בעוד שקרנות הנאמנות רשמו בפברואר חודש שמיני של גיוסים, עם יצירות בהיקף מצרפי של כ-1.6 מיליארד שקל, תעודות הסל המשיכו בחודש שעבר את המגמה השלילית של הפדיונות. מנתונים שפרסם איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר עולה, כי "בפברואר 2017 נפדו כ-1.1 מיליארד שקל משוק תעודות הסל", כך ש"מתחילת השנה נפדו כ-3.2 מיליארד שקל מהענף, מתוכם כ-2.4 מיליארד שקל מתעודות סל על מדדי מניות בארץ".
באיגוד תעודות הסל ציינו, כי ענף תעודות הסל בישראל מנהל נכון לסוף פברואר נכסים בהיקף של 93.5 מיליארד שקל, הרחק מתחת לרמת שיא של כ-121.6 מיליארד שקל, שנרשמה בפברואר 2015. כך, בעוד שמדובר בירידה קלילה ואף סמלית בשווי הנכסים המנוהל בתעודות הסל, ביחס לשווי סך הנכסים שנוהלו במכשירים אלה בסוף ינואר האחרון (אז דובר על שווי של 93.6 מיליארד שקל), הרי שמהשיא מדובר על ירידה חדה ולא סמלית, בשיעור מצטבר של יותר מ-23%.
בכל אופן, רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, מסביר כי "מגמת הפדיונות נמשכה גם במהלך חודש פברואר 2017", תוך שהוסיף כי "היציבות בהיקף הנכסים המנוהל בענף, למרות הפדיונות הכבדים, נובעת מעליות שערים במרבית בורסות העולם". הוא ציין כי ישנה עוד מגמה מורגשת: "ציבור המשקיעים מקטין היקפי ההשקעה במדדים על מניות בארץ".
הוא הוסיף בהקשר זה, כי לדעתו "מגמה זו מובילה לפגיעה בנזילות בבורסה, שכן תעודות הסל אחראיות כיום לכשליש מהיקף המסחר בבורסה בישראל. משכך, יש לבחון בתקופה הקרובה האם הרפורמה במבנה הבורסה והרפורמה במדדים, שאושרו לאחרונה, יגרמו להחזרת ציבור המשקיעים לבורסה המקומית".
אגב, נציין כי בשוק קרנות הנאמנות מורגשת התגברות של קצב זרימת הכספים לנכסים עתירי התשואה והסיכון, על חשבון האפיקים הסולידיים. כך, בקרנות הנאמנות הגידול הגיע מהקרנות המסורתיות, שרשמו בפברואר גיוסים גבוהים למדי, ובעיקר מקרנות אג"ח כללי עם חשיפה מנייתית כלשהי.
ומה קורה בשוק תעודות הסל? לדברי איגוד תעודות הסל, "התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בסוף פברואר 2017 הנה כ-25.5% בתעודות העוקבות אחר מדדי מניות בארץ (בהיקף כספי של כ-24 מיליארד שקל), כ-40% במדדי מניות בחו"ל (בהיקף כספי של 37.8 מיליארד שקל), כ-23% במדדי אג"ח בארץ (בהיקף כספי של כ-21.5 מיליארד שקל), והשאר מושקע במדדי אג"ח בחו"ל, בתעודות ממונפות, בסלי מדדים ובתעודות פיקדון".
הראל סל: המגייסת הגדולה של פברואר
שוק תעודות הסל בישראל מורכב מארבעה שחקנים מנהלים: תכלית תעודות סל, של מיטב דש, שמחזיקה ב-29.3% מהשוק; קסם תעודות סל, של אקסלנס, שמחזיקה ב-28.6% מהשוק; פסגות תעודות סל, שמחזיקה בנתח שוק של כ-27.9%; והראל תעודות סל, שמחזיקה נתח של 14.2% משוק תעודות הסל.
מתחילת השנה, בסיכום ינואר ופברואר, עולה כי כל ארבע החברות המנהלות תעודות סל רשמו פדיונות. ואולם, בחודש פברואר התמונה לא חד-ערכית כאמור. זאת מאחר ובחודש פברואר הייתה חברה מנהלת יוצאת דופן: הראל סל, שרשמה גיוסים של כ-82 מיליון שקל בחודש החולף, וזאת לעומת פדיונות בהיקף תלת ספרתי (במיליוני שקלים) אצל כל אחת משלוש מתחרותיה.
כך או כך, בפברואר 2017 רשמו תעודות הסל פדיונות מצרפיים בהיקף של כ-1.14 מיליארד שקל, כך שבחודשיים הראשונים של השנה הן רשמו פדיונות מצרפיים של כ-3.18 מיליארד שקל. מתחילת שנה הנוכחית, בשקלול התשואה החיובית, קטן סך הנכסים המנוהל באמצעות תעודות הסל כ-1.8%.
בשנת 2016 נפדו משוק תעודות הסל כ-11.3 מיליארד שקל, כך שהענף ניהל בסוף 2016 נכסים בהיקף של כ-96.1 מיליארד שקל, וזאת לעומת כ-103.5 מיליארד שקל שנוהלו בסוף שנת 2015 על-ידי ארבע החברות המנהלות.
ממשיכים לפדות: שוק תעודות הסל בפברואר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
