ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול דיון בנושא הצפיפות בכבישים, בעקבות דו"ח ה-OECD שנתן לפני חצי שנה ביטוי מספרי למצב בכבישים. הדו"ח, שהתבסס על נתוני 2014, מצא כי בישראל ישנם כ-2,700 רכבים לכל ק"מ כביש, למול ממוצע של כ-773 רכבים לק"מ כביש בכלל מדינות ה-OECD. את הדיון יזמו יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, וח"כ חמד עמאר.
מקלב פתח: "מי שהגיע לכאן פגש את הפקקים ובמיוחד מי שמאחר. הדו"ח לא הפתיע אותנו אך הגענו לכאן כדי לשמוע מה הסיבות. מצד אחד אנחנו רואים הרחבת כבישים ופיתוחם, הוספת רכבות קלות וכבדות, ומנגד אין התקדמות ואנחנו רק יודעים שלפי כל התחזיות המצב עוד ידרדר".
ד"ר רוברט אסחק מהמכון לחקר התחבורה בטכניון הציג נתונים: "אנחנו מספקים 467 חניות ל-1,000 מקומות עבודה במרכז עסקים הראשי בתל אביב, הכי הרבה מבין יתר הערים שנבדקו בדו"ח ה-OECD. תקן חניה מחמיר נכנס אצלנו לתוקף רק בשנה שעברה, באיחור של 15 שנה, וייקח עוד תקופה דומה עד שישפיע. המהירות התפעולית שלנו בתחבורה הציבורית מאוד נמוכה יחסית למדינות האלה, וזה מרחיק אנשים מהתחבורה הציבורית - 25% משתמשים בה בישראל, לעומת 60% בממוצע בעולם. בניו יורק זה 80%. אין לנו רשת רכבתית ענפה. בברלין 15 קווי רכבת פרברים, 10 קווי תחתית ו-9 קווי רכבת קלה".
אסחק העריך שבעוד 20 שנה ייסע כל משתמש כביש שעה נוספת לעומת היום. "אנחנו מפסידים 20 מיליארד שקל בשנה", אמר. "אנחנו חייבים מערכת רכבתית ענפה, מגוון רחב של אמצעי תחבורה ציבורית. העלות היא בין 200 ל-250 מיליארד ש"ח כדי להדביק את הפער לעומת תשתיות העולם המערבי. לאורך זמן זה ישתלם כלכלית. לצד כך יש לעודד את שיתוף הנסיעות ולהעלות את התפוסה ברכבים הנוסעים, לעודד רוכבי אופניים והליכה ברגל בכל הארץ".
ד"ר משה בקר, מהאיגוד הישראלי למערכות תבוניות לתחבורה, אמר שמדובר בבעיה אובייקטיבית הנובעת מהמבנה הצר והארוך של המדינה. "אם היא היתה מעגלית או מלבנית, היו מתפתחים פי 2 יותר כבישים. לצד כך מדינת ישראל לא התייחסה מראש לשאלה היכן תגדל רמת המינוע ולא קידמה אכלוס נכון. אין מספיק שימוש בידע לפתח תוכניות בצורה חכמה, הרכבת הקלה של ת"א הייתה צריכה להיות פעילה כבר לפני 30 שנה. רק אם תהייה תוכנית מלאה שתאפשר שילוב עם רכבות קלות באזורי מטרופולין ומעבר נוח בין כלי התחבורה, אז נראה שינוי".
ד"ר יונתן אייקנבאום, גרינפיס: "2,500 איש מתים מידי שנה מזיהום אוויר, מחצית מהם כתוצאה מתחבורה. אנחנו מדברים על מוות שקט אבל מבוסס מחקרים אמפיריים והדבר מחייב התייחסות. אי אפשר לבנות עוד ועוד כבישים בלי לחשוב על זה".
ח"כ מנואל טרכטנברג אמר כי "האשמה היא במדיניות מפורשת של המדינה, שבפן התחבורתי העדיפה את ההסתמכות על הרכב הפרטי על חשבון התחבורה ציבורית... בתקציב האחרון הגענו לשוויון אך אנחנו רחוקים מאוד במסגרת הסכומים המדוברים מלהתחיל לסגור את הפער".
ח"כ דב חנין: "בתחילת ההפעלה של הרכבת מתל אביב לירושלים מתוכננות 2 רכבות בשעה, תהיה מצוקה גדולה. אנשים ינסו לטפס על הרכבות כמו בהודו. כשעושים מהלך נכון צריך ללכת עליו בכל הכוח. בתחבורה הציבורית אני מרגיש שאנחנו בחצי כוח".
ח"כ מקלב: "גם את התחבורה השיתופית שהיא חלק מהפתרון הממשלה חוסמת מסיבות שלא נראות מקצועיות, מסיבות של קבוצות לחץ כאלה ואחרות. זה יפתח עוד אפיקים. התפיסה המקובעת היא שלא עושים שוב דבר כדי לא לעשות רעש".
בתגובה לטענות השיבו הראל שליסל ממשרד התחבורה וקובי בליטשטיין, סמנכ"ל משרד התחבורה, שנעשות השקעות רבות. "אין 200 מיליארד להשקעה מיידית אך ישנם 11 מיליארד בכל שנה בתוכנית חומש", אמר בליטשטיין. "אנחנו הולכים להרחבת התחבורה הציבורית על חשבון הפרטית... יש להשקיע במערכות הסעת המונים ותחבורה ציבורית אנחנו עושים זאת - מפקיעים נתיבים לטובת התחבורה הציבורית, מפתחים את קווי הרכבת הקלה בירושלים ובתל אביב, מתכננים עוד 2 קווים בכל אחת מהן. בתל אביב אנחנו הולכים גם לבחינה של 3 קווי מטרו. באזור גוש דן יש לנו תוכניות לנת"צים ב-16 ערים. גם בכביש 2 וכביש 5 אנחנו מתכננים נתיבים מהירים. המגמה היא ברורה ואלה השקעות מסיביות".
שליסל הוסיף: "בשנת 2016 תקציב הפיתוח של תחבורה ציבורית היה 5.5 מיליארד, ויגדל בעוד מיליארד בשנה הבאה, פיתוח כבישים עמד על 4.9 מיליארד. ישנה יציאה לפרויקטים של 54 מיליארד שקל. אנחנו בעד תחבורה שיתופית, השאלה פה למשרד התחבורה".
על הדברים האלה אמר היו"ר מקלב: "במבחן התוצאה המצב בכבישים כושל".
בליטשטיין: "אין כרגע פתרון קסם שבו מחר בבוקר נגמרו הפקקים. זו מערכת משולבת, שככל שנגדיל את קיבולת הרכבות והמהירות שלהן וכמות הנת"צים, ונאפשר ליותר תושבים לעבור לתחבורה ציבורית, אז המצב ישתפר. זה מה שאנחנו עושים. אנחנו גם מקדמים אוטוסטרדה לכל גוש דן, שתחבר את כל ערי הלוויין לת"א בשבילי אופניים. תהייה העדפה ברמזורים לכלי תחבורה ציבורית, יהיה פתרון ברכבלים, זה יכנס בחיפה ובוחנים גם בירושלים ומקומות נוספים. לכל הדברים יש תקציבים לתכנון".
מקלב סיכם את הדיון: "כולנו מסכימים שהפתרון בתחבורה הציבורית. החשיבות היא ביישום המהיר והכולל בתקצוב מתאים, לא בפרויקט אחד בכל רגע, אחרת שוב כל מה שנעשה לא יספיק. הממשלה ומשרד התחבורה צריכים להכריז על מצב חירום נוכח המצב הנוכחי ומה שטומן העתיד. כפי שיצאו למערך כזה במערך הדיור כך יש לפעול בתחבורה, אחרת הדיירים לא יוכלו לצאת מהבתים ונמצא עצמנו כפי שמעידים כולם בקטסטרופה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.