אני עדיין מתקשה להתאושש מהסיפור של איתן כבל ושלי יחימוביץ'. כלומר, לא מעצם העניין, אלא מאופן ההתייחסות אליו, גם בתקשורת וגם על-ידי פוליטיקאים.
מילא ש"ידיעות אחרונות" עושה מזה עניין גדול בצורה בולטת בעמודיו הראשונים, את זה אני יכול להבין. נפלה לידם הזדמנות להוכיח שהם לא "רודפים" רק את ביבי, שאין אצלם הבדל בין ימין ושמאל, ליכוד ועבודה. הנה הם נותנים אותו כיסוי ביקורתי לשלי וכבל כמו לביבי ומילצ'ן, למשל. ושפוטי ביבי צוהלים ושמחים.
לא הכי מוסרי
הפתיעה אותי ההתייחסות של יצחק הרצוג. אני מבין שהוא נפגע מדברי הארס שהשמיע נגדו כבל, שבוז'י ראה בו "רע כאח לי". אני משוכנע שרוב האנשים מבינים שאין חברות בפוליטיקה. בכלל, חברות היא עניין מורכב מאוד גם מחוץ לפוליטיקה. גם לפיד ובנט חשבו שהם "אחים", עד שהתברר להם שממש לא.
כך הגיב הרצוג: "הערב נחשפה קומבינה מושחתת חמורה ביותר שחייבת להוביל את המעורבים בה למסקנות אישיות". מושחתת? באיזה מובן? בטח לא פלילי. אז בהיבט הציבורי? כן, זה לא הכי מוסרי לעשות קומבינות והסכמים מאחורי הגב. אבל אם זה מושחת, אז אין פוליטיקאי שלא עשה זאת, מי יותר ומי פחות.
אין פוליטיקה ללא דילים
על מה אנחנו מדברים? הרי הפוליטיקה מבוססת על קומבינות ודילים. אין פריימריס שבהם זה לא קיים. אין כמעט מינויים בהם שנעשים ללא הסכמים מתחת לשולחן של "תן וקח". אין בחירות שנערכות בלי זה. אין כנסת בלי הדברים האלה. על מה אתם חושבים שחברי הכנסת מוציאים את רוב זמנם? מה הם עושים כשרואים אותם מסתודדים במליאה, במזנון, במסעדות ובתי מלון?
בואו נעשה דיל
וחברי הליכוד, ברוח חג הפורים, צוהלים ושמחים. האם שכחו את המנטרה של מורם ורבם ביבי ש"הכול נעשה לפי החוק". כלומר, או שיש עבירה פלילית, או ש"לא יהיה כלום כי לא היה כלום"? אז אם רוצים לשנות את חוקי המשחק, בבקשה. אני בהחלט בעד שגם מעשים בלתי מוסריים ייחשבו לאסורים. האם ביבי וחבורת תומכיו במפלגה ומחוצה לה מסכימים לכך? אם כן, אז יאללה, בואו נעשה דיל.
חטא השלומיאליות
אם שלי וכבל אשמים במשהו, זה בשלומיאליות. בעיקר כבל שקשקש את עצמו לדעת במונולוג פוליטי שמתאים לדונלד טראמפ. תערובת של שטויות ושקרים. ובאשר לשלי - לא יודע מה היה חלקה, ואם בכלל היה משהו, כי היא מכחישה. אבל כך או אחרת, לדעתי היא המועמדת הטובה ביותר ליו"ר ההסתדרות, ולא קרה שום דבר שצריך למנוע בעדה להגיע לתפקיד זה.
כתבות
ני"ע
