בשבוע שעבר נפתחו לא מעט בקבוקי שמפניה במטה של חברת פיז'ו-סיטרואן (PSA) בפריז. ארבע שנים לאחר החילוץ הממשלתי שהציל אותה מפשיטת רגל ועשר שנים לאחר חלוקת הדיבידנד האחרון, חזרה החברה לחלק דיבידנד למשקיעים. החברה גם סיימה את המחצית הראשונה של 2016 עם רווח תפעולי נאה של 6.8%, בקופתה יש כיום קרוב ל-12 מיליארד אירו במזומן והמניה שלה השלימה עלייה של כ-400% מאז השפל ב-2012.
אבל מהלך ההבראה של PSA, מוצלח ככל שיהיה, התבסס על קיצוץ משמעותי בעלויות ועל ייעול מערך הייצור. המבחן המאתגר באמת ליכולתה לחזור ליציבות ארוכת טווח יהיה מבחן המוצרים והשוק.
אם לשפוט מההתרשמות הראשונית שלנו מה-3008 החדשה, נראה שהחברה נמצאת על המסלול הנכון. ה-3008 כבר לא מנסה להיות יותר "גרמנית מגרמנית", כמו במקרה של פיז'ו 308 ו-508, וגם לא להמציא את הגלגל עם נישות חדשות, כמו במקרה של ה-3008 היוצאת. הכיוון החדש הוא "ללכת עם הזרם" ולתת לקהל הגלובלי את מה שהוא רוצה, אבל עם טאץ'. ומה שהשווקים בעולם רוצים בימינו זה רכבי קרוס-אובר קומפקטיים, אולטרה-שימושיים שאינם יקרים משמעותית מהאלטרנטיבות המשפחתיות.
על אף שהז'אנר כבר מתחיל להפוך צפוף מאוד, פיז'ו הצליחה שלא ליפול במלכודת הקלישאות וייצרה - במסגרת קווי המתאר ההכרחיים - כלי מסוגנן, עם אישיות מבודלת. החרטום מחצין פנסים מתוחכמים ומלוכסנים, שמעוטרים בנורות LED, גריל שבכה מאסיבי ונוצץ ופגושים עם עיטורי כרום בטוב טעם. העיטורים המוכספים גם זורמים לאורך החלק העליון של המרכב ויוצרים ניגוד לחיפויים השחורים של עמודי הצד, והזנב נראה מוצק ומלוטש, עם שמץ לספורטיביות ופנסים אחוריים ייחודיים. הוסיפו לכך חישוקי 19 אינץ' נאים, שממלאים היטב קשתות גלגלים מושחרות, וקיבלתם רכב שמושך לא מעט תשומת לב גם ברחובות ישראל, ששורצים רכבי "קרוס" למיניהם.
תא הנוסעים נראה מעניין, מקורי ושופע, ועומד בניגוד בולט לתאים התכליתיים-סגפניים של לא מעט דגמים בז'אנר הזה. עמדת הפיקוד משלבת דיפונים זורמים ונקיים, טקסטורות עדכניות, גוונים נעימים ומוטיבים תעופתיים-חלליים כמו מערך אופקי של "סוויצ'ים" מוכספים, ששולטים על מערכות המשנה, ונטישה מוחלטת של מחוונים אנלוגיים לטובת צגים.
מלבד מערכת המולטימדיה הגדולה עם תפריטי מגע גדולים ונוחים, ממוקם מול הנהג לוח מחוונים וירטואלי שמבוסס על מסך LCD בוהק וחד ומשנה את כמות המידע ותצורת התצוגה על פי בחירת המשתמש. העובדה שפיז'ו יכולה לספק כיום לוח מחוונים כזה כסטנדרט בכל הגרסאות היא בבחינת קריאת תיגר, יש מי שיגיד הנפת אצבע משולשת, לעבר קבוצת פולקסווגן, שגובה כיום עשרות אלפי שקלים על האופציה הזו. הטקסט שמופיע על הצגים השונים גם זכה לתהליך יסודי של תרגום לעברית, לטובת מאותגרי האנגלית.
עם זאת, מעצבי הבית של פיז'ו הלכו קצת רחוק מדי לטעמנו עם המוטיב החללי בכל הנוגע להגה האובאלי הקומפקטי, שלא בהכרח יהיה לטעמו של כל אחד. גם ידית ההילוכים דמויות ה"סטיק" קצת מתאמצת מדי בכיוון העתידני. כפיצוי, המושבים הקדמיים נוחים ומאפשרים מציאת תנוחת ישיבה אופטימלית לנהגים בכל גובה, יושבי המושב האחורי נהנים משפע מרחב לרגליים ולכתפיים, הראות טובה לכל הכיוונים, ונפח תא המטען די תחרותי. כל העסק עטוף ברמת גימור גבוהה מכובדת שהותירה רושם סולידי גם לאחר כ-15 אלף הקילומטרים המפרכים, שעבר רכב ההדגמה שלנו.
הגרסה שהתייצבה למבחן, צוידה במנוע ה-1.6 ליטר טורבו-בנזין המוכר של פיז'ו-סיטרואן, שמייצר 165 כ"ס ו-25 קג"מ ומשודך לתיבה אוטומטית מתוצרת אייסין היפנית. זהו מנוע שקט, נמרץ ודי חלק, שמייצר דחף סביר בהחלט בעליות ארוכות, גם עם חמישה נוסעים בתא ומשייט למרחקים במהירויות גבוהות ללא מאמץ מוחשי.
פחות אהבנו את התיבה האוטומטית בת שש המהירויות, שמתקשה להתמודד עם פקודות רגל אגרסיביות בזריזות וברהיטות של התיבות העדכניות בנות שמונה המהירויות או של תיבת ה-DSG. קיימת השהיה מסוימת בתרגום של כל "קיקדאון" להאצה ובמצב הספורט התיבה נוטה להינעל על הילוך גבוה לזמן ממושך מדי. יחידת המנוע/גיר של סיאט אטקה מרגישה יותר ספורטיבית, למרות נחיתות ההספק, אבל ספק אם נהגים משפחתיים טיפוסיים יבחינו בכך. אין לנו תלונות גם לנתון תאוצה של אפס ל-100 קמ"ש ב-8.9 שניות שמייצרת הפיז'ו. צריכת הדלק הרשמית נוקבת בכ-17.5 קילומטר לליטר בממוצע. אפשר לצפות לכ-12 קילומטר לליטר בתנאים ריאליים.
היתרונות המסורתיים של המותג הצרפתי באים לידי ביטוי באגף הדינמי. אחרי שמתרגלים לצורה החריגה של ההגה, שדורשת מודעות לתנועות הידיים, מגלים שההיגוי זריז, מאוזן ושומר על תקשורת סבירה בין הנהג לכביש, ושתנודות הגוף בפניות הדוקות מרוסנות היטב. ביחד עם צמיגים ספורטיביים בחתך נמוך, שמייצרים אחיזת כביש גבוהה, ומשקל עצמי צנוע בהחלט עבור רכב כזה (כ-1,350 קילו) מקבלים כלי, שלא מתנגד לנהיגה נמרצת על כבישים מפותלים.
נוחות הנסיעה סבירה, אם כי הגלגלים הגדולים והצמיגים הרחבים מתקשים לנטרל מהמורות עירוניות גדולות. סביר להניח שהמצב טוב יותר בגרסאות עם גלגלים מתונים יותר.
בפרק השטח אין מה להרחיב. הרכב מצויד בהנעה קדמית בלבד והוא יצלח ללא קושי את המבחנים הטיפוסיים - שבילי עפר כבושים ודילוג עלמדרכות גבוהות - אבל לא הרבה יותר מכך.
פיז'ו 3008 עם מנוע 1.6 ליטר טורבו בנזין עולה 155 אלף שקל בגרסת הבסיס ו-175 אלף שקל בגרסת הפרימיום המפוארת, שמותירה מעט מאוד ריבועים ריקים ברשימת האופציות האפשריות של תעשיית הרכב - החל בחלון גג פנורמי נפתח ותפעול חשמלי מלא למושבים וכלה במערך מקיף ועדכני של מערכות אקטיביות לבטיחות ולסיוע בנהיגה.
במחיר הזה יש כיום בשוק מערך צפוף של מתמודדות, חלקן אפילו יותר גדולות ולא פחות זריזות או מאובזרות. אבל זה ללא ספק המוצר הנכון בזמן הנכון עבור המותג הצרפתי, והוא נאמן למוטו של פרנק סינטרה: "עשיתי כל זאת, באופן לא צנוע אם יורשה לי להגיד, אבל עשיתי זאת בדרכי שלי".
פיז'ו
חלק מהמתחרות
מאזדה CX-5
ב-180 אלף שקל מציעה מאזדה את הגרסה המהודרת של ה-CX5. הממדים החיצוניים גדולים מעט משל ה-3008 וגם בסיס הגלגלים, אולם תא המטען קטן יותר. המנוע הוא 2 ליטר בנזין נטול טורבו עם 165 כ"ס והתיבה האוטומטית זריזה, אבל המשקל גבוה יותר בכ-100 קילו. מעבר לפינה נמצא הדור החדש עם ממדים דומים אבל שדרוג הנדסי מקיף
סיאט אטקה
166 אלף שקל הם המחיר של ה"אקסלנס" המאובזרת של סיאט "אטקה" החדשה. הרכב קצר ונמוך מהפיז'ו ובסיס הגלגלים שלו קצר ב-3 ס"מ, אבל הוא מרווח, בנוי היטב ובגרסה הבכירה גם מאובזר בנדיבות. המנוע הוא 1.4 ליטר טורבו-בנזין עם 150 כ"ס ובסיוע משקל עצמי נמוך ותיבה אוטומטית זריזה הביצועים הם הנמרצים בפלח
טוסון/ספורטאג' 2 ליטר
ב-177 אלף שקל מקבלים את הגרסה האולטרה-מפוארת של הספורטאג' רב המכר בשילוב עם מנוע 2 ליטר בנזין בהספק של 155 כ"ס. הביצועים מתונים למדי בשל משקל עצמי לא נמוך וגיר אוטומטי מתון, אבל הרכב גדול, מרווח ואיכותי. ב-175 אלף מקבלים את הגרסה המקבילה של יונדאי טוסון עם בונוס של הנעה כפולה-קבועה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
