת לאנרגיות מתחדשות, בניגוד לכל המדינות שמתחייבות עכשיו לאנרגיה נקייה, כי האוכלוסייה אצלנו גדלה ומשום שאנחנו מוקפים אויבים. אנחנו כל כך מיוחדים, שהתוכנית של כמעט כל מדינה בעולם אינה חלה עלינו. ב-2030, רבע מהמדינות יגיעו ל-50% באנרגיות מתחדשות, זה מה שהיה בוועידת האקלים בפריז.
"אנחנו, מדינת ישראל, הסטארט-אפ ניישן, עם אין-סוף שמש וכל הטכנולוגיה, לא יכולים להגיע ליותר מ-17%, שלמעשה הם חצי מזה כי לא סופרים נכון? צוחקים עלינו. בוועידת מרוקו 50 מדינות התחייבו גם ל-100%.
"הייתי במשלחת לפריז ואנחנו היינו הראש הקטן ביותר מכל מדינות העולם. גם במדינות אחרות יש גידול אוכלוסיה, גם במדינות אחרות יש בעיות. אנחנו מיוחדים בכך שאין פה חזון ואין מנהיגות".
מיתוס 5: "אנחנו מדינה הוגנת ודמוקרטית"
"הנה שלוש דוגמאות שמראות בדיוק ההיפך: הראשונה, שינוי כללי המשחק. היו כללים, החברות השקיעו מיליונים של דולרים על פיתוח, ואז מעכשיו לעכשיו משנים את כללי המשחק". אברמוביץ' מתייחס בכך לביטול הרישיונות המותנים של חברות שעבדו עליהן בחמש השנים האחרונות, בהשקעה כוללת מוערכת של לפחות 20 מיליון שקל, לקראת המכרזים החדשים שמתחילים בימים אלה.
"מה שעושים זה להעניש את אלה שלקחו סיכון ויצרו את התעשייה, בניגוד לרשימות ההמתנה שהם עצמם ברשות החשמל יצרו. רוצים לשנות את כללי המשחק למשקיעים? סיימו קודם כל את רשימת הממתינים ואז תמשיכו. אי אפשר לתרץ את השינויים בשינויים פרסונליים ברשות. אני עובד באפריקה, אני יודע איך רפובליקת בננות עובדות, זה בדיוק מה שפקידים יאמרו ברפובליקות בננות, לא במדינות חוק. זה יכניס אותי לצרות, אבל זאת האמת.
"הדוגמה השנייה שמראה שאנחנו לא הוגנים ולא דמוקרטיים: איך יכול להיות שהשדות הסולאריים שיש במדינת ישראל הם רק על קרקעות בבעלות יהודים? יש לפחות 192 משפחות בדואיות עם טאבו על קרקע פרטית וחלק מהן רוצות לפתח פרויקטים. למוסא טרבין יש כבר ארבע שנים לפחות שינוי ייעוד על הקרקע והוא מנסה לקדם שדה סולארי, אבל לא נותנים לו. זאת פשוט התנקשות פוליטית, הרגו את התוכנית שלו מסיבות פוליטיות.
"הדרך היחידה שכל אזרחי מדינת ישראל בדרום ייהנו מהמהפכה הסולארית היא שתהיה מכסה מיוחדת לבדואים. צריך להגן עליהם ולתת להם העדפה מתקנת, הם לא יכולים להתחרות בבעלי ההון".
"הדוגמה השלישית לחוסר הוגנות היא ש-70% מהישראלים שגרים בבניינים לא יכולים ליהנות מהמהפכה הזאת. אין להם קרקעות. מה עושים? במקום לקחת גם מהיישובים החקלאיים כמו שרמ"י רוצה לעשות, צריך לאפשר הקמה של שדות שיתופיים. גינות סולאריות משותפות שמפעילים קואופרטיבים ובהן כל אחד יכול להיות הבעלים של כמה פאנלים, ולמכור חשמל לרשת".
מיתוס 6: "גז טבעי יביא עצמאות אנרגטית"
"אנחנו לקראת פורים; כולם שיכורים משדות הגז, וכשאתה שיכור שיקול הדעת שלך לקוי ואתה מקבל החלטות רעות. בעלי הגישה הביטחונית בישראל רוצים שלפחות 70% מהאנרגיה במדינה תסתמך על שלושה צינורות תת-מימיים באורך מאות קילומטרים באזור מלחמה. אתה צריך להיות משוגע כדי לעשות את זה. כל תחנת כוח בישראל נמצאת במרחק פגיעה של טילי חיזבאללה וחמאס, מה שהופך אותנו ליותר פגיעים מאי פעם.
"בשנת ה-70 למדינה, עם כל שאר החגיגות, נחגוג גם את זה שאנחנו יותר פגיעים מאי פעם בנושא של ביטחון אנרגטי. זאת המציאות.
"נכון שהגז יכניס לכלכלה מיליארדי דולרים בתמלוגים ומסים, אבל אם נעבור ל-100% של אנרגיה סולארית במשך היום, כלומר 20 ג'יגה-ואט של יכולת מותקנת, זה יביא 20 מיליארד דולר בהשקעות, כלומר גם זה יביא למשק המון מקומות עבודה, עזרה לפריפריה, ובלי הזיהום.
"כולם כרגע שיכורים בגלל הגז ומפספסים הזדמנות כלכלית עצומה כי אנחנו משועבדים לדלקים פוסיליים.
"במקום הדרך הנוכחית צריך להכניס לתעריף בהדרגה היטל זיהום, ולהשתמש בחלק מהמס כדי לבנות את תשתית העתיד. אנחנו צריכים קווי חשמל, המדינה תוכל להשקיע בתשתית טעינה חינם למכוניות ולאוטובוסים. אם האוטובוסים נוסעים על חשמל חינם שמימן היטל הזיהום, תהיה פחות תנועה, יהיה פחות זיהום ותוכל להפוך את כלכלת האנרגיה ולאורך זמן להחזיר את ההשקעות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
