תערוכת הסלולר השנתית בברצלונה MWC 2017, שננעלה בסוף השבוע שעבר, לא אכזבה גם השנה. כמו תמיד, מי שמגיע לתערוכה עושה זאת בעיקר כדי למשש את הדופק של התעשייה ואם יודעים היכן ומה לחפש יוצאים גם עם כמה טיפים מעניינים לעתיד הקרוב - עד לתערוכה הבאה.
שיחת היום בתערוכה עסקה דווקא בנושאים פחות מהותיים, בין השאר ההשקה המחודשת של הנוקיה 3310, שכולם חזרו ודיברו עליו ולא על הסמארטפונים החדשים שנוקיה השיקה. חוץ מאוויר חם, באמת שנוקיה לא הביאה שום בשורה, ומי שמחפש מכשיר סיני זול שעליו הדביקו את הלוגו של נוקיה, יכול למצוא לא מעט כאלה בתערוכה. בסוף, מה שמסתתר מאחורי ההשקות של נוקיה זה הרבה יחסי ציבור ותו לא, אבל לעתים לא צריך יותר מאשר יחסי ציבור טובים וטיימינג. ההוכחה לכך היא שאחד הסיפורים הבולטים של התערוכה הוא כאמור הההשקה החוזרת של נוקיה.
אם כבר מדברים על מכשירים, בהיעדרה של סמסונג, המכשיר המעניין ביותר בתערוכה היה דווקא המכשיר G6 של LG. בזכות שינוי קטן ביחס התצוגה של המסך, הצליחה LG לחולל שינוי גדול ואמיתי בנוחות התפעול. המכשיר פשוט נמתח טיפה לאורך והתוצאה מדהימה כי לפתע מקבלים מכשיר בגודל של 5.7 אינץ' שמרגיש כמו מכשיר 5.5 אינץ'. חובבי ה-5.7 יאהבו זאת מאוד כי התפעול של ה G6 הופך להיות קל ונעים, ומי שהסתפק במכשיר 5.5 אינץ' ולטש עיניים ל-5.7 אינץ', ירגיש שהוא יכול לעשות את קפיצת המדרגה בשקט ובנוחות.
אחת ההמחשות היפות בתערוכה הייתה כאשר אחד המנהלים של LG, העמיד מכשיר סיני חדש שהושק בתערוכה, בגודל של 5.2 אינץ', לצד ה-G6 וזה היה מדהים לראות שהמכשיר הסיני היה גדול יותר משמעותית.
בשוק ממתינים להשקה של הסמסונג גלקסי 8, שעשוי לחולל שינוי גדול ובאופן כללי ניתן לומר שבגזרת המכשירים לא שמענו בברצלונה בשורה גדולה. הפוקוס עבר בעיקר לתחומי התשתיות, הדור החמישי ולפתרונות בתחום האינטרנט של הדברים (IoT).
חברות השבבים במוקד
היה מעניין לראות השנה כיצד חברות כמו קוואלקום ואינטל מצליחות לרכז עניין דווקא בתחומים שמסורתית היו שייכים למפעילים, למשל בנושא הדור החמישי. דווקא יצרני הצ'יפים שמפתחים את הדור החמישי תמיד חסו בצילן של יצרניות הרשתות אריסון, נוקיה רשתות, וואווי וכו'. הפעם, וייתכן שזה דווקא בגלל שהדור החמישי אמור לאפשר וליישם את עולם ה-IoT, קוואלקום ואינטל בלטו מאוד. בסוף הן אלו שמפתחות את השבבים שבהם משתמשים יצרני הרשתות ובעולם חדש שעומד להיפתח בדור החמישי, הן אלו שמובילות באמת.
אפרופו קוואלקום, החברה הישראלית סיקלו, שבה השקיעה קוואלקום, הראתה עד כמה אפשר היה להתקדם בישראל עם פתרונות אלחוטיים רחבי פס, אילו הרגולציה, קרי משרד התקשורת ומשרד האוצר היו מפחיתים את אגרות התדרים.
שנים מדברים על פתרונות אלחוטיים כתחליף לסיבים אופטיים ודווקא בישראל, שמפתחת את הפתרונות המתקדמים ביותר בתחום, לא ניתן להשתמש בהם מחוסר כדאיות כלכלית. מדוע סיקלו יכולה לחבר מאות בניינים אלחוטיים בסן פרנסיסקו בפתרון אלחוטי וסלקום ופרטנר לא יכולות לעשות את זה כאן בארץ ולעבור רק דרך רשת בזק?
נדגיש שלא מדובר בפתרון מלא מקצה לקצה שמבוסס רק על רשתות אלחוטיות, אבל כשיש סיב באוויר בטווחים של קילומטרים, שמאפשר לחבר שכונה או קבוצת בניינים בקצבים של ג'יגות, האם לא היה נכון לבחון זאת לעומק? הכל שאלה של כסף ומבחינת פרטנר וסלקום גם אם הפתרון יכול היה לעזור להן, פה ושם, בסוף המחירים המופקעים שגובה המדינה על אגרות התדרים, הופכת את הטכנולוגיה ללא כדאית כלכלית, ובגלל זה היא דווקא צומחת במקומות רבים בעולם.
השיטה בישראל לא מוצלחת בלשון המעטה. במרכזי הפיתוח הישראליים של אינטל, קוואלקום ושל חברות נוספות מקדמים את הטכנולוגיות הכי מתקדמות, אבל את הפתרונות אנחנו רואים רק בעולם בגלל הפיגור של הרגולציה. כך ישראל מפגרת אחר העולם בפריסת רשתות דור רביעי, מפגרת אחר העולם בפריסת סיבים אופטיים, אבל מהווה יצרן חשוב של אותן טכנולוגיות שמיוצאות מכאן לעולם. אפשר רק לקוות ששר התקשורת צחי הנגבי יוביל לשינוי בנושא הזה.
לגבי הדור החמישי שהיה גולת הכותרת של התערוכה, לצד ההתקדמות הממשית של הרשתות, בסוף ברמת השירותים אפשר היה להרגיש התחלה של יישומים. על הבית החכם כבר אין הרבה מה לחדש אבל בתחומים רבים אחרים נדמה שאנחנו אפילו לא התחלנו לגרד את היכולות החדשות.
"השכל" יותר חכם
אריקסון למשל הציגה בתערוכה פתרון מעולם הרפואה שנשמע מדהים: חולים שמאובחנים אצלם מחלות שדורשות מגע של רופא, יכולים להתחבר לבית החולים ובאמצעות התקנים מיוחדים למשש אזורים בגופם, והרופא רואה אונליין את תוככי גופו של החולה. למה זה עובד בדור החמישי ולא ברביעי? כי בדור החמישי "השכל" של הרשת עובר קדימה, לרשת הרדיו ולא רק לליבה. האתר הופך להיות יותר חכם והוא יודע לתעדף תנועה.
זו גם אחת הסיבות שהמכוניות האוטונומיות זקוקות לדור חמישי ול-IoT ולענן כחלק מהפתרון: כדי לקצר את זמני התגובה ואת השיהוי בהעברת המידע. המכונית האוטונומית צריכה יכולת לבלום בפתאומיות או להגיב במיידיות, ולכן הרשת חייבת להיות הרבה יותר מהירה וחכמה ולדעת איזה סוג תנועה היא מתעדפת.
רג'יב סוריס (Rajeev Suri's) מנכ"ל נוקיה רשתות דיבר באחד הכנסים החשובים שהתקיימו בתערוכה על עתיד התחבורה. הוא הראה הדגמה של המשאית האוטונומית. כיצד אותה משאית עובדת ברשת דור חמישי וכיצד היא עובדת כאשר היא מחוברת לרשת דור רביעי. הפערים הם משמעותיים. בדור הרביעי לא ניתן לאפשר פתרון תחבורתי רחב היקף. הוא סיכם ואמר "בלי דור חמישי המהפכה התעשייתית הרביעית לא תקרה".
הכותב היה אורח של LG בברצלונה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.