החברה שנלחמת בצנזורה: "יוצרים דמוקרטיזציה של המידע"

22 בנובמבר 2016 היה יום חג בחברת hola. החברה, שמפתחת תוספי דפדפן אינטרנט שמטרתם להנגיש כמעט כל תוכן לכל גולש בכל מדינה מתוך אמונה כי הגישה צריכה להיות חופשית לחלוטין, הגיעה ל-100 מיליון משתמשים. על קירות משרדי החברה בנתניה נכתב 100,000,000! hola! באותיות גדולות ואפילו הכלב של אחד מהעובדים הביע את שמחתו.

כמו הרבה חברות Web App, ההצלחה של hola נמדדת במספר המשתמשים שלה (עדכון: הוא כרגע 110 מיליון), אך עבור מייסד ומנכ"ל החברה, עופר וילנסקי, hola היא הרבה יותר ממספר. הגישה החופשית לאינטרנט (תיכף נסביר) אותה מאפשרת hola היא חלק מחופש הביטוי וחופש המידע. "אנחנו נלחמים בצנזורה באינטרנט", אומר לנו וילנסקי. "נניח שאת חיה בסוריה ואת רוצה לגלוש בוויקיפדיה שחסומה בסוריה, שזו השימושיות הכי פופולריות שלנו במדינה זו. את מורידה את התוסף של hola והתוכנה שלנו פונה לגולשים אחרים מחוץ לסוריה שהורידו hola ומבקשת מהם חלקים מהאתר שאת רוצה לטעון, כלומר זה מודל P2P. כשהבקשות נענות, התוכנה בונה את האתר מהחלקים ופונה לוויקיפדיה כדי לקבל ממנה את שאר החלקים. ואז את תוכלי לגלוש בוויקיפדיה. זה כמו אוטוסטרדה של מידע".

Hola יצאה לדרכה במתכונתה הישנה לפני 9 שנים, כמעט נצח במונחי האינטרנט, וגייסה עד כה 29 מיליון דולר. הגיוס האחרון של החברה, סבב B בהיקף של 17 מיליון דולר, בוצע לפני כשנתיים, במאי 2015. "החברה מאוד רווחית ואין לנו צורך לגייס. מהגיוס האחרון נותר לנו בקופה מעל חצי, וכרגע יש לנו בה 15 מיליון דולר", אומר וילנסקי.

תיכף נמשיך להסביר את הפן הטכנולוגי והאידיאולוגי שמאחורי hola, אך כעת נחזור מעט אחורה לרקע של וילנסקי ושותפו להקמתה, דרי שריבמן, שמכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות והתוכנה. השניים, יוצאי צ'ק פוינט, החלו את דרכם היזמית בתעשיית הטק המקומית ברגל ימין כשהקימו בתחילת 1998 את Jungo שפיתחה מערכת הפעלה לראוטרים ביתיים ונמכרה ב-2006 ל-NDS (שיותר מאוחר נמכרה לסיסקו) תמורת 107 מיליון דולר ולאחר שגייסה רק 17 מיליון דולר. Jungo העסיקה בזמנה 170 איש והייתה רווחית.

ה"ניסוי" היזמי הראשון שהצליח הותיר טעם של עוד אצל השניים, וכך קמה hola. "המטרה הראשונית של hola הייתה להמציא מחדש את ה-HTTP (פרוטוקול האינטרנט) כדי להפוך את האינטרנט למהיר יותר על בסיס רעיון ה-P2P, כלומר כל מי שמתקין את התוכנה, מסייע ליתר להפוך את האינטרנט למהיר יותר. אחרי 4 שנות פיתוח השקנו את הפתרון, שהאיץ את האינטרנט בשיעור של 30%, אבל זה לא עניין אף אחד", נזכר וילנסקי באכזבה ומסביר: "כשאת גולשת, נניח באתר של 'גלובס', עד שכל הכתבה עולה את קוראת את הכותרת ואת המשנה ולא ממש ישנה לך אם הכתבה תופיע אחרי 5 שניות או אחרי 3 שניות. זה שבר לנו את הלב, ואז החלטנו לקחת את אותה טכנולוגיה ולעשות איתה משהו שכן יעניין את המשתמש".

וכך נולדה hola במתכונתה הנוכחית - תוסף שלמעשה מבטל צנזורה באינטרנט על ידי שינוי מדינת המוצא של המשתמש. "לכל אתר שאליו תרצי לגשת, דרך hola תוכלי להגיד לו מאיפה את גולשת, לדוגמה מארה"ב ולא מסוריה. כשהממשל, כמו זה שבסוריה, אוסר על גלישה בוויקיפדיה - אזי הוא לא הופך את תכני וויקיפדיה ללא חוקיים אלא את הגלישה לאתר הזה ללא חוקית, וזה הבדל משמעותי", מסביר וילנסקי.

עוד דוגמה היא החלטת רג'פ ארדואן, נשיא טורקיה, לחסום את הגלישה לאתרי יוטיוב, טוויטר ופייסבוק. "לממשל בטורקיה מותר לחסום, אך לאזרח מותר לאכוף כי מותר לו לגלוש", הוא מסביר. מלבד סוריה וטורקיה, החברה פעילה במדינות נוספות שנמצאות ברשימת "אויבי האינטרנט" (ראו טבלה). זוהי רשימה שמפורסמת החל משנת 2006 על ידי RSF (ראשי תיבות של Reporters sans Frontieres), ארגון עיתונאים ללא גבולות - ארגון לא-ממשלתי בינלאומי שמנוהל מפריז.

- אלו פתרונות טכנולוגים אחרים יש כדי לעקוף חסימה ומה היתרון של hola?

"פתרון אחד זה לרכוש חוות שרתים, לדוגמה בבריטניה, ואז המשתמש בסוריה עובר דרכה ומזוהה כבריטי. יש הרבה חברות שמציעות פתרון כזה. הבעיה היא שלחווה הזו יש כתובת IP ידועה וסוריה יכולה להסיק ששימוש בה נועד לעקוף חסימה, ואז היא תחסום את התקשורת מולה. בפתרון של hola, המשתמש יוצא לכתובת פרטית של מישהו בלונדון, לדוגמה, וזה מותר לפי הממשל בסוריה. כלומר, הפתרון של hola הוא היחיד שלא ניתן לחסימה".

- אני מניחה שאתם בעצמכם מפעילים צנזורה. לאלו אתרים אתם לא מאפשרים לגלוש דרך hola?

"לכאלו שברור לנו שמטרת השימוש היא עבירה, כמו להיכנס לחשבון ג'ימייל ממדינה אחרת שהיא לא מדינת המקור של המשתמש ואני אסביר: כשאת נמצאת מחוץ לישראל ונכנסת לג'ימייל שלך, גוגל, בדרכיה שלה, יודעת שזו את ולכן את לא צריכה hola. אבל כשמישהו אחר ישתמש ב-hola כדי להיכנס לג'ימייל - ברור שהוא לא בעל החשבון האמיתי אלא עבריין. דוגמה אחרת היא אתרי פדופיליה".

בנקודה זו מדגיש וילנסקי כי אל לנו לערבב בין חוקי למוסרי. "המוסר האישי שלי הוא שהאינטרנט צריך להיות פתוח ושקוף לכולם. החוק, לעומת זאת, הוא אחרת כמו הצנזור הצבאי במדינת ישראל. במקרה של אתרי פדופיליה, זה חוקי שאאפשר גישה אליהם למשתמשי hola אבל זה לא מוסרי. זו לא האחריות שלי לנטר את האינטרנט". וילנסקי מדגיש כי hola אינה מאפשרת גלישה לאתרי פדופיליה על הרשת שלה.

hola משרתת לא רק זכויות כבדות משקל דוגמת חופש הביטוי. אחד השימושים היותר פופולריים בתוסף של החברה הוא הזמנת כרטיסי טיסה, ובכללי - רכישות באינטרנט. "באתרים של חברות תעופה ובאתרים של מסחר אלקטרוני, יש אפליית מחירים על בסיס גיאוגרפי. אם תגלשי לאתר של חברת תעופה כלשהי, את תראי איך מחיר הטיסה יורד ברגע שאת משנה את מיקומך מישראל לגרמניה למשל. ובאתרי מסחר אלקטרוני, המחיר שמוצג לך מותאם לרמת ההכנסה של המדינה ממנה את גולשת. האם האפליה הזו חוקית? כן. האם לך מותר לעקוף אותה? כן. האם זה מוסרי שאאפשר לך לרכוש טיסה יותר בזול? בעיניי כן, וזה המוסר שהוביל אותי להקים את hola.

"hola מאפשרת לי לראות את מה שאני רוצה לראות ולא את מה שספק התוכן/השירות רוצה להראות לי. אנחנו מציפים את האמת כלפי מעלה ויוצרים דמוקרטיזציה של המידע, כלומר כולם רואים את אותו מידע", מבהיר וילנסקי.

לוילנסקי יש עוד דוגמה לחשיבות של hola: האתר של האוניברסיטה האמריקאית המקוונת Coursera - אתר שמאפשר ללמוד קורסים באוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בינואר 2014, ובמסגרת הסנקציות על איראן, דרש הממשל האמריקאי מ-Coursera לחסום סטודנטים מאיראן וממדינות עוינות אחרות. "Coursera בתגובה הציעה לאותם סטודנטים להשתמש ב-holaכדי לאכוף את החסימה. כלומר, Coursera הפעילה את המוסר שלה".

בישראל עברה הצעת חוק מרוככת לחוק הפורנו לפיו ספקיות האינטרנט יחויבו לפנות ללקוחות וליידע אותם ללא תשלום בדבר האפשרות לסנן אתרים כאלו. הצעת החוק המקורית דיברה על סינון מראש של אתרי פורנו כברירת מחדל אלא אם הלקוח ביקש אחרת. דעתך?

"לפעמים, איסור יוצר מצב הפוך. חוק היובש בארה"ב בתחילת המאה הקודמת, שאסר על מכירת אלכוהול, יצר בסופו של דבר את הפשע המאורגן. כמו כן, חסימה מוחלטת של אתרי פורנו או כל תוכן אחר שנבחר דורשת תשתיות יקרות שאין אותן בישראל אבל יש אותן בטורקיה: חסימה כזו צריכה להיעשות בחיבור הראשי של מדינת ישראל לאינטרנט, ואם וכאשר היא תתבצע - היא תאט את מהירות הגלישה בישראל. זה כמו לשים שומר בכניסה לישראל, ולא רק בכניסה ל'גלובס', לדוגמה.

"באמצעות חוק הפורנו, המדינה מנסה להגן על הילדים שלנו וזה בסדר, אבל בדרך הזו היא כן פוגעת בחופש הפרט. יותר נכון לאפשר ללקוח לשלם כדי לחסום אתרי פורנו אבל לא למנוע ממנו לחלוטין גישה לאתרים כאלו. צריך לתת את החופש לבחור. לא להגביל ואז לצפות שהלקוח יגיד תודה".

פעילות hola במדינות כמו סוריה, ללא ספק, יוצרת דיון מורכב ומהותי על חופש הביטוי והמידע אך בפועל רוב משתמשי hola מגיעים מארה"ב, קנדה ובריטניה, מדינות מפותחות ומערביות שבהן צנזורה באינטרנט כמעט שאינה קיימת. "האמריקאים הרי מאוד אוהבים ספורט, וכשהם נוסעים לחו"ל ורוצים לצפות באיזשהו משחק בערוץ האינטרנט של ESPN - ויש להם מנוי בתשלום באתר של ESPN - הם מורידים hola כי האתרים האלו חסומים לגלישה מחוץ לארה"ב".

- מהו המודל העסקי של החברה?

"יש 2 אפשרויות: חינם, אבל אז המשתמש הוא חלק מהרשת של hola כלומר החברה תעביר דרכו בקשות של משתמשים אחרים, ולא רק תענה לבקשות שלו. האפשרות השנייה היא מנוי חודשי בעלות של 5 דולר. רוב המשתמשים שלנו בוחרים באפשרות הראשונה, כלומר ללא דמי מנוי, אבל כשיש לך 100 מיליון הורדות, זה מספיק כדי לייצר הכנסות".

אבל פתרון זה של hola אינו היחיד, ובעיקר אינו מקור ההכנסות העיקרי של החברה. לפני שלוש שנים השיקה החברה את Luminati שהוא למעשה hola עבור המגזר העסקי. זהו מוצר, כדברי החברה, שמוסיף שקיפות לשוק הבינה העסקית בכך שהוא מאפשר למתחרים ללקט מידע עסקי האחד על השני, בעיקר על ידי השוואת מחירים של מוצרים שהם מציעים מול אלו של המתחרים שלהם, וכך להציע ללקוחות מחירים זולים יותר.

"נניח שאת רוצה לקנות חולצה באחד מאתרי המסחר האלקטרוני. את משווה מחירים אבל גם אותם אתרים רוצים להשוות מחירים. רק לצורך הדוגמה, אנשי וול מארט יבדקו את איביי ולהיפך, אבל כשמוצר כלשהו באיביי נבדק על ידי וול מארט שעובדת דרך חוות שרתים, היא תזוהה על ידי איביי כעסק ולא כצרכן פרטי ואז המחיר של החולצה שהיא תראה לה יהיה גבוה יותר מהמחיר שהיא מראה לצרכן הפרטי. לכן, כל אחת מהן צריכה פתרון כמו Luminati כדי להסוות את עצמה ולהיות מזוהה כצרכן פרטי".

- אז כאן מטרת העל היא הורדת מחירים לצרכן הסופי?

"בדיוק. אני רוצה שתהיה תחרות מסיבית כי פתיחות מחירים יוצרת תועלת. דרך Luminati אנחנו מציפים את המחירים של כולם".

שימוש אחר של Luminati הוא מה שנקרא AD Verification, כלומר וידוא זהות של מפרסם. לדברי וילנסקי, כאן קהל היעד הוא לדוגמה רשתות חברתיות, שלא מוכנות לקחת את הסיכון שהמפרסם הוא מזויף ומטרתו להשתיל וירוס. Luminati מאפשרת לרשת חברתית כזו להסוות את זהותה, וכך לעלות על ההונאה כשזו מתרחשת. המודל העסקי לפתרון זה הוא תשלום לפי התעבורה (אינו ניתן בחינם) שעוברת דרך Luminati, ולא מחיר קבוע. ל-Luminati יש כבר 1,200 לקוחות ב-17 תעשיות שונות, והיא מוסיפה לקוחות בקצב של 65 מדי חודש.

מוצר שלישי ואחרון של החברה, שהושק לפני שנתיים, הוא holaCDN - רשת CND (ראשי תיבות של Content Delivery Network, רשת הספקת תוכן) - רשת להפצת וידיאו המיועדת לאתרי תוכן המשדרגת את חוויית הצפייה בווידיאו כך שתהיה שווה באיכותה לחוויית הצפייה ביוטיוב ובעלות נמוכה. ה-CDN של hola כוללת רשת גלובלית של שרתים ייעודיים המריצים את טכנולוגיית ה-P2P של החברה בשילוב קוד המורץ בצד הצופה ועושה שימוש ברשת. כפי שמסבירה החברה, בניגוד ל-CDNs מסורתיות שמזרימות את כל הווידאו משרת בודד באזור הגיאוגרפי של הצופה, ה-CDN של hola מזרימה וידיאו ממספר רב של מקורות (שרתים) במקביל עבור סרטון בודד, ברמות ניצול גבוהות ותוך מינוף שרתים באזורים שעלות השימוש בהם נמוכה יותר. כך הסרטון מתחיל מהר יותר, מנגן ברצף (ללא buffering) ומחיר הפצתו קטן. ה-CDN של hola כבר נמצא בשימוש של 50 מפיצים, דוגמת מאקו בישראל.

החברה המובילה, נזכיר, בשוק ה-CDN היא Akamai, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 11 מיליארד דולר והוקמה על ידי הישראלי לשעבר דניאל לוין שנהרג באסון התאומים. ללוינסקי אין בעיה לאתגר את חברת הענק הזו: "אנחנו לוקחים את הטכנולוגיה הזו לדור הבא. יוטיוב כבר עשתה את זה אבל יוטיוב לא מאפשרת לאחרים להשתמש בטכנולוגיה שלה".

- מהו המודל העסקי של הפתרון הזה?

"1 סנט לשעת שידור".

hola

שנת הקמה: 2008 (אבל 2013 במתכונתה הנוכחית)

מה החברה עושה: תוספי דפדפן אינטרנט שמטרתם לשנות מדינת מוצא של המשתמש

מייסדים: עופר וילנסקי (מנכ"ל); דרי שריבמן (סמנכ"ל טכנולוגיה ותוכנה)

סך גיוסי הון עד כה: 29 מיליון דולר

מספר עובדים: 160

בעלי מניות עיקריים: קרנות DFJ, הורייזן, אייריס קפיטל, מאגמה, טרילוג'י

מקור: IVC אונליין והחברה עצמה

האתר של האוניברסיטה האמריקאית המקוונת Coursera מאפשר ללמוד קורסים באוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בינואר 2014, ובמסגרת הסנקציות על איראן, דרש הממשל האמריקאי מ-Coursera לחסום סטודנטים מאיראן וממדינות עוינות אחרות. "Coursera בתגובה הציעה לאותם סטודנטים להשתמש ב-hola כדי לאכוף את החסימה"

 אויבות האינטרנט