יש כמה סימני שאלה סביב האופטימיות של ירון אדיב וכידן דהרי, השותפים לרכישת חברת הנדל"ן המניב תנופורט מידי כונסי אליעזר פישמן (לשעבר בעל השליטה בגלובס); כך למשל חוב של 250 מיליון שקל ותביעות של רשות מקרקעי ישראל על שימוש חריג, בהיקף של כ-100 מיליון שקל יוצרים עבור השניים אתגר לא קטן. מצד שני, לפחות בעיניהם של הרוכשים, בוננזת נדל"ן עם נכסים "במיקומים הכי טובים במדינה", כזו שיכולה להגיע, לדבריהם, לשווי של מיליארד שקל בתוך שלוש שנים - הופכת לטעמם את מחיר הרכישה, 160 מיליון שקל, לעסקת חייהם.
"יש לתנופורט פורטפוליו של 14 נכסים, אדמות שעליהן יש מרכזים מסחריים, גני אירועים, תחנות דלק", דהרי מפרט בהתלהבות, בראיון משותף עם אדיב. "נכסים שכוללים את קניון עד הלום באשדוד, מתחם בית יהושע, אזור תעשייה כפר ויתקין בשלמות, אזור תעשייה תל מונד, מתחם בצומת ביל"ו, ובנתיבות יש לה את בית הקירור הכי גדול בארץ - 70 דונם, 30 אלף מטר רבוע בנוי, 9 מטר גובה. מאחסנים שם את כל היבול, כל הפרי שהולך לייצוא".
- אבל אתם לא מוטרדים? בכל זאת, חתיכת נטל: החוב, התביעות.
"אנחנו מגיעים לתנופורט בצורה הכי נכונה בעולם - עם יכולת ועם כסף. אנו הולכים להפוך אותה לחברת הנדל"ן המניב הכי גדולה בארץ. זו חברה בריאה, רווחית. יש לה כל שנה הכנסות של 64 מיליון שקל משכירות. אין דברים כאלה. יש לנו ידע רב בתחום הנדל"ן המניב. אנחנו יודעים לסדר את הנכסים האלה, להשביח את החברה, ולהוביל אותה להיות חזקה ומובילה".
- איך תעשו את זה?
"טוב, ברור שיש לנו עבודה שם. יש מקומות שמשכירים מנדטורית במחירים נמוכים, צריכים לסדר שם את השימושים מול רשות מקרקעי ישראל. תהיה בעלות מסודרת כדת וכדין. יש לי הרבה מאוד נכסים באזור השרון ועד תל אביב, אצלי אין דבר כזה שנכס לא יהיה מסודר פיקס. בעזרת השם, תוך שלוש שנים אנו מביאים אותה לשווי של מיליארד שקל".
נדל"ן וחיתולים
קשה לנהל שיחה עם הזוג יוצא הדופן הזה: אדיב (50) ודהרי (39), הראשון מקיסריה, השני מנתניה.
דהרי גדל בנתניה ומספר שמגיל אפס "נשם נדל"ן": "אבא היה כל הזמן קונה ומוכר נדל"ן, וכשהייתי ילד, רציתי לחזור מוקדם מבית הספר כדי ללכת איתו לראות נכסים".
את הדירה הראשונה שלו, מספר דהרי, רכש כבר בגיל 17 בנתניה, תמורת 150 אלף שקל. ההורים סייעו בביורוקרטיה בגלל הגיל, כמובן, אבל כל השאר, כולל ההון הראשוני ונטילת ההלוואה מהבנק, דהרי טוען שעשה במו ידיו. "כל החברים חסכו לאופנוע, לאוטו; אני לקחתי את הכסף שחסכתי, בר מצווה, דמי חנוכה - 50 אלף שקל - והשקעתי בדירה", הוא מספר. "הלכתי לבנק, פניתי למנהל הסניף. באתי אליו עם תיק גב, ככה מבית הספר. הראיתי לו את הניירות של הדירה, שמאות וכל השאר. ביקשתי הלוואה תמורת הערת אזהרה. כל חודש הייתי צריך לשלם 1,850 שקל על ההלוואה, וזו לא הייתה בעיה כי השכרתי אותה. אחרי כמה חודשים מכרתי אותה ב-245 אלף שקל".
אם זה היה תלוי בו, אומר דהרי, היה מפסיק ללמוד ומתמסר לעסקות נדל"ן, אך ההורים לא הסכימו. לכן הוא נאלץ לעשות הפסקה לטובת השירות הצבאי, ולחזור מיד אחר כך. במהלך השנים הוא צבר כמה נכסים, וב-2005, בהיותו בן 27, עשה קפיצת דרך: "מכרתי את כל הדירות שהיו לי, ובכסף קניתי מגרש תעשייה באזור התעשייה בנתניה. שיניתי את התב"ע למסחר ותעסוקה, הכנסתי שותף שמימן לי את הרכישה, ואחרי כמה שנים יצאתי משם באפסייד של 150 אלף שקל".
בהמשך, התרחב דהרי לרכישת קרקעות באזורים נוספים בשרון, בהם באזור תעשייה פולג, שם יש בבעלותו 3.5 דונמים המושכרים לחברות רכב.
אצל אדיב, יליד חדרה, הסיפור קצת שונה. לפני כעשרים שנה הוא הקים, יחד עם אחיו ואחותו, מפעל קטן לייצור מגבונים לחים, חיתולים למבוגרים ותחבושות היגייניות במותגים פרטיים, וברבות השנים התרחבה החברה, DPL, עד כדי הסכמי יצוא עם רשתות ענק בינלאומיות כמו וולמארט, קארפור וטסקו.
בשנת 2003, כשנתיים לפני שדהרי עשה את הקפיצה הגדולה שלו, נקרתה לידי האחים לבית אדיב הזדמנות: מפעל טפנוקים של קיבוץ עמיר נקלע לקשיים, ו-DPL התמודדה על רכישתו וזכתה במפעל תמורת כ-7.5 מיליון שקל בתוספת התחייבויות שונות.
"החלטנו ללכת על הכול", אמר אדיב לגלובס בזמנו, לאחר הרכישה. "אני קונה והולך על זה בכל הכוח שאפשר. יש לנו כבר את השווקים לייצוא באירופה ובארצות הברית, ולכן אנחנו נשקיע את מרב כספנו ורצוננו כדי להצליח. יש לנו את השווקים ואת הידע, והרצון שלנו הוא להיכנס לייצור מחדש תוך שבוע עד שבועיים מקסימום". עוד אמר: "אנחנו מתכוונים בעתיד להגדיל עוד את הפעילות, כולל השקעה בקווי ייצור נוספים".
לפני כשש שנים, בעיצומה של המחאה החברתית, יצא עם מותג פרטי לחיתולים חד פעמיים תחת השם "בייביסיטר" במחיר נמוך משמעותית ממה שהיה נהוג עד אז : 36 שקל לחבילה. רמי לוי היה הראשון שהעלה את המוצר למדף, והמוצר החדש הניע את שופרסל ואת סופר-פארם לצאת עם מותג פרטי משלהן בתחום החיתולים החד-פעמיים, דבר שהביא לירידת מחירים כוללת בענף. אדיב מרשה לעצמו לטפוח על השכם: "בטח שבגללנו ירד המחיר! אלא בגלל מי? הכנסנו מותג חדש באותה איכות ובמחיר יותר טוב".
לפני כשנה וחצי מכרו האחים והאחות לבית אדיב 80% מ-DPL לניאופארם, תמורת 100 מיליון שקל. שני האחים נשארו בעסק; האחות, עינב אדיב-ברר, אף ממשיכה לכהן כמנכ"לית החברה. ירון אדיב יצא מהחברה והחל לעסוק בתחומי הנדל"ן. יש לו שטחים בפארק התעשייה בקיסריה ולפני כמה שנים נכנס לשותפות עם הרצל חבס, לצורך בניית שכונה של 250 דירות נופש בעיר - יוזמה שלא יצאה לבסוף לפועל, בעקבות שקיעת החברה של חבס בקשיים כלכליים. מבחינת אדיב, גולת הכותרת בעסקי הנדל"ן שלו היא פארק התעשייה אדיסון בקיבוץ אשדות יעקב בצפון. זהו פארק תעשייה ומסחר, המשתרע על פני 100 דונם, 50 אלף מ"ר בנוי, המהווה מקום משכן לחממות טכנולוגיות בתחום החקלאות: "לקחתי מקום שהיה סלאמס והפכתי אותו לפנינה של עמק הירדן", הוא מתגאה.
"רוכשים רק 100% שליטה"
עם הניסיון הזה מתייצבים השניים בתנופורט, ומוכנים - אפשר לומר אפילו משתוקקים - להפשיל שרוולים.
מכירת תנופורט, במסגרת כינוס הנכסים של נכסיו של אליעזר פישמן, החלה בניסיון למכור רק את חלקו של פישמן בחברה - 69% (עיתון "גלובס" מטופל בידי אותם כונסים, עורכי הדין רונן מטרי ואייל רוזובסקי). אדיב ודהרי השתתפו בהתמחרות, הגיעו לקו הגמר מול רני צים, בעלי אופיס דיפו, עם הצעה של 80 מיליון שקל. כאשר הכונסים פנו לבית המשפט כדי שיכריע בין שתי ההצעות הגבוהות, צים הקפיץ את ההצעה ל-85 מיליון שקל והוכרז כזוכה.
אדיב ודהרי פנו לבית המשפט וביקשו את עיכוב המכירה לצים, תוך שנקבו בתג מחיר גבוה יותר - 94 מיליון שקל. בהמשך, התייצב בבית המשפט עו"ד יוסי בנקל, המנהל המיוחד לנכסי אליעזר פישמן, טען כי הגיעו אליו הצעות גבוהות יותר ודרש לקיים התמחרות מחדש. בתהליך הזה שונה גם דפוס המכירה, כך שבמקום שרק 69 אחוז יימכרו, תנופורט תימכר במלואה. בשלב הזה נכנסו לתמונה מציעים נוספים, כמו משפחת דיין (ששמה הוזכר לאחרונה כמועמדת לרכישת אפריקה ישראל), שהציעה 135 מיליון שקל עבור החברה, וצים טיפס עד 159 מיליון שקל. אדיב ודהרי הציעו 160 מיליון.
"ירון ואני רוכשים נדל"ן רק בשליטה של 100%", מסביר דהרי את התפנית. "כשהצענו את זה, כולם ישר הסכימו ללכת להתמחרות על ה-100%".
בעניין החוב, הם אומרים, כבר נכנסו למגעים מול הבנקים השונים, למחזר ההלוואה בתנאים טובים יותר. בעניין התביעות, הם אומרים, הם כבר פתחו במגעים עם רשות מקרקעי ישראל, להסדיר העניין. גם המיקום הנוכחי של מטה החברה - במגדלי רובינשטיין בתל אביב, ידרוש מחשבה מחודשת לגבי אלטרנטיבה זולה יותר.
הנכסים של תנופורט
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
