"כניסת ישראל למדדי האג"ח של סיטי, תעכב העלאות הריבית"

חדשות טובות למשק אך כאב ראש נוסף לבנק ישראל וליצואנים, כך מגדירים היום בשוק ההון את השפעת כניסתה הצפויה של ישראל למדד האג"ח הממשלתי הגלובלי (WGBI ) של סיטיבנק.

מריל לינץ' פרסם היום בסקירה שהפיץ למשקיעים כי "ישראל צפויה להיות המרוויחה העיקרית מסבב העדכון הקרוב של המדד", אך ציין כי "בנק ישראל, שכבר היום מודאג מהתחזקות השקל עשוי להכריז על תכנית רכישת מט"ח ייעודית במטרה להגן על שער החליפין של השקל מפני השפעת ההצטרפות, כפי שנעשה במקרה של חיבור המשק לגז ישראלי". כלכלני הבנק מעריכים שההכרזה על צירוף ישראל למדד צפויה כבר החל מהחודש הבא, כשההצטרפות בפועל היא בדרך-כלל 3-4 חודשים מרגע ההכרזה.

להערכת מנהל מחלקת מאקרו בלאומי שוקי הון דודי רזניק התוצאה הישירה של הצטרפות ישראל למדד תהיה רכישות אג"ח שקלי בהיקף של 1.5 עד 2 מיליארד דולר, בעוד שכלכלני מריל לינץ' נוקבים בסכום כפול, של 4 מיליארד דולר, כתקרה אפשרית. אלא שבכך לא נגמר הסיפור. "האג"ח הממשלתי הישראלי זכה עד היום לחשיפת-חסר בשווקים הבינלאומיים ולדעתנו המצב הזה ישתנה בעקבות הכניסה למדד" אמר רזניק בשיחה עם "גלובס". אגרות החוב השקליות של ממשלת ישראל נסחרות כיום בבורסה במחירים המשקפים תשואה של 2.3%-2.4% לאג"ח לעשר שנים ו-3.6% לאג"ח ל-30 שנה. במריל לינץ' מציינים כי מדובר בתשואות מהגבוהות ביותר בעולם המפותח וכן את העובדה שרק 5% מהחוב המקומי של ממשלת ישראל מוחזק בידי משקיעים זרים. גם בבנק האמריקאי צופים עליות במחירי האג"ח הממשלתי הישראלי ב-2017.

רזניק מעריך כי הצטרפות ישראל למדד עשויה לעכב את תחילת העלאות הריבית. הוא הוסיף כי מבחינת ההשפעה על השקל, חלק ניכר מהמשקיעים במדד יבקשו לגדר את החשיפה המטבעית שלהם אך מצד שני מדובר באפיק השקעה אטרקטיבי עבור משקיעי מטבע המעוניינים להיחשף לשקל, באפיק השקעה סולידי המניב גם תשואה נאה.

מדד ( WGBI ) המנוהל על-ידי סיטיבנק מעניק חשיפה לאג"ח ממשלתי של 12 מדינות מפותחות ו-4 כלכלות מתעוררות (מכסיקו, פולין, מלזיה ודרום אפריקה) גלובלי וישראל צפויה להיכנס אליו לאחר שהחוב הממשלתי שלה חצה לאחרונה את תנאי הסף, הקובעים רף של 50 מיליארד דולר כהיקף המינימלי של החוב הסחיר.

החוב השקלי של ממשלת ישראל עומד כיום על מעל 600 מיליארד שקל, אולם לא כל סדרות החוב עומדות בגודל המינימלי הנדרש כך שהיקף החוב העומד בקריטריונים מגיע כיום ל-48.5-49.5 מיליארד דולר.

המשקל היחסי של חוב ממשלת ישראל במדד צפוי לעמוד על 0.3%, אולם סך ההשקעות בתעודות הסל ומכשירי ההשקעה האחרים העוקבים אחרי המדד מוערך ב-2 עד 3 טריליון דולר.