פרשת סימנס: שורשי תרבות השוחד עוד לא נחשפו במלואם

בכל פעם שנדמה כאילו אנחנו יודעים את כל מה שאפשר לחפור בפרשת השוחד שנתן הקונצרן הגרמני סימנס לבכירי חברת חשמל, כדי שיועדף בתהליכי רכישת טורבינות לתחנות הכוח וציוד נוסף, מתגלה עוד עובדה מטרידה, ומתעורר הרושם שפרשת השוחד החמורה ביותר בתולדות המדינה לא מטופלת באופן היסודי ביותר.

כך למשל לא ברור מדוע האחראים לפרשה אמורים לצאת בזול - יחסית לחומרת מעשיהם, מדוע הטיפול בה הוא כזה שמקשה על לימוד לקחים והפעלת צעדים למנוע תופעות כאלה בעתיד, וכן מדוע קשריה של סימנס עם גופים נוספים בישראל לא נבדקו כראוי.

בעקבות עסקאות הטיעון שנסגרו עם 5 מ-6 הנאשמים בתיק בבית המשפט המחוזי בת"א, מתעורר חשש שפרשת חברת חשמל נופלת במידה מסוימת בין הכיסאות - של פרקליטות המדינה, מבקר המדינה, חוקרי המשטרה ורשות ניירות ערך.

ושאלה לא פחות חשובה: סימנס העולמית הצהירה בפני רשויות החוק בארה"ב, כי בישראל היא שילמה שוחד בהיקף של 20 מיליון דולר, אבל עד כה נודע על כ-13.5 מיליון דולר שקיבלו אנשי חברת חשמל, כולל ה-4 מיליון דולר שקיבל המורשע הראשון, השופט לשעבר דן כהן שהיה דירקטור בכיר בחברה, עבור הטיית מכרז טורבינות לטובת סימנס. אם כך, היכן עוד 7 מיליון דולר כספי שוחד בהם הודתה סימנס, והאם הם אצל בכירים בחברת חשמל שאיננו יודעים עליהם, או אולי בגופים אחרים בישראל?

עד המדינה הראשי, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון, לא סיפר לחוקרי רשות ני"ע את כל הידוע לו, ולמעשה התנה את עדותו בכך שלא יישאל על נושאים נוספים מלבד ענייני חברת חשמל (עדי מדינה נוספים הם גיסו שלמה דניאל ויצחק הירש).

פרשיות מתחת לרדאר

בתקופה שבה גלגל קונצרן סימנס את מפעל השוחד הבינלאומי, הוא התקשר בעסקאות גדולות עם שלושה גופים ישראלים: חברת חשמל, רכבת ישראל ורשות שדות התעופה. רק בפרשיות חברת חשמל הגיעו הדברים להליך פלילי.

חברת חשמל - כתבי אישום הוגשו בעקבות חקירה של רשות ניירות ערך ומידע מעדי המדינה על עסקאות נגועות בשוחד בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, לרכישת 8 טורבינות לייצור חשמל ומערכת DMS לבקרה ושליטה במערך הולכת המתח הגבוה (עיקרי הפרשיות נחשפו בסדרת כתבות ב"גלובס").

רכבת ישראל - בפרויקט של רכישת 86 קרונות שהתחיל ב-2004, הגיעו ליעקב בורובסקי ממשרד מבקר המדינה תלונות על התנהלות חריגה במכרז, בו נרכשו הקרונות ב-124 מיליון אירו. המידע הועבר ליחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, אבל לא נערכה חקירה יסודית (הפרשה פורסמה ב"גלובס" ב-30.7.14, "המכרז המוזר והקרונות הבעייתיים של סימנס").

רשות שדות התעופה - פרויקט בידוק מזוודות בטחוני אוטומטי HBS, שהתחיל להתגלגל ב-2001, כאשר דן כהן היה יועץ משפטי של רשות שדות התעופה. בתחקיר "גלובס" התברר שהיועץ שהכין את מסמכי המכרז עבד קודם לכן עבור סימנס, מבנה המכרז שונה ל"מכרז סגור" ותחרות בין שני מתמודדים, המתמודד השני סולק מהמכרז בנימוק של איחור בהגשת הבהרות טכניות, וסימנס זכתה בפרויקט במחיר של 150 מיליון שקל (הפרשה פורסמה ב"גלובס" ב-13.3.11, "החורים השחורים בפרויקט של סימנס בנתב"ג").

צריך לציין, כי עד המדינה הראשי, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון, לא סיפר לחוקרי רשות ני"ע את כל הידוע לו, כאמור, ולמעשה התנה את עדותו בכך שלא יישאל על נושאים נוספים מלבד חברת חשמל ודן כהן. כך ירדו מתחת לרדאר מכרז הקרונות לרכבת ישראל ופרויקט בידוק המזוודות בנתב"ג של רשות שדות התעופה.

סימנס העולמית הייתה גם שותפה ב-2007 בקונסורציום להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב. אהרונסון טען בתצהיר בבית המשפט, כי התבקש על ידי בכיר בסימנס להפעיל את מנגנון השוחד גם בפרויקט זה. סימנס הכחישה את הטענה, אבל בסופו של דבר הפרויקט הולאם והטענה לא הגיעה לכדי בירור סופי.

תעשיית שוחד של 20 שנה

בפרשת סימנס יש בעיה אפילו במידע בסיסי, כמו השאלה מתי בדיוק התחילה תעשיית השוחד. עד עכשיו המידע שנחשף הצביע על כך שהשחיתות התחילה בערך בשנת 2000, ואחרי כ-15 שנים התברר שלא מדובר רק בדן כהן שברח לפרו, אלא בדבר עמוק ורחב יותר.

מסתבר שלמניין שנות השוחד חסרות לפחות 5 שנים, ולהלן סיפור המעשה. עו"ד שלמה נס כיהן כיו"ר חברת החשמל כשנתיים עד סוף 1995. הוא נחקר לגבי כספים שהתגלו בחשבון בנק שווייצרי על שם נעוריו סטיבן נס, כחצי מיליון דולר שמקורם, לפי החשד, במערכת השוחד של סימנס. אחותו של נס, עו"ד רחל דון-יחיא, כיהנה החל מספטמבר 2000 כדירקטורית בחברת חשמל וכיו"ר ועדת המכרזים העליונה בחברה. גם בחשבונה בחו"ל התגלו מאות אלפי שקלים.

השניים נחקרו לפני 3 שנים בחשד שקיבלו כספים מסימנס כדי לתמוך בקונצרן הגרמני בהליך רכישת מערכת ה-DMS ב-2002, מערכת לבקרה ושליטה במערך הולכת המתח הגבוה, בכ-300 מיליון שקל. בתגובותיהם לפרסומים בתקשורת הכחישו השניים כל קשר לפרשת השוחד מסימנס, ויש לציין שלא הוגש נגדם כתב אישום. עם זאת, בעקבות פעילותו של מנתח מערכות בחברת חשמל, מורן גנוסר, שהצביע על כשלים טכניים ובטיחותיים במערכת ה-DMS ומאוחר יותר, בהמשך לפעילותו, נחשף קשר השחיתות והשוחד סביב רכישת המערכת (גנוסר מצוי בעימות משפטי מול חברת חשמל בטענה כי פוטר בגלל פעילותו לחשיפת שחיתות בחברת חשמל).

בעדות של שלמה נס ברשות ני"ע, שנחשפה לאחרונה באחד העיתונים, הוא תיאר איך סמנכ"ל בסימנס העולמית הציע לו שוחד של שני מיליון דולר תמורת הטיית מכרז של חברת חשמל. נס לא דיווח ולא פנה למשטרה או לרשות ני"ע. מכיוון שנס היה יו"ר חברת חשמל עד 1995, יוצא על פי עדותו, שסימנס פעלה בשיטות שוחד מול חברת חשמל כבר לפני 1995 ולא רק החל משנת 2000, כלומר 20 שנים של תרבות שוחד עד שנחשפה הפרשה.

תרבות ארגונית קלוקלת

רשות החברות הממשלתיות הכריזה על התחלה של בדיקה משותפת עם חברת חשמל בנושא התקשרויות ומכרזים של החברה. הבעיה העיקרית בבדיקה של רשות החברות וחברת חשמל - גם אם היא תתבצע במלוא הרצינות - היא, שמטרת הבדיקה היא לבחון התקשרויות של חברת חשמל עם ספקים בשנים 2013-2016. קביעה זו בעייתית, כי מה שצריך ללמוד על תרבות השוחד בחברת חשמל התרחש שנים רבות לפני 2013.

ההחלטה על בדיקה היא תוצאה של מכתב שכתבה עו"ד ליאת בן-ארי שווקי מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ליו"ר רשות החברות אורי יוגב וליו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר.

הפרקליטות פנתה לרשות החברות בעקבות סיום החקירה וההחלטה להעמיד לדין שישה מבכירי חברת חשמל בחודש מאי 2016, בעבירות של שחיתות ושוחד ביחסים מול קונצרן סימנס, בעיקר בעסקאות של טורבינות ומערכות מורכבות, בהיקף מצטבר של כ-3 מיליארד שקלים.

אלה עיקרי המכתב: "התמונה שנפרשה בתיק זה ביחס לתפקודה של חברת החשמל ומנגנוני הפיקוח הפנימיים בה היא תמונה קשה ועגומה, במיוחד לאור מקומה המרכזי של החברה במשק הישראלי. נוכח ממצאים אלה, עמדתנו היא כי יש מקום לנקוט צעדים ממשיים, המצויים בתחום סמכויותיכם, שיבטיחו כי אכן נערך שינוי יסודי בחברה בכל הנוגע לתרבות הציות לחוק, ובמיוחד לאיסורים על קבלת שוחד והימצאות בניגוד עניינים מול גופים הקשורים לחברה.

"במהלך חקירת התיק התגלו אינדיקציות לקיומה של תרבות ארגונית קלוקלת בחברת החשמל בנושא ציות לחוק וטוהר המידות, בעיקר בכל הנוגע לפרקטיקה הנוהגת ולפערים, לעיתים דרמטיים, בינה לבין הנהלים הכתובים. לא מן הנמנע שלתרבות ארגונית זו היה חלק ביצירת קרקע פורייה לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות. ישנן אינדיקציות בחומר החקירה לכך שמערכות יחסים דומות התקיימו גם עם נציגי ספקים נוספים.

"ישנן אינדיקציות לכך שדירקטורים ונושאי משרה בחברת החשמל חשדו בקיומם של קשרים אסורים בין דירקטורים לבין ספקים המתמודדים במכרזים של חברת החשמל. בנוסף, ישנן אינדיקציות לחשדות שהובאו בפני דירקטורים ונושאי משרה בכירים בדבר קיומם של אינטרסים אישיים של דירקטורים לגבי מכרזים שהדירקטוריון המבקש לאשר. נראה כי למרות קיומם של חשדות אלה למשך תקופה לא מבוטלת ובכמות לא זניחה - לא ננקטו צעדים מתבקשים לבירור החשדות.

"אמנם מאז קרות האירועים נושאי החקירה חלף מעל עשור, אולם חומרתם של המעשים ואוזלת היד המוחלטת של מנגנוני החברה במניעתם מחייבות לטעמנו בחינה האם השתנו הדברים באופן המניח את דעת הגורמים המוסמכים לכך שפרשה דומה לזו שנחשפה לא תישנה.

"העובדה שהחברה טרם נקטה צעדים משמעתיים או אחרים נגד עובדיה העומדים לדין בגין קבלת שוחד בקשר לתפקידם בחברה, ובכלל זאת לגבי העובד שגם כיום מכהן בה במשרה בכירה, מעוררת חשש כי עדיין קיים חסר ממשי בכל הנוגע לאכיפה אפקטיבית של האיסורים הרלוונטיים.

"לא מן הנמנע כי גם בתקופה הרלוונטית היו נהלים תקינים, אשר בפועל איש לא מילא אחריהם, ואיש לא וידא שאכן פועלים לפי הנהלים. לאחר גיבוש תמונת מצב באשר לנהלים הכתובים הרלוונטיים, יש לבחון האם נהלים אלה מתקיימים. יש לבחון האם קיימים מנגנוני פיקוח ובקרה באשר למילוי אחר הנהלים, וכיצד מטופלים מקרים של פגיעה במינהל התקין ובטוהר המידות".

הבדיקה לא הגיעה לידי פרסום

גורם בזרוע של אכיפת חוק אומר, כי ניתן היה לחשוף את תרבות השחיתות במכרזים של חברת חשמל זמן רב לפני פיצוץ פרשת סימנס ומעצר הבכירים בדצמבר 2014, אלא שהתגלתה בעיה בממשק ובתיאום של הגופים החוקרים מול מבקר המדינה.

לידי "גלובס" הגיע הדיווח הפנימי של פעולות מבקר המדינה בענייני חברת חשמל החל בשנת 2000, ומסתבר שבכמה מקרים בדיקת המבקר לא הגיעה לידי פרסום והרישום הסתיים בהגדרה "סגור".

למשל, מי שהיה מנהל מחלקת תכנון, תיקצוב, בקרה ודיווח (תתב"ד) באגף לוגיסטיקה של חברת חשמל, אבי ארניה, היה הממונה על רכישות ציוד ושירותים. ארניה, על פי כתב אישום שהוגש נגדו ובוטל (ראו בהמשך), ניהל בסוף שנות ה-90' ממלכה של ניפוח מכרזים, רכישות חשודות ללא מכרז, רישומים כוזבים ומסמכים מפוברקים.

ב-2001 התחילה בדיקה של מבקר המדינה בחברת חשמל בדיוק בגזרה של ארניה - "רכישת ציוד". הדוח היה אמור להתפרסם ב-2003. בחברת חשמל היתה אז התכתבות ענפה של בכירים בעניין החשדות נגד ארניה, התכתבות בת כמה שנים. אנשי המבקר היו יכולים ללמוד על מנגנוני השחיתות והטיפול הפנימי בארניה, אבל הבדיקה של מבקר המדינה לא הגיעה לידי פרסום דו"ח, ומצב התיק, כאמור, מוגדר "סגור".

לעניין זה יש זווית הקשורה לפרשת שחיתות אחרת. ארניה הואשם ב-2002 ב-5 אישומים של זיוף מסמכים והפרת אמונים במסגרת של רכישות ציוד חשודות. במארס 2005 הודיעה פרקליטת מחוז ת"א דאז, רות דוד, לוועד העובדים על ביטול כתב האישום נגד ארניה. שבועות אחדים לאחר מכן פורסם שעו"ד רונאל פישר - המואשם כיום עם שותפתו רות דוד בעבירות שחיתות חמורות - ייצג את ועד עובדי חברת חשמל במחאה נגד שר האוצר נתניהו ובעניינים נוספים.

באתה שנה, 2001, התחיל מבקר המדינה בדיקה נוספת בחברת חשמל בנושא "היבטים בפעילות הרכש, האספקה והאחסנה". הדו"ח של מבקר המדינה על בדיקה זו היה אמור להתפרסם ב-2003, אבל גם בדיקה זו הסתיימה ללא פרסום ומצב התיק הוגדר "סגור".

בפרשה זו הורשע בסופו של דבר בקבלת שוחד אשר כהן, מנהל אגף הספקה ואחסנה, שנפטר מאוחר יותר בכלא. כהן טען שעובדים נוספים מעורבים, וביאח"ה יש הודעות התומכות בדברי כהן.

בתחילת 2013 התלונן מורן גנוסר בפני המבקר על בעיות תפקוד ובטיחות מערכת ה-DMS, לשליטה ובקרה במתח גבוה, שנרכשה בעסקה בה ניתן שוחד. בשנת 2014 התחיל המבקר לבדוק את "אמינות ורציפות אספקת החשמל במקטע החלוקה", של מערכת ה-DMS. הדו"ח היה אמור להתפרסם בחודש מאי 2015, אבל בסופו של דבר לא פורסם דו"ח על בעיות הבטיחות והתפקוד של המערכת, וסטטוס הבדיקה הוגדר "סגור".

צבי ורטיקובסקי, מנהל החטיבה הכלכלית במשרד מבקר המדינה, אמר בדיון בכנסת של הוועדה לביקורת המדינה ב-16.3.16, כי "אי רציפות אספקת חשמל יכולה לעלות בחיי אדם, אנחנו מאוד מודאגים ומצפים מחברת החשמל שיטפלו בכל בעיות הבטיחות".

כשהמשטרה חוקרת המבקר נמנע

מבקר המדינה מנוע מלעסוק בעניינים המצויים בהליך משפטי. הוא אינו מנוע מלעסוק בעניינים המצויים בהליך חקירה כלשהו, אבל בפרקטיקה המופעלת על ידי המבקר, הוא אינו עוסק בנושא שבו נערכת חקירה של גורם אחר.

מבקר המדינה מסר בתגובה: "חברת החשמל היא גוף מבוקר שזכה לנוכחות רבה בדוחות הביקורת בשנים האחרונות, בהתאם לחשיבותה המשקית. בעשור האחרון נערכו יותר מ-20 דוחות ביקורת על החברה.

"הרשימה שצורפה לשאילתא עוסקת ברובה בתקופה שלפני שנים רבות, והיא לא רלוונטית כיום. מטבע הדברים גם קשה להתייחס לנושאים שעלו בתחילת העשור הקודם. הטענה כי בכל הנושאים היתה טיוטת דוח סופית שלא פורסמה אינה נכונה. גם אין שחר לטענה כאילו היו פניות של מבוקרים בנושא.

"בהתאם לתהליכי העבודה במשרד, מרבית הנושאים מצאו את ביטוים בדוחות ביקורת שפורסמו, ולגבי חלק מהם הופסקה העבודה משיקולים עניינים ומקצועיים. כפי שמפורט להלן, 5 בדיקות הופסקו - 4 בשל חקירת המשטרה או גוף אכיפה אחר ואחת עקב שיקולים מקצועיים פנימיים. מכרז חברת החשמל לייבוא גז טבעי - הבדיקה הופסקה בשלב מוקדם עקב טיפול המשטרה.

"רכישת ציוד - הבדיקה הופסקה עקב חקירת משטרה (פרשת ארניה - מ.ל). היבטים בפעילות הרכש, ההספקה והאחסנה - הבדיקה הופסקה עקב חקירת משטרה (פרשת אשר כהן - מ.ל). "שמירת כללי בטיחות בעבודה - המטלה הופסקה משיקולים מקצועיים פנימיים.

"אמינות ורציפות אספקת החשמל במקטע החלוקה - הבדיקה הופסקה עקב חקירת רשויות אכיפה אחרות (פרשת רכישת מערכת ה-DMS - מ.ל). לסיכום - הטענות שנטענו בפניך חסרות כל ביסוס במציאות".

מחברת חשמל נמסר: "חברת החשמל מכבדת את פועלו של מוסד מבקר המדינה ומשתפת פעולה בשקיפות מלאה ובאפקטיביות עימו, כפי שמעיד מבקר המדינה בעצמו. ההחלטה אם להמשיך בבדיקת נושא או לסיימה נתונה לשיקול דעתו של המבקר והחברה אינה שותפה בקבלת החלטה זו.

"דוחות ביקורת נלמדים בחברה ולקחים מופקים ומיושמים תוך בקרה. פרשת סימנס הינה אירוע חד פעמי חסר תקדים, אשר הותיר את חותמו על כלל החברה ובעקבותיו שונו נהלים ודרכי פעולה בהליכים מכרזיים ובכלל.

"הנהלת החברה הנוכחית נוקטת מדיניות חסרת פשרות של אפס סובלנות לשחיתות ופועלת תוך אחריות מלאה לשמירה על סביבה ארגונית שקופה ונקייה מכל רבב".

צפויים עונשים קלים בהסדר הטיעון לנאשמי השוחד מסימנס

המורשע הראשון בפרשת סימנס היה השופט לשעבר דן כהן, מבכירי דירקטוריון חברת חשמל, שקיבל שוחד מסימנס (וגם מחברת רוגוזין). כהן נמלט לפרו ב-2005 והוגש נגדו כתב אישום ב-2009. הוא הוסגר ב-2013 ונידון ל-6 שנות מאסר, אולם ב-2016 יצא מהכלא בשחרור מוקדם. יחסית לחומרת העבירה ולהימלטות, מדובר בענישה קלה יחסית שגם הומתקה.

מהסדר הטיעון עם שישה נאשמים שהוגש ביום חמישי שעבר לבית המשפט המחוזי בת"א עולה, כי כנגד הודאה באשמה של קבלת שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון, יהיו עונשים הנחשבים לקלים יחסית לחומרת העבירות. בשלב הטיעונים לעונש יידרשו קנסות נוספים ומאסרים על תנאי. בסך הכל שיחדה סימנס את בכירי חברת חשמל בכ-13.5 מיליון דולר, מתוכם כ-4 מיליון דולר לדן כהן.

ללא הליך משפטי עם חקירות נגדיות, חשיפת ראיות והכרוך בהן, איך מצפה הפרקליטות ללמוד לקחים מהפרשה? בלי חשיפה מלאה, איך ניתן יהיה ללמוד את הלקחים מהתרגילים שנעשו בחברת חשמל כדי לעקוף את כללי המכרזים ולסדר את הפרויקט לסימנס תמורת שוחד, ואיך ניתן לבנות מולם מנגנוני הגנה?

להלן הענישה המוצעת לגבי 5 מ-6 הנאשמים:

דוד קון, כיהן בתקופת כתב האישום סמנכ"ל ייצור והולכה, משנה למנכ"ל ויו"ר ועדת המכרזים של החברה, יודה בקבלת שוחד של 500 אלף דולר - 45 חודשי מאסר וחילוט מיליון שקל.

יונה שוויצר, כיהן בתקופת כתב האישום כמנהל אגף לתכנון הנדסי, יודה בקבלת שוחד של 200 אלף דולר - 29 חודשי מאסר וחילוט 200 אלף שקל.

חיים ברנר, כיהן בתקופת כתב האישום כסגן מנהל אגף לתכנון מכני, יודה בקבלת שוחד של 430 אלף דולר - 33 חודשי מאסר וחילוט 1.7 מיליון שקל.

צבי אייל, כיהן בתקופת כתב האישום כמנהל מחלקה בכיר באגף לתכנון הנדסי, יודה בקבלת שוחד של 260 אלף דולר - 28 חודשי מאסר, חילוט 470 אלף שקל וקנס של 570 אלף שקל. יעקב (יאשה) חאין, כיהן בתקופת כתב האישום כסגן מנהל אגף יצור והולכה, סמנכ"ל פרויקטים ומשנה למנכ"ל, יודה בשוחד של 290 אלף דולר - 24 חודשי מאסר (נלקחו בחשבון נסיבות אישיות), חילוט 850 אלף שקל וקנס נוסף של 300 אלף שקל.

דוד אלמקיס, כיהן בתקופת כתב האישום כסגן מנהל אגף לתכנון ופיתוח טכנולוגיות וקודם לתפקיד סמנכ"ל תכנון פיתוח וטכנולוגיה, מואשם בקבלת שוחד והלבנת הון - במגעים הראשונים דובר על עונש של שנת מאסר (נלקחו בחשבון נסיבות אישיות), אבל העסקה לא סגורה ויש אפשרות שייתקיים הליך בבית המשפט.

האישומים נגד סימנס, ששילמה קנס של 160 מיליון שקל לקופת המדינה, ימשיכו להתנהל בביהמ"ש.