רוסיה יצאה מהמיתון שלה, עם קצת עזרה מהכוחות המזוינים, תיקון סטטיסטי גדול, ומחיר הנפט העולמי. וזה לא היה סתם כך מיתון, אלא המיתון הארוך ביותר ב-20 שנה. אז מה קרה בפועל?
האם הכלכלה כבר באמת מחוץ לאזור הסכנה?
הנסיגה הכלכלית הסתיימה כמה רבעונים לפני התחזיות המקוריות, לפי חישובים מעודכנים של מחלקת המחקר והחיזוי בבנק המרכזי. לשכת הסטטיסטיקה הפדרלית לא פרסמה נתוני צמיחה רבעוניים מאז 2015, ולכן היציאה מהמיתון איננה נתון רשמי. הבנק המרכזי העריך שהצמיחה הרבעונית חזרה להיות חיובית רק במחצית השנייה של 2016. כעת נראה שרוסיה חזרה לצמוח מהרבעון הראשון של 2016.
חלק מהסיבות לכך הן הסיווג מחדש של ההוצאה הצבאית. עליות דו-ספרתיות באחוזים בהוצאה על מערכות נשק נרשמות כעת ישירות בנתוני התוצר, מה שלא היה לפני כן. ולגמרי במקרה, הנשיא ולדימיר פוטין מצוי בעיצומו של מסע השדרוג הגדול ביותר של הצבא מאז המלחמה הקרה.
"הנתון החודשי הראשון ב-2017 הראה עוד סימנים לכך שרוסיה צפויה ליהנות מהבראה מקרו-כלכלית רחבה ב-2017", אמר דמיטרי פולבוי, כלכלן רוסי בחברת ING Groep במוסקבה. "שיפור משמעותי בפעילות בינואר היה קשור כנראה להתחזקות הרובל, הירידה באינפלציה והשיפור בביקוש המקומי".
אם כך, ההבראה אינה קשורה רק למחירי הנפט?
ובכן, קצת כן. מחירי הנפט עולים בעקבות הסכם אופ"ק להפחית תפוקה מנובמבר. רוסיה עקפה את סעודיה כמפיקת הנפט הגולמי הגדולה בעולם בדצמבר, כאשר שתי המדינות החלו לציית להסכם הקיצוץ. המחיר היוצא של נפט אורל הרוסי היה 53.32 דולר לחבית בממוצע בינואר-פברואר השנה, בעוד שהתקציב הממשלתי התבסס על מחיר של 40 דולר לחבית השנה. נפט וגז תרמו 40% מהכנסות התקציב הרוסי בשנה שעברה. אבל גם סקטורים אחרים צומחים.
"ב-2016, הצמיחה במגזרים שאינם נפט הייתה הפתעה נעימה", אמר ולדימיר מיקלשבסקי, אסרטג בכיר בדנסקה בנק בהלסינקי. "כדי לשנות את המבנה הכלכלי, הצמיחה במגזרים האחרים חשובה יותר לטווח הארוך מאשר העלייה במחירי הנפט ובהפקה שלו".
העיצומים הבינלאומיים לא פוגעים בהם?
דוברים רוסים אומרים שהמדינה הסתגלה לעיצומים ויכולה להמשיך ללא בעיות. בתגובה לסיפוח קרים ולתמיכה בבדלנים במזרח אוקראינה, ארה"ב והאיחוד האירופי הטילו מגבלות כמו גישה מוגבלת להון ולטכנולוגיות מערביות. הכלכלה תקבל ללא ספק תמיכה אם ממשל טראמפ - שמסובך לאחרונה בהאשמות של קשרים מפוקפקים עם רוסיה - יחליט להקל את העיצומים שכבר הוטלו. לפי רוב הכלכלנים שנסקרו על ידי בלומברג, הרובל יעלה ב-5% עד 10% במקרה כזה. גם התמ"ג יעלה, ב-0.2 נקודת אחוז השנה ו-0.5 נקודת אחוז בשנה הבאה, לפי הסקר. קרן המטבע הבינלאומית חישבה שההגבלות הבינלאומיות הפחיתו תחילה את התמ"ג הרוסי ב-1% עד 1.5%, וההגבלות המתמשכות הניבו הפסד מצטבר של 9% לתוצר בטוח הבינוני, לפי דו"ח של הקרן מ-2015.
מה לגבי האזרח הרגיל, איך הוא מרגיש?
ביקוש צרכני היה מנוע הצמיחה העיקרי במשך עשרות שנים, והוא ספג את עיקר המיתון - כאשר האינפלציה, שעלתה בגלל קריסת הרובל, חנקה אותו. כעת האינפלציה בירידה, בזכות הידוק של הבנק המרכזי. המכירות לצרכן עדיין לא חזרו לטריטוריה חיובית אך הירידה שלהן נעצרה, לפי לשכת הסטטיסטיקה בדוח מ-22 בפברואר. הבנק המרכזי קבע יעד אינפלציה של 4% בסוף שנה זו, וכלכלנים בסקר בלומברג רואים את האינפלציה ב-4.3% בסוף השנה.
איך תחזיות הצמיחה ביחס לעבר?
ובכן, הן אינן מדהימות. חלק מהסיבה לכך, לפי נגידת הבנק המרכזי אלווירה נביולינה, הוא שהמדינה זקוקה לרפורמה כדי לשחרר אפשרויות נוספות. ללא רפורמה, פוטנציאל הצמיחה יישאר כנראה 1.5% עד 2%. זה אולי לא יספיק כדי להשביע את רצונו של פוטין. הוא הורה לשר הכלכלה מקסים אורשקין להכין תוכנית להאצת הצמיחה לשיעור הצמיחה של כלכלת העולם ב-2019 - מה שאומר שהאוצר הרוסי יצטרך למצוא איפשהו עוד נקודת אחוז אחת לפחות של תמ"ג.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
