מלחמת המטבעות הגיעה לירושלים

אני מלווה את שוק המט"ח למעלה מעשרים שנה ולא זכור לי פרץ כה אלים מאז התקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה, לפני למעלה מעשור. גופים שלא השתתפו בחגיגת השקל כבר שנים נראו במהלך המסחר לאחר שהעולם הפיננסי החליט כי בנק ישראל לקח צעד לאחור במלחמה. הגל שהחל עם פרסום נתוני הצמיחה, תפס בשבוע שעבר תאוצה מאיימת ואילץ את בנק ישראל וגם את האוצר לשוב לזירה. למרות התנהלות לא רעה במישור התקשורתי וסבירה במישור הביצועי, התוצאות רחוקות מלהשביע רצון והמערכה עוד ארוכה.

במישור הביצועי כבר הבעתי את דעתי לא אחת. גם בכלים הקיימים ניתן להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות ולייצר הרתעה משמעותית. את זה בנק ישראל לא מצליח עדיין לעשות. חייבים להפעיל מנגנוני התערבות ולימיטים בשעות הערב ובסופי שבוע. רק חזרה מהירה לרמות השערים שקדמו לתחילת הגל הנוכחי- קרי 3.85 בדולר ו-4.1 באירו יבהירו לצד השני שעדיף להילחם במקום אחר.

במישור התקשורתי היה הרבה יותר מעניין השבוע ולא היה כמעט גורם שלא התבטא בעניין בתקשורת. יציאתם לתקשורת של המשנה לנגידה ד"ר טרכטנברג ומנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל אנדרו אביר תוזמנה היטב ובכול שוק נורמלי הייתה גורמת לשחקנים לעצור ולחשוב. טרכטנברג הוציאה קצת אוויר מבלון נתוני הצמיחה שנופח מעבר לכל פרופורציות ושבה וציינה כי השקל מוערך יתר על המידה. אביר שפך מים צוננים על כל אלו שהתלהבו לאחרונה והחליטו שבנק ישראל מוריד הילוך כי הוא מתקרב לתקרת יתרות המט"ח. כבר מזמן אני טוען כאן שזו תקרת נייר. להזכירכם התקרה הייתה 70 מיליארד דולר, הועלתה ל- 90 ול- 110 ואם יהיה צורך היא תועלה תוך שניות ל-130.

גם שר האוצר נכנס למערכה והוא מכנס השבוע את ראשי האגפים באוצר על מנת למצוא דרכים יצירתיות להתמודד במלחמת המטבעות. אני רק מקווה שאנשיו יגיעו עם כלים רציניים להתמודד מול התופעה ויש להם לא מעט כאלו - עסקאות סוואפ, הרחבת מעגל משלמי מס במט"ח, הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות ומתן כתף לצעד הנכון ביותר לתקופה זו לטעמי - רצפה לסל המטבעות. אני מקווה שהפתרונות יהיו במישור זה ולא במישור ההתמודדות עם ההשלכות קרי עוד עידוד לתעשייה וליצוא כי במלחמה אם תתמקד בטיפול בפצועים ולא תהדוף את המתקיפים יהיו לך עוד ועוד פצועים בהמשך.

מהעבר השני התחרו ביניהם גורמים אינטרסנטים שונים מי יתנגח יותר במדיניות בנק ישראל, לעיתים תוך מתן דוגמאות ועריכת השוואות שהן בלשון עדינה לעג לאינטליגנציה. מעורך כלכלי המתנגד נחרצות למדיניות בנק ישראל שהצליח להסביר מדוע בועת כלי הרכב גורמת להתחזקות השקל, דרך כלכלנים הטוענים שאנחנו יעד להשקעות רק עקב היותנו "SAFE HEAVEN" ואותם אני שואל מדוע לספק כספות חינם? ועוד על חשבון הכלכלה המקומית? אחרים הטוענים שזה עוזר ליוקר המחיה ומוזיל את היבוא וגם מוזיל עלויות ליצואנים - טיעון דמגוגי שאין לו כל אחיזה במציאות. ולבסוף בנקים וגופי השקעה, שחלקם קרוב לוודאי שקועים עמוק בפוזיציה ואפילו לא טורחים לספר על כך, שמנסים להסביר לנו באותות ובמופתים על הכלכלה העוצמתית שלנו ועל זרם המשקיעים (שמשקיעים משום מה רק בשקל). אחד מהם אפילו ניסה להסביר את מקורות התיסוף בגופים המוסדיים הישראלים שמשקיעים בחו"ל ומגינים על השקעתם באמצעות מכירת המטבע  - הוא רק "שכח" לציין שכשקונים מניות בחו"ל צריך קודם כל לקנות מטבע כך שזה מנטרל אחד את השני!

לעומתם אחרים כמו פרופסור ליאו ליידרמן, בעבר מועמד לנגיד בנק ישראל וכיום היועץ הכלכלי של בנק הפועלים וד"ר דיוויד וו אסטרטג המטבעות של מריל לינץ' ניסו להראות את הרציונל שבהתחזקות השקל. ליידרמן השתמש במחקר המחלקה הכלכלית של הבנק וטען כי לא מדובר בתופעה מקומית וכי מטבעות רבים התחזקו השנה לעומת הדולר - ברוסיה, קוריאה, צ'ילה, ברזיל, ניו זילנד וטאיוואן ובאותה נשימה אוכל להוסיף גם את מקסיקו וטורקיה, למה לא? מה ש"שכחו" במחלקת המחקר לציין הוא שכל המטבעות האלו התרסקו בשנתיים האחרונות לעומת הדולר בעשרות אחוזים ועכשיו זה תיקון קליל בלבד. כמו כן "שכחו" במחלקת המחקר לציין כי בכל המטבעות הללו ניתן לקבל ריבית על ההשקעה בהם, אפילו ריבית גבוהה בחלק מהמקרים, אבל אלו נתונים שוליים הלא כן?

ד"ר וו שמייצג אמנם בנק שלוקח צד פעיל במלחמת המטבעות לפחות מספיק הגון כדי לומר שבנק ישראל חייב להתערב ואם לא יעשה כן זו תהיה התאבדות כלכלית. הוא טוען שאין קשר לספקולנטים וזו הכלכלה החזקה של ישראל שדוחפת משקיעים לשקל. הוא גם טוען שככל שטראמפ יצליח והדולר יתחזק בעולם כך יוכל בנק ישראל לדאוג פחות. אני מציע לוו להסתכל על השנה שעברה בה התחזק הדולר כלפי רוב המטבעות אבל השקל נשאר בשלו. לכן בנק ישראל צריך להיות מודאג כפליים.

מה ששניהם ואף אחד מהמקטרגים האחרים לא מסוגל או רוצה להסביר הוא מדוע רוב ההשקעות במטבע מתנקזות לשעות הלילה, לסופי שבוע ולימי פקיעת אופציות. מעניין למה?

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il

www.energyfinance.co.il

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.