ההתרחשות סביב אישור עסקת גולן טלקום מסתיימת בקול ענות חלושה. גיל שרון, היו"ר המיועד, יוצא מאוד בזול. אלקטרה מוצרי צריכה מממשת את העסקה בהתאם לאסטרטגיה שלה. רשות ההגבלים העסקיים מרוצה - ובעיקר מרוויחה התחרות בשוק.
וזו בדיוק הסיבה מדוע חוץ מאלה שיוצאים מרוצים, כל יתר המפעילים בשוק התקשורת בוכים, וגם אותם משקיעים שחשבו ששוק הסלולר חוזר להרוויח.
גיל שרון עשה טעות קשה בראיון שנתן לגלי צה"ל, ממנו התפרש כי הוא קורא כביכול להעלאת מחירים בשוק הסלולר. מי שרוצה יכול לחשוב שהטעות נעשתה בתום לב, ומי שמעדיף לחשוד בו רשאי לעשות כן. אך מי שחושב שרשות ההגבלים הייתה חייבת להעביר את שרון מסלול ייסורים בטרם תאשר את העסקה, יוצא מבולבל לנוכח התנאי שהציבה הרשות. למעשה מדובר בסוג של פיקוח על מחירים, שזה בדרך כלל דבר שהרשות נמנעת מלעשות. היא לא ממש מפקחת אבל זה מרגיש ככה. ללכת עם ולהרגיש בלי.
אם נמצאה הוכחה לכך ששרון התכוון ליזום קרטל - בריאיון או בכתובות שמצאה רשות ההגבלים בתיבת הדואר האלקטרוני שלו, תתכבד הרשות ותדרוש ממנו לשלם מחיר כבד על כך. אם לא נמצא מאומה, וזה כנראה מה שקרה, אז מה מדוע להעמיד תנאי שמעודד מבצעים של גולן? ואחרי תקופת התנאי, כן אפשר להעלות מחירים? זה כמו לבנות מסלול המראה לעליית מחירים, שייפתח רק בעוד שלושה רבעונים. זה נראה כאילו הרשות לא יכלה לצאת בלא כלום ולכן תפרה איזה תנאי (שאפשר להתווכח על האפקטיביות שלו) כדי לרדת מהעץ.
מנגד, רשות ההגבלים לא יכלה לעבור לסדר היום על האמירה של שרון. זה היה נראה רע מבחינתה. ממילא יש כלפיה טענות בשל הפיכתה יותר לגורם מסדיר ופחות לגורם אכיפה מרתיע, ולכן היא הייתה חייבת לנקוט בצעד הרתעה כלשהו, ולו מבחינה ציבורית-תקשורתית לפחות.
אבל אם נניח לרגע לסיפור גיל שרון, צריך לזכור שרשות ההגבלים הצליחה להשיג הישג משמעותי מאוד בעסקה, וכל הקרדיט למיכל הלפרין, ועוד לפניה - לאגף התקציבים באוצר שהתנגד לעסקת הרכישה של גולן על ידי סלקום ודרש שהעסקה תהיה מול גורם חיצוני חדש. שני הגופים הללו הצליחו בהתנגדות שלהם והשיגו את התוצאה שקיוו לה. האמירות של גיל שרון, ככל שהטרידו, לא היו סיבה מספקת למנוע את העסקה שבה הרשות מאוד תמכה ורצתה.
השאלה הגדולה היא כמובן מה הלאה. לצד השמחה על כך שגולן נשארת בשוק כשחקן פעיל, צריך לחשוב היטב על עתיד שוק הסלולר במבנה החדש, שבו גם אקספון נכנסת לשוק. זה אומר שמי שחשב שב-2016 המחירים נעצרים סביב חבילות של 30-40-50 שקלים לחודש, כדאי שיחשוב שוב. התחרות היא לא רק בסלולר, אלא מתפרשת על תחומים אחרים, משיקים.
בחודשיים הקרובים פרטנר אמורה להיכנס לשוק הטלוויזיה. האם מישהו חושב שהוט תשב בשקט? אם הוט תגיב, היא כנראה תגיב דרך הסלולר, וכנראה שזה יהיה מאוד כואב. צריך לזכור שהוט מובייל כבר אינה סובלת מנחיתות ברשת: יש לה היום את הרשת הכי מתקדמת היום בשוק ביחד עם פרטנר, בזכות ההסכם עם פרטנר והקמתה של PHI.
המשמעות היא פשוטה: אם תהיה ירידת מחירים נוספת בשוק, חברות הסלולר יהיו חייבות ללכת, שוב, למהלך נוסף של קיצוצים. הבעיה היא שזה הופך להיות הרבה יותר קשה בגלל ההסכמים הקיבוציים. מה שמחזיר את הדיון לשאלת ההשקעות, או יותר נכון לירידה בהשקעות.
בנוסף, התחרות האגרסיבית בסלולר תחליש את החברות בשוק הקווי, שאמור היה להיות שדה הפעילות החדש והרווחי שלהן. וככה אנחנו שוב ושוב מסתובבים סביב הזנב. אותה שיחה שאפיינה את שוק הסלולר בשנים האחרונות חוזרת במלוא עוזה. ההנחה הרווחת היא שהתחרות מעודדת השקעות. זה לא מה שקרה בשוק הסלולר בשנים האחרונות. ההנחה הזו עומדת למבחן כעת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.