לאחר שביום חמישי סירב ממלא-מקום שר התקשורת, צחי הנגבי, להתייחס לתזכיר החוק החדש שהפיץ לאחרונה המשרד שבראשו הוא עומד, בסוף השבוע יצאה מטעמו הודעה שמתייחסת לעניין, והיום (א') הוא התבטא בסוגיה גם בראיון בגלי צה"ל.
הנגבי נשאל על הרשות הרגולטורית החדשה שמתכוונים להקים במשרד, שהחידוש העיקרי בה הוא העובדה שהיא תפקח על התאגיד, תייתר את מועצת התאגיד במבנה הקיים שלה, ואמורה גם לדחוק החוצה את מי שמובילים כעת את התאגיד: היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ.
"אנחנו נוודא שהתאגיד, בדיוק כמו ערוץ 2 וערוץ 10 וכמו כל תחנות הרדיו האזורי, יהיה כפוף לרגולציה של הציבור באמצעות נבחרי הציבור כפי שזה קיים בכל מדינה בעולם", אמר הנגבי כשנשאל על תזכיר החוק החדש. "אנחנו לא נשלם מאות מיליוני שקלים לגוף שיהיה חסין מפיקוח של המדינה. אנחנו לא ניתן 700 מיליון שקל לתאגיד חדש, ואתם תעשו מה שאתם רוצים. זה לא יהיה".
כמו בהודעה הפומבית שפרסם, גם בראיון חזר הנגבי על ההשוואה שלפיה "המדינה והממשלה הם היינו הך כי אזרחי המדינה בוחרים את הממשלה. כמו שהממשלה ממנה את הרמטכ"ל או את השופטים העליונים או את ראש השב"כ, היא יכולה למנות גם רגולטור במשרד התקשורת שיפקח על התקשורת".
סמכויות ניהול שוטף בלבד
כזכור, תזכיר הצעת חוק שהופץ בשבוע שעבר על ידי משרד התקשורת מציע להכפיף את הפיקוח על תאגיד השידור הציבורי ל"מועצה לשידורים מסחריים", או "מועצת רגולטורים מאוחדת", שתאחד את הרשות השנייה ואת מועצת הכבלים והלוויין. ההצעה להקים גוף רגולציה מאוחד שיפקח גם על הערוצים המסחריים, שכפופים כיום לרשות השנייה, וגם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, שכפופות כיום למועצת הכבלים והלוויין, אינה חדשה: מדובר ברעיון שמנסים לממש בדרכים כאלה ואחרות כבר יותר מעשור. השינוי המרכזי בהצעה הנוכחית נוגע לכך שגם תאגיד השידור הציבורי יוכפף אליו.
בהצעה מוסבר כי "למועצת הרגולטורים המאוחדת (יתווספו) סמכויות בנוגע לפיקוח על שידורי תאגיד השידור הישראלי. הסמכויות נוגעות לפיקוח על ההיבט התוכני בתאגיד: פיקוח על ביצוע השידורים בידי התאגיד, סמכות לאשר את מדיניות התאגיד שעליה המליצה מועצת התאגיד (שתיקרא 'מועצת המנהלים'), קביעת מדיניות השידורים הכוללת של התאגיד, פיקוח על ביצוע המדיניות, וסמכות לאישור לוחות שידורים".
סמכויות אלה כמובן מעקרות מתוכן את מועצת התאגיד, שהוקמה על פי חוק השידור הציבורי שעבר ב-2014. החוק העניק למועצה סמכויות נרחבות וגם קבע כי מינויה ייעשה בצורה שמנתקת אותה באופן יחסי מהשפעה פוליטית. ההצעה החדשה לא רק נוטלת סמכויות מהמועצה, ומשאירה לה את "סמכויות הניהול השוטף של התאגיד", אלא גם קובעת כי מינוי חברי המועצה ייעשה מעכשיו בידי ועדת איתור שימנה שר התקשורת.
מועצת הרגולטורים תמנה שמונה נציגים, שאליהם יצטרפו שני נציגים מטעם הממשלה - אחד מטעם משרד התקשורת ואחד מטעם משרד האוצר. בראש המועצה יעמוד יו"ר שימנה שר התקשורת, ויפעל גם כמנהל הרשות. במקביל, מי שימונה ליו"ר מועצת התאגיד, יכהן גם כמנכ"ל התאגיד, ועל פי ההצעה אותו יו"ר ימונה גם הוא על ידי ועדת איתור שיקים שר התקשורת. הצעת החוק כן מציינת כי יום התחילה של שידורי התאגיד יישאר ללא שינוי - 30 באפריל.
בנוסף, על פי החוק המוצע, למועצה המאוחדת תהיה שליטה גם בתכנים של תחנת הרדיו גלי צה"ל. באחד מסעיפי ההצעה נכתב כי "בכל הנוגע לתוכניות שאינן תוכניות צבאיות", יהיו למועצה "אותן הסמכויות שיש לה לגבי שידורי תאגיד השידור הישראלי, והיא תמלא לגבי תוכניות כאמור אותם תפקידים".
השינויים הללו הם כמובן מרחיקי לכת, וגורלם ייקבע במישור הפוליטי, ובעיקר בממשק שבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר האוצר, משה כחלון. גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי התזכיר הופץ ללא תיאום איתם. אמש, במהלך ראיון ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 2, טען כחלון כי עדיין לא קרא את תזכיר החוק ולא נכנס לפרטיו אך הסכים לומר כי "לא תהיה פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות".
בכל מקרה, גם אם בסופו של דבר ההצעה תקודם על ידי הממשלה, נראה שיהיה קשה מאוד להעביר אותה במושב הנוכחי של הכנסת, שיסתיים בסוף החודש הנוכחי, כך שתאגיד השידור אמור לפחות לצאת לדרך כשהוא אינו כפוף לגוף החדש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
