קרן דואליס פועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בהיי-טק

כ-10% מהשכירים במשק הישראלי מועסקים בתחום ההיי-טק. - כ-300 אלף בני אדם. שילוב של מחסור חריף בכוח אדם ורצון טוב מוביל לכך שבשנים האחרונות תעשיית הטכנולוגיה המקומית פותחת את שעריה בפני אוכלוסיות חדשות, בהן בני המגזר הערבי וחרדים.

אחד האישים שמנסים לקדם את שילובם של בני אוכלוסיות חלשות בתחום ההיי-טק הוא חנוך ברקת, מייסד קרן דואליס - אשר כיהן בעבר בשורה של תפקידים בכירים במגזר העסקי ושימש בין השאר כמנכ"ל אייפקס פרטנרס ישראל במשך כעשור.

"גדלתי בתעשיית ההיי-טק וההון סיכון", מספר ברקת בראיון ל"גלובס", "לפני עשר שנים החלטתי לחצות את הגבול ולעבור ליזמות חברתית. אני יכול להגיד בפסקנות שבעבר אלה היו שני עולמות - עולם ההון סיכון והעולם החברתי - ואילו היום אפשר לראות ניצנים של חיבור".

ברקת מתייחס בין השאר לפעילות של קמא טק אשר מתמקדת בשילוב חרדים בתחום ההיי-טק. דוגמא נוספת שהוא מדבר עליה היא המיזם של גליל סופטוור שפעיל בנצרת ומתמקד במגזר הערבי. "בזמנו מהנדסים ערבים שסיימו את הטכניון לא הצליחו למצוא עבודה", מספר ברקת, "ואילו היום גליל סופטוור מעסיקה יותר ממאה איש. מעבר להעסקה הישירה, החברה פתחה את הדרך והובילה לכך שהיום יש מאיצים נוספים שמאפשרים לבוגרי הנדסה מהמגזר הערבי להשתלב בהם".

מגזר נוסף שזוכה לייצוג חסר בתחום ההיי-טק - אם בכלל - הוא של אנשים עם מוגבלות. "התחום הזה בתול יחסית", אומר ברקת, "אני חושב שיש בעיה קשה של מודעות והחברה שלנו עדיין לא מוכנה לקבל את האחר. הרצון שלנו הוא להתמודד עם זה. אם יש אדם שיש לו מגבלה פיזית, אין שום סיבה שהמעסיק לא ידאג לו לדלת יותר רחבה שתאפשר לו להגיע לעבודה עם כיסא גלגלים".

אנשים עם מוגבלויות שולבו בעבר - וגם כיום אך במידה פחותה - ב"מפעלים מוגנים" שם הם נדרשו לבצע מטלות בסיסיות מאוד, מיון ברגים למשל, תמורת שכר נמוך. ברקת מאמין שהפורמט הזה שגוי ומנסה לשלב את האוכלוסייה הזו במקומות עבודה "רגילים". "השאלה היא איך יוצריך מסגרות ותפקידים בעולם התעסוקה לאנשים עם מוגבלות. אני רואה מודעות הולכת וגוברת אצל משרדי הממשלה והרשויות. גם גופים נוספים כמו הביטוח הלאומי ששותפים איתנו בקרן דואליס יוזמה, הג'וינט ומשרד הכלכלה - עוסקים היום בקידום תעסוקה של אנשים עם מוגבלות בעבודה נורמטיבית עם שכר נורמטיבי".

אחד הפרויקטים שברקת מעורב בהם הוא חברת קליקאיט ברעננה שמספק שירותים במיקור חוץ של הקלדת נתונים וסריקת מסמכים ארכיונים על ידי אנשים על הרצף האוטיסטי. "מדובר בעסק ולא בפילנתרופיה", מבהיר ברקת, "אם העסק מתבסס על תרומה או על מענק חד פעמי זו בעיה כי הכסף עשוי להיגמר. בעסקים שאנחנו מעורבים בהם אנחנו חותרים לרווח כדי להימנע מהבעיה הזאת. אנחנו משתפים פעולה עם אנשים שרוצים לעשות טוב לחברה וגם להרוויח. אנחנו כחברה צריכים להבין שלא כולנו אותו דבר. אם ילד הולך לבית הספר ולומד שכולם דומים - הוא פספס משהו".

- אין התנגשות בין הרצון להרוויח לבין העלות העקיפה והיקרה יחסית של העסקת עובדים עם מוגבלות?

"אנחנו כן רוצים להרוויח אבל לא מחפשים למקסם את הרווח. אנחנו מאמינים שלפעילות שלנו יש משמעות שחורגת מהעבודה עצמה. רוב האנשים לא פוגשים בחיי היומיום שלהם אנשים עם מוגבלות וכאשר הם עובדים איתם ונפגשים איתם כל יום, יש לזה אימפקט אדיר והשפעה אדירה לטווח הארוך".