"בעלייה בתוחלת החיים יש גם הזדמנות לכלכלה הישראלית"

העלייה בתוחלת החיים היא כבר עובדה מוכחת ביחס לעשורים הקודמים, והצפי הוא כי בעשורים הבאים, במידה ולא יקרה משהו יוצא דופן, יתארכו החיים עוד יותר. בדרום קוריאה למשל צופים כי בתקופה הקרובה אורך החיים הממוצע של נשים צפוי לעלות לכיוון 90 שנה והגברים לא צפויים לפגר הרבה מאחור. השינויים הללו מציבים בפני כל אחד מאיתנו, בפני הממשלות ברחבי העולם ובפני האנושות כולה אתגרים עצומים.

האנושות צריכה למצוא פתרונות לשאלות בסיסיות כמו, האם יהיה לכ-10 מיליארד בני האדם שצפויים להיות על כדור הארץ בדור הבא מספיק מים ומזון? האם יהיו מספיק בתים? אולם לא פחות חשובות הן השאלות שנוגעות לאיך יראו החיים, בעיקר אלה של אוכלוסיית הגיל השלישי ההולכת וגדלה ואיך ניתן יהיה לשמור על רמת בריאות טובה ואיכות חיים מתקבלת על הדעת תוך עמידה בעלויות הכלכליות.

לשאלות האחרונות יתכן מאוד שניתן להתחיל למצוא תשובות כבר כיום. ההתקדמות של הגילויים והפיתוחים פורצי הדרך בתחום הרפואה הרגנרטיבית (הרפואה המשקמת) עשויים לשנות מהקצה אל הקצה את אופן הטיפול באדם. לא רק תרופות המבוססות על כימיקלים וטיפולים תחת סכיני המנתחים, אלא פתרונות רפואיים המבוססים על הביולוגיה הטבעית של האדם, כמו תהליכי ריפוי המבוססים של תאי גזע ותאים אחרים. 

לדברי יקי ינאי, נשיא חברת פלוריסטם ויו"ר IATI , איגוד העל של תעשיות מדעי החיים וההייטק בישראל, "העלייה בתוחלת החיים כבר היום, וביתר שאת בעשורים הבאים, מציבה אותנו בפני הצורך לשנות באופן משמעותי את הצורה בה אנו מטפלים בחולים שלנו. טיפולים כרוניים ארוכים ויקרים לא רק שגורמים לירידה באיכות החיים, אלא יהפכו לבלתי אפשריים מבחינה כלכלית. הרגולטורים השונים בעולם מתחילים להפנים את גודל האתגר ומאפשרים כיום פיתוח מואץ של תרופות מתחום הרפואה המשקמת (רגנרטיבית), זאת על מנת לאפשר לחולים גישה מוקדמת לטיפולים במחלות להן אין מענה רפואי הולם כיום.

"לראיה, ארה"ב הצטרפה למרוץ זה לפני כחודש וחצי עם אישורו של חוק ה- century cures act 21. אישורו של חוק זה מהווה מכפיל כוח משמעותי לחברות המתמחות בפיתוח פתרונות רפואיים בתחום זה, זאת מאחר שהחוק מעודד את האצת התעשייה הפועלת למציאת פתרונות שעשויים להציל חיים, לשפר ולהיטיב את שיקומם של החולים. הצפי הוא שבעקבות אישור החוק יוזרמו משאבים משמעותיים לקידום התחום". בכך הצטרפה ארה"ב לאיחוד האירופי, ליפן, ומדינות מתקדמות אחרות שבהן הממשלה והרגולטורים כבר מפעילים תוכניות האצה שונות לקידום התחום.

המדינה צריכה לוודא שהמשקיעים המוסדיים מקצים משאבים להשקעה בחברות ביוטכנולוגיה

עם זאת בישראל, למרות החברות הישראליות הרבות שפועלות לפיתוח טכנולוגיות ומוצרי ריפוי בתחום הרפואה הרגנרטיבית, עדיין אין תוכנית האצה לאומית או תמיכה רגולטורית משמעותית. מערכת הבריאות נמצאת במשבר מתמשך וגם המשקיעים המוסדיים מדירים את רגליהם מהשקעה בחברות בתחום הביוטק. 

לדברי ינאי, "ממשלת ישראל חייבת להתפכח ולהתחיל לקדם צעדים משמעותיים לקידום הפתרונות הקשורים קשר הדוק להתארכות תוחלת החיים. הממשלה חייבת לפעול לחיזוק של מערכת הבריאות ומשרד הבריאות, גם על ידי החלטה לקדם ולהאיץ את האישורים לניסויים קליניים בטכנולוגיות ומוצרים מתקדמים שעשויים להביא מזור אמיתי לאוכלוסייה המבוגרת הסובלת באופן כרוני יותר מכל אוכלוסייה אחרת ממחלות לב, מסרטן, ממחלות של מערכת הדם, ממחלות ניווניות במערכת העצבים ועוד. לכל אלה הרפואה הרגנרטיבית עשויה להציע פתרונות רפואיים שיחס העלות תועלת שלהם עולה בעשרות מונים ביחס לפתרונות הקיימים כיום".

אבל הדרישה לאימוץ של רגולציה מקלה שתפעל לקידומה של מהפכת הרפואה הרגנרטיבית גם בישראל, היא לא רק דרישה להגדלת ההוצאה הלאומית אלא היא גם הזמנות משמעותית להגדלת ההכנסה הלאומית. לדברי ינאי, "העלייה בתוחלת החיים מהווה גם הזדמנות משמעותית לצמיחת הכלכלה הישראלית. אם המדינה תבחר לתמוך בתעשייה זו היא תאפשר פריצות דרך משמעותיות ורבות של חברות ביוטכנולוגיה ישראליות, והיא גם מי שעשויה ליהנות מהפירות הכלכליים שלהן. אחת הדרכים החשובות שהמדינה יכולה לעשות זאת הוא לוודא שהמשקיעים המוסדיים בישראל מקצים משאבים להשקעה בחברות ביוטכנולוגיה ולעודד אותם לעשות זאת".

בשנים הקרובות IATI , איגוד העל של תעשיות מדעי החיים וההייטק בישראל, מתכוונים לקדם רפורמה משמעותית להבאת המשאבים הנדרשים לחברות הביוטכנולוגיה בישראל, הן לטובת החברות והן לטובת החוסכים הישראלים. רפורמה זו תאפשר גם לחוסכים בישראל להפוך לשותפים של ענף הביוטק הישראלי וליהנות מפירות הצלחותיו. זאת לעומת המצב כיום, בו מרבית ההשקעות בתחום הביוטק ומדעי החיים בישראל מגיעות מקרנות זרות.