רפורמת המדדים בבורסה בתל אביב, שיצאה לפועל לפני חודש - בין השאר, במטרה להגדיל את מחזורי המסחר ולעורר עניין מחודש בזירת המסחר המקומית - היא מהלך מורכב, שדרש היערכות מיוחדת של הבורסה והגורמים המוסדיים האחראים על עיקר המסחר. אחת מאבני היסוד של הרפורמה היתה המשכיות המדדים - וזאת במטרה להבטיח מעבר חלק במסחר מהמדדים הישנים למדדים החדשים והמשך מסחר רציף.
לפי הבורסה, "מבנה המדדים החדש כולל הרחבה של מדדים קיימים". כך, למשל, מדד ת"א 25 הורחב ל-35 מניות ונקרא מדד ת"א 35, ומדד ת"א 100 הורחב ל-125 מניות ונקרא מדד ת"א 125.
ואולם, בעוד השינויים במדדים המובילים היו מינוריים יחסית מבחינת מאפייני המדד והשפעת המניות הנכללות בו על הרכבו הכולל, הרי שככל שיורדים למטה, למדדים הפחות מרכזיים, מתקבלת תמונה שונה, והשינויים שבוצעו לפחות באחד המדדים החדשים - מדד "יתר מאגר", שהפך ל"ת"א צמיחה" - יצרו מדד חדש, שונה כמעט לגמרי מקודמו, וזאת בלי שחלק ניכר מהמשקיעים ייחס לכך תשומת לב מיוחדת.
מהמדד הישן הוצאו מניות "יתר 50" (מדד שהפך למדד "SME60"), ונכנסו המניות שאחריהן בדירוג - כלומר, מניות של חברות המדורגות בבורסה בתל אביב מבחינת גודלן במקום ה-185 ומתחת לכך (אלה שלא נכללות בת"א 125 וב-SME60). כך נוצר מצב שבו מניות שהיוו כ-90% ממשקל המדד הישן, לפני הרפורמה, נפלטו ממנו. שינוי זה הפך את מדד ת"א צמיחה למדד חדש כמעט לגמרי, ולכזה שהמניות הנכללות בו מייצגות חברות קטנות משמעותית מאלה שהיו בו בעבר, מרכזות מחזורי מסחר קטנים יותר ומגדילות את סטיות התקן ואת התנודתיות המאפיינות את המדד.
כך, שווי השוק החציוני של החברות הנכללות במדד נחתך ביותר מ-50%, ועומד כיום על כ-170 מיליון שקל, לעומת שווי שוק חציוני של 355 מיליון שקל לפני השינוי. שווי השוק הכולל של מניות המדד מסתם בכ-42 מיליארד שקל, לעומת כ-60 מיליארד שקל לפני השינוי.
עוד עולה כי מספר המניות הנכללות במדד החדש, שבהן התבצע בשנה האחרונה מסחר בהיקף כספי יומי של פחות מ-50 אלף שקל, מתקרב ל-60, לעומת חמש בלבד לפני השינוי. נוסף על כך, ממוצע התמורה היומית ירד ב-70% - מתמורה ממוצעת של יותר מ-400 אלף שקל במניות המדד הישן, לכ-130 אלף שקל במניות הנכללות במדד החדש. זאת ועוד, משקלן של אותן מניות שהיו במדד הישן ונותרו בחדש, שהיוו כ-12% מסך המדד לפני הרפורמה, גדל באופן ניכר - והן מהוות כיום קרוב לחצי ממשקלו.
פחות חברות דואליות במדד
עוד עולה מהרכב המדד החדש כי הוא מכיל פחות חברות דואליות מבעבר, וכיום רק שמונה מתוך כ-140 מניות הנכללות בו הן כאלה, לעומת 25 מניות של חברות דואליות שהיו במדד מאגר הישן - כך שהוא מאפשר חשיפה מייצגת יותר לכלכלה הישראלית, לעומת המדד הקודם.
בחינת ביצועיו של מדד ת"א צמיחה מאז שנכנסה הרפורמה לתוקף (9 בפברואר השנה), עשויה גם היא להוות איתות נוסף לבעייתיות של הרכבו, עם שחיקה של קרוב ל-6% בערכו בתוך חודש, לעומת ירידה של כ-3% במדד SME60 ועלייה של 1.5%-2% שרשמו מדדי ת"א 35 ות"א 125 בתקופה זו.
עם זאת, יש לציין כי בניגוד למה שהיה נהוג בעבר, נקבעה כעת תקרת משקל לנייר ערך במדד (בשיעור של 2%) - הגבלה שמטרתה לסייע להגדלת היציבות - ועוד ניתן להניח כי צירופן של המניות הקטנות למדד יסייע להגדיל את הסחירות בהן בהמשך, לעומת המצב שבו הן לא נכללו במדדים.
כאמור, ההחלטה על הרחבת המדדים, ולא הגדרתם כמדדים חדשים לגמרי, איפשרה, בין השאר, מעבר חלק של המסחר. כך גם "נחסכו" פדיונות, המוערכים ב-400 מיליון שקל, בתעודות הסל המחזיקות באותו מדד, אף שבפועל נוצר מצב שבו המחזיקים בתעודות סל על אותו מדד, במקרה של ת"א צמיחה, מחזיקים כיום במוצר אחר מהותית מזה שהיה בידם לפני הרפורמה.
הבורסה: "המטרה - בידול בין מדדים"
ליאור כגן, מנכ"ל חברת סמארט בטא מקבוצת אלטשולר שחם, אומר כי "רפורמת המדדים של הבורסה היא בעלת מאפיינים חיוביים, אבל אין ספק שאם בוחנים את מדד ת"א צמיחה, קשה לקרוא לו מדד המשכי למדד יתר מאגר, שכן הוא בעל מאפיינים שונים מהותית הן מבחינת הרכב האוכלוסייה והן מבחינת הסיכון הגלום בהשקעה בו.
"מדובר במדד עם נזילות נמוכה מאוד, ויש ימים שבחלק ממניות המדד לא מתבצעת אפילו עסקה אחת. המשמעות היא שמספיקה עסקה זניחה יחסית של כ-1 מיליון שקל בלבד בתעודת סל כדי להזיז את המדד ב-1%-2%. לדעתי, הבורסה צריכה היתה להגדיר כי מדד צמיחה הוא מדד חדש, ולא המשכי למדד יתר מאגר הישן".
מהבורסה לניירות ערך נמסר בתגובה: "אחת ממטרות הרפורמה היתה הגדלת הבידול בין המדדים, כמענה לצורכי השוק. לפני הרפורמה, מדד ת"א יתר מאגר כלל את מניות מדד ת"א יתר 50 ואת יתר המניות שנכללו במאגר. במטרה להשיג את הבידול האמור ולאור הוספת מניות חדשות לתמ"ר (תכולת מניות ראויות - מאגר המניות העומדות בתנאי סף כדי להיכלל במדדי הבורסה), הבורסה פעלה להפריד את המניות הכלולות בתמ"ר ושאינן בת"א 125, לשני מדדים: ת"א SME60 ות"א צמיחה. מאחר שטרם הרפורמה נסחרו בשוק מוצרי מדדים שעקבו הן אחרי מדד יתר 50 והן אחרי מדד יתר מאגר, ועל מנת לשמור על רציפות ההשקעה במדדים אלה, נקבע כי מדד ת"א SME60 ימשיך את יתר 50, ות"א צמיחה ימשיך את יתר מאגר".
בית ההשקעות אלטשולר שחם מחזיק ב-51% מזכויות הניהול בסמארט בטא, שהוקמה באוקטובר 2013 ומתמחה בתחום של קרנות מחקות. בימים האחרונים עדכן בית ההשקעות על הגבלת יצירות בשתי קרנות סמארט בטא ת"א 125: סמארט בטא מולטי פקטור, שמנהלת כיום כ-130 מיליון שקל, תגייס עוד כ-120 מיליון שקל; וסמארט בטא Low Volatility שמנהלת כיום כ-370 מיליון שקל, תגייס עוד כ-130 מיליון שקל.
כגן מסביר כי "הגבלת הגיוסים בקרנות מתבצעת כדי שהחברה תמשיך לנהל אותן בצורה המיטבית, שתשאף ליצירת הצלחות לאסטרטגיות של הקרן". בסמארט בטא מעריכים כי היקף נכסים גבוה מזה שהוגדר, "יקשה על מיצוי מלוא הפוטנציאל של קרנות המשקיעות, לצורך הדוגמה, במניות הכלולות במדד ת"א 125. זאת, בשל העובדה שהנזילות הקיימת במניות מדד ת"א 125 אינה מספקת, בעיקר במניות הבינוניות והקטנות יותר במדד".
הבדלים בולטים בין מדד "יתר מאגר" למדד "ת"א צמיחה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
