"זה לא סיפור של ספקולנטים", אומר הבוקר (ה') ל"גלובס" ליאור פאוסט, מנהל דסק מסחר מט"ח בלאומי שוקי הון, על המסחר במט"ח, בו מתחזק הדולר היום בכ-1.4%, לאחר התערבות של בנק ישראל במסחר.
לדברי פאוסט, "10 מיליארד דולר עודף מסחרי מדי שנה צריכים להימכר מתישהו, ובנק ישראל הוא הקונה הכמעט יחידי בשוק. זה מזמין את המשקיעים הזרים שאנחנו רואים יותר מכרגיל בימים האחרונים. זה מלבה מגמה, אבל לא יוצר אותה".
"הסיפור של השקל החזק לא חדש, זה סיפור של כמה שנים, ומה שאנחנו רואים מתחילת השנה זה את העובדה שכבר קשה לטשטש את העוצמה של השקל. צריך לזכור שב-2016 הדולר התחזק ב-20% בעולם, וזה יצר תחושה שיש גבול לעוצמה של השקל, שהתחזק בעיקר מול מטבעות שהם לא דולר. אלא שברגע שהראלי של הדולר בעולם נבלם, התגלתה האמת במערומיה - השקל חזק, והקונה היחידי הוא בנק ישראל".
פאוסט לא מסכים להערכות כי השקל נמצא תחת מתקפת ספקולנטים. "יש בישראל מדי שנה עודף מסחרי של 10 מיליארד דולר, אלה צרות של עשירים, וצריך לזכור שיצרני החשמל הפסיקו להיות שחקן בשוק המט"ח מאז שעברו לגז טבעי מקומי. הדולרים האלה שבאים מחו"ל צריכים להימכר מתישהו, כשלכל השחקנים, ובעיקר ליצואנים, ברור שמי שהחזיק דולרים יותר מדי זמן בשנים האחרונות נכווה. לכן, הם מצמצמים את ההחזקות שלהם. בטווח הזה נכנסים הספקולנטים-משקיעים, והם מלבים את המגמה - אבל לא יוצרים אותה".
"צריך לזכור", אומר פאוסט, "שנתוני הצמיחה הגבוהים של הכלכלה הישראלית, בצירוף העובדה שיתרות המט"ח של ישראל חצו את רף 100 מיליארד הדולר, והלחץ הציבורי יוצרים תחושה אצל המשקיעים שבנק ישראל יתערב פחות במסחר במט"ח, וזה השינוי שחל בימים האחרונים במסחר במט"ח. בחישוב גס, אם העודף המסחרי של ישראל נע סביב 10 מיליארד דולר בשנה, ובנק ישראל קונה כ-7 מיליארד דולר בשנה, זה גורם למשקיעים להיכנס להיות שחקנים בשוק הזה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
