שוק המשכנתאות והלוואות הרכב ייפתחו למשקיעים פרטיים

שוק המשכנתאות לדיור ושוק ההלוואות לרכב ייפתחו לכניסת משקיעים פרטיים באמצעות פלטפורמות P2P, כך עולה משינוי שהוכנס לאחרונה לטיוטת החוק בנושא.

הצעת החוק הממשלתית בנושא תובא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה ככל הנראה לאחר חג הפסח. היקף שוק ההלוואות למגורים מוערך ב-340 מיליארד שקל אך מעל 90% מהאשראי מסופק על ידי הבנקים. היקף ההלוואות לדיור של הגופים המוסדיים עומד על כ-5 מיליארד שקל בלבד. שוק ההלוואות לרכישת רכב מוערך ב-10 מיליארד שקל.

על פתיחת שוק המשכנתאות והלוואות הרכב למימון עמיתים החליט הצוות הבינמשרדי בראשות היועץ המשפטי לשעבר באוצר, עו"ד יואל בריס, בעקבות שימוע ציבורי שערך לתזכיר הפרק הרביעי של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים - הנוגע לפלטפורמות הלוואות עמיתים (P2P).

■

במסגרת השימוע הופיעו בפני הצוות ארבע חברות P2P הפועלות בישראל, בלנדר, טריא, e-loan וקרדיטפלייס. החברות שכנעו את הצוות כי יש מקום לשנות את תזכיר החוק, שמחייב כיום שחשבון הבנק של מעניק ההלוואה יהיה גם החשבון שאליו יופנו החזרי ההלוואה.

הדרישה הנוכחית נועדה למנוע הלבנת הון במסגרת כללי "הכר את הלקוח" (Aml-Kyc). חברות ה-P2P שכנעו את חברי צוות בריס שיש מקום להחריג מהדרישה חשבונות בנק של ספקי מוצרים בני קיימא, כגון דירות ומכוניות - שיהיו מוכרים אישית לחברות ה-P2P ובאחריותן. האפשרות להעניק משכנתאות תחייב את חברות ה-P2P להקים מנגנון להערכת שווי, שיעבוד ומימוש של נכסי הנדל"ן שיירכשו באמצעות ההלוואות - מנגנון שצפוי שעלויותיו יגולגלו בחלקן גם למחיר ההלוואה.

בנוסף יחויבו החברות לשמור הון מינימלי בחשבון נאמנות למימון פעולות המימוש הנדרשות, שיעמוד לרשות המלווים בתרחיש של פשיטת רגל של חברת ה-P2P .

האפשרות לנתב את החזרי ההלוואה לחשבון הבנק של הקבלן, סוכן הרכב או כל ספק אחר של נכס בר-קיימא מוזילה משמעותית את עלות ההלוואה ללווה משום שהיא מאפשרת לשעבד את הנכס כנגד ההלוואה, באמצעות משכנתא, הטלת שיעבוד על רכב או כל בכל דרך אחרת. כמו כן, בדרך זו מקבלים המלווים ודאות כי בכסף ייעשה אכן שימוש צורך רכישת הנכס ולא לצורך פעילות אחרת.

בריס, שהציג את השינוי בכנס שנערך אתמול, נשאל האם תיאורטית ניתן יהיה לעקוף באמצעות חברת ה-P2P את המגבלות החלות כיום על משכנתאות - כמו למשל להגדלת רכיב המימון ל-90% ומעלה משווי הדירה. בריס השיב כי הכללים בנושא ייקבעו על ידי הרגולטור החדש לשוק ההון, אך להערכתו ניתן יהיה להשתמש בפלטפורמות לצורך השלמה של רכיב המשכנתא ברכישת הדירה.

בריס נימק כי מרבית המגבלות שהטיל המפקח על הבנקים בתחום המשכנתאות נובעות מהחשש ליציבות הבנקים ושמירה על כספי המפקידים - חשש שאינו קיים במקרה של חברות ה-P2P.

צוות בריס עוסק זה שנתיים בהכנת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים. הפרקים הראשונים בחוק העוסקים בגופי אשראי חוץ בנקאי ובנותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) כבר אושרו בקריאה שנייה ושלישית. הפרק השלישי, העוסק בגופים ללא מטרות רווח כמו גמ"חים, עבר בקריאה ראשונה לאחר שפוצל מחוק ההסדרים ומונח על שולחן ועדת הכספים, שאמורה להגישו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

הפרק בנושא חברות הלוואות העמיתים הוא הרביעי והאחרון בחוק והליך אישורו בכנסת אינו צפוי לעורר עיכובים מיוחדים.

החוק כולו אמור להיכנס לתוקף ב-1 ביוני, אך שר האוצר צפוי לדחות את המועד בשל הקשיים הטכניים הרבים הכרוכים בהוצאת הרישיונות והיתרי השליטה למעל 2,500 גופי אשראי שהחוק חל עליהם.

השאלה העולה היא האם אכן חברות ה-P2P ירימו את הכפפה וייכנסו לפעילות בתחום. נראה כי ישנה מחלוקת ביניהן - חלקן אומרות שלא מדובר בתחום מספיק אטרקטיבי מבחינת ריביות (במיוחד משכנתאות), וכן מבחינת נכונות לקוחות פרטיים להעמיד הלוואה לטווח ארוך כל כך כמו משכנתא, ולעומת זאת עלויות התפעול של הלוואות מסוג זה גבוהות. חברות אחרות מעריכות שכניסה לפעילויות שכאלה היא חלק מהאבולוציה של התחום, ואם יוסרו בצורה נכונה החסמים, אז ניתן יהיה לראות פעילות שכזו.

תחום ה-P2P נמצא בחיתוליו בישראל. החברות בתחום החלו לפעול בשלוש השנים האחרונות, ועד כה נתנו הלוואות בסך כולל של פחות מ-250 מיליון שקל (לא מתפרסמים נתונים רשמיים על היקף ההלוואות). הציפייה היא שהכנסת החברות לפיקוח תגדיל את אמון הציבור בהן ותאפשר להן להגיע לנפחי פעילות גדולים יותר.

חברות פקטורינג ב-P2P יועברו לאחריות רשות ניירות ערך

הסדרת הענף החדש של פקטורינג (רכישת תקבולים עתידיים) באמצעות פלטפורמות P2P תועבר לאחריות רשות ניירות ערך, כך החליט צוות בריס. פקטורינג P2P מאפשר למשקיעים להעניק שירותי מימון לבעלי עסקים שאמורים לקבל תשלומים מגופים גדולים בשוטף פלוס 90, 120 או מספר קצוב אחר של ימים.

מדובר בשירות שניתן כבר היום על ידי ספקי אשראי חוץ-בנקאי גדולים ומוכרים, כשהחידוש הוא בפרסום מכרז מקוון למימון בשיטת P2P.

בצוות של בריס החליטו שהסדרת הענף צריכה להיות באחריות רשות ניירות ערך מאחר שמדובר בחובות של חברות גדולות, ולרוב של חברות ציבוריות.

כזכור נקבע כי רשות ניירות ערך תהיה הרגולטור של חברות אשראי המגייסות את ההון המשמש לפעילותן באמצעות גיוסי חוב בבורסה (חוק נאווי).