המתפללים נגד חג'ג': קרב על בית הכנסת הסלוניקאי בנמל ת"א

במשך למעלה מ-400 שנה היו רוב תושבי העיר סלוניקי יהודים שומרי מצוות ומסורת שעסקו בעבודות שונות בנמל העיר. הם היו נווטים, סוורים, דייגים, יורדי-ים וסוחרי נמל. ביום שבת הם נחו. הנמל בסלוניקי נח. כשהם עלו ארצה, בראשית המאה ה-20, הם המשיכו בעבודות הנמל, הפעם בנמל ת"א, שלהקמתו אף סייעו, ובמקביל ביקשו להקים בית כנסת בסביבת עבודתם, כדי להמשיך לקיים את דתם ומצוותיהם.

כך, בשנת 1938 הקימו פועלי הנמל הסלוניקאים את בית הכנסת "רבי מאיר בעל הנס" ברחוב יורדי הסירה 6 בנמל תל-אביב. מאז, משך עשרות שנים, מתפללים שם פועלי הנמל הסלוניקאים, לצד מספר מתפללים בני עדות אחרות שעבדו והתגוררו ליד הנמל, וכן צאצאי מייסדי בית הכנסת המתגוררים במקומות שונים בארץ ומגיעים להתפלל בו בחגים ובאירועים מיוחדים.

הכול התנהל על מי מנוחות, עד ש-80 שנה מאוחר יותר הפך בית הכנסת לסלע המחלוקת בין המתפללים לרוכשת החדשה של הקרקע עליה הוא הוקם - חברת "י.ע. חג'ג'" שבבעלות האחים צחי ועידו חג'ג'. לאחים חג'ג' היו תוכניות גדולות לשטח עליו בנוי בית הכנסת - הקמת פרויקט מגורים בשילוב מלון בוטיק יוקרתי בנמל תל-אביב.

הפרויקט "Port TLV" אושר לבנייה בראשית 2013, ואמור היה להיבנות על מגרש בשטח של 2.5 דונם בין הרחובות יורדי הסירה ושער ציון בתל-אביב. מדובר ב-5 מגרשים צמודים שנרכשו על-ידי האחים חג'ג' מבעלים פרטיים שונים והיו בחלקם תפוסים על-ידי פולשים שפונו על-ידי בית המשפט, ובין היתר תחנת דלק פיראטית.

לאחר רכישת המגרשים, הגישו האחים חג'ג' תוכנית לאיחוד המגרשים לצורך ייעוד אחיד של מגורים ומלונאות. התוכנית שאושרה, כוללת הקמת בניין בן 9 קומות הכולל מלון בוטיק בן 45 חדרים ופרויקט מגורי יוקרה בן 7 קומות מעל שתי קומות מסחר. אולם, מול חלום-הבוטיק של חג'ג', התייצבו בית הכנסת ומתפלליו, שלטענת האחים, חרף פניות שונות מצדם, סירבו לפנות את המבנה.

על רקע זאת, הגישו האחים - שעמדו, לטענתם, בפני נזקים בהיקף מאות מיליוני שקלים בשל העיכוב בהקמת פרויקט הבוטיק - תביעת פינוי נגד בית הכנסת העתיק ונגד הגבאי שלו.

בתביעתם טענו האחים חג'ג' כי המתפללים גוררים רגליים ומתחמקים מקיום התחייבויותיהם בפני הבעלים הקודמים של הנכס - לפי הסכם שקיבל תוקף 6 שנים קודם לכן - ושבמסגרתו התחייבו בעלי הנכס להקצות שטח לטובת בית הכנסת במבנה חדש שיוקם על-ידם או על-ידי בעלי נכס חדשים, וכן לספק למתפללים מבנה חלופי בתקופת הבנייה; מנגד, התחייב בית הכנסת בהסכם לפנות את המבנה בתקופת הבנייה וכן לשלם דמי שימוש לבעלים בגין השימוש במבנה כמקום תפילה.

פיסת היסטוריה

בכתב ההגנה שהגישו, התנגדו המתפללים לפינוי. בין היתר, טענו כי בית הכנסת הוקם מכספי הפועלים הסלוניקאים ובמו ידיהם, והינו חלק מההיסטוריה של מדינת ישראל. בית הכנסת, נטען, הוא עדות לדמותו של הנמל העברי הראשון בישראל; במלחמת העצמאות, בעת ההפצצות על הנמל, נשרף בית הכנסת כליל, ומתפללי בית הכנסת שוב שיפצו מכספם את בית הכנסת וחידשו אותו; וגם במבצע צוק איתן נפלה רקטה על גג בית הכנסת וחלק מתקרתו ומקירותיו נהרסו - ושוב מתפללי בית הכנסת שיפצו את המבנה מכספם.

"מכאן נודעת החשיבות הרבה לשמירתו מכל משמר של בית הכנסת והמשך פעילותו הברוכה, כהנצחה חיה לדמותם האמיתית והיהודית של פועלי נמל תל-אביב הסלוניקאים, ולדמותו של נמל תל-אביב בעיר העברית הראשונה", נטען בכתב ההגנה.

נדמה היה שהמחלוקת המשפטית הנפיצה עומדת להעסיק את הצדדים שנים ארוכות. התקיימו דיונים ארוכים וממושכים בבית משפט השלום בהרצליה, כשעל שולחן הדיונים התייצבו זה מול זה ההיסטוריה הארוכה של בית הכנסת מול פרויקט "Port TLV" העתידי ומאות מיליוני השקלים הצפויים של משפחת חג'ג'. רגשות שייכות-דת-ואמוציות עמדו מול אינטרסים כלכליים.

אולם מספר חודשים לאחר שהוגשה התביעה, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר פשרה - הבניין החדש המתוכנן במסגרת פרויקט היוקרה של האחים חג'ג' יוקם; ובית הכנסת ישכון בו. הצדדים הסכימו, כי בית הכנסת יפונה למשך תקופת הבנייה של הבניין החדש שתקים חברת חג'ג' על המקרקעין, ולאחר השלמת הבנייה ישוב בית הכנסת לבניין, במיקום עליו הוסכם.

עם זאת, בחלק מהנושאים לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה, בהם - בשאלת שיעור דמי השכירות שישלמו האחים חג'ג' במבנה החלופי לתקופת הבנייה; בשאלת הוצאות העברת תכולת בית הכנסת וארון הקודש; ובסוגיית קביעת פיצוי לבית הכנסת בטווח של בין אפס ל-1.5 מיליון שקל.

פשרה בחסות ביהמ"ש

השבוע הכריע בית משפט השלום בהרצליה במחלוקות האחרונות הללו, וסלל את הדרך לתחילת בניית הפרויקט היוקרתי של האחים חג'ג' בנמל.

תחילה הכריע השופט יעקב שקד בשאלת המבנה החלופי שיועמד לטובת המתפללים. האחים חג'ג' ונציגי בית הכנסת לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר מבנה חלופי. גם מומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, השמאי יגאל אברהמוב, לא איתר מבנה אחר שיתאים, אך הגיש חוות-דעת שהציגה שתי חלופות: העברת בית הכנסת באופן זמני לבניין משרדים או לחילופין העברתו לבניין מסחרי. זאת, תוך נקיבת דמי שכירות שבין 10,000 ל-20 אלף שקל בצרוף מע"מ, לחודש שכירות.

השופט שקד קבע את דמי השכירות החודשית על סך 15 אלף שקל, בצרוף מע"מ (הסכום כולל הוצאות אחזקה וניהול). ביהמ"ש קבע כי דמי השכירות ישולמו על-ידי חברת חג'ג' ישירות למשכיר כנגד המצאת חוזה שכירות ובהתאם לתנאים בו.

באשר להוצאות העברת בית הכנסת על תכולתו לבניין החלופי - נקבע בהסכם הפשרה כי חברת חג'ג' תדאג להעברה בעצמה ועל-חשבונה של תכולת בית הכנסת, כולל פירוק ארון הקודש, לרבות ביצוע התאמות בו וניסור אם יידרש. אולם בהמשך הוסכם על מנגנון, לפיו החברה תשלום סכום כספי מסוים לפני ביצועו בפועל של הפינוי, מלבד פינוי ארון הקודש שהיא התחייבה לדאוג להעברתו. השופט העמיד את הוצאות ההעברה על סך של 10,000 שקל עבור ההעברה כעת, וסכום זהה להעברה בית הכנסת למשכנו הקבוע בתום הבנייה.

אשר לארון הקודש - קבע ביהמ"ש, כי חברת חג'ג' תדאג להעברה ולהתאמה הנדרשים, באופן שיישמר ככל האפשר ובפיקוח ותחת הנחיות האדריכלית רבקה כרמי (שמונתה בהסכמה לעניין עיצוב הפנים). ביהמ"ש דחה את בקשת המתפללים, לפיה תרכוש החברה ארון קודש חדש לבית הכנסת, אך ציין כי אם יתברר מדברי האדריכלית כרמי כי בלתי אפשרי להעביר את ארון הקודש בצורה סבירה, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט שוב בעניין זה.

עוד קבע השופט שקד, כי האחים חג'ג' ישלמו פיצוי בסך 450 אלף שקל לבית הכנסת. "בסיפת הדברים ראיתי להודות לצדדים כולם על הנכונות לפתור את המחלוקות בתיק מורכב זה, שבאה לידי ביטוי במספר לא מועט של דיונים ממושכים בביהמ"ש, ולאחל לשני הצדדים שכנות טובה (בבניין שיוקם) ושיתוף פעולה מלא ביישומו של הסכם הפשרה", כתב השופט בסוף פסק-הדין.