"יש צביעות במחשבה שהבנקים יבצעו את כל מטלות הלבנת ההון"

המלחמה בהלבנת הון ובהעלמות מס גוברת והולכת בעולם, ובכלל זה גם בישראל. שורה של הנחיות כבר יצאו בעניין הזה, ובין השאר, הן הופכות את עובדי הבנקים לשומרי הסף, לאלה שאמורים לנטר בזמן אמת חשש לעבירות כאלה.

ההנחיה האחרונה יצאה בחודש שעבר: בנק ישראל פרסם טיוטת חוזר המחדדת נהלים בנושא ניהול הסיכונים בתחום הלבנת ההון ומרחיבה את נוהלי "הכר את הלקוח", שמטרתה "ליישר קו" עם הסטנדרטים המקובלים בעולם וכך לסייע בקבלת ישראל כחברה מלאה בארגון FATF (הארגון הבינלאומי לטיפול בהלבנת הון ומימון טרור).

ההנחיות החדשות קובעות, בין היתר, כי יש לנטר ולעקוב מקרוב לא רק אחר חשבונות של אישי ציבור בחו"ל, אלא גם של אישי ציבור ישראלים (שרים, ראשי ערים וכדומה). הנהלים גם מגדירים מדינות בסיכון גבוה, כאלה שמוטלות עליהן סנקציות ומדינות שמזוהות כבעלות רמות שחיתות גבוהות ופשיעה, ומורים לבחון את מהות הפעילות במקרה שלקוח הוא גם תושב אחת המדינות או במקרה שמועברים כספים מאחת מאותן מדינות.

היתרונות של הצעדים הללו ברורים, אך יש גם מי שמתריעים מפני ההשלכות של הכללים האלה. "ישנן דרישות מפקידי הבנק להפעיל שיקול דעת בנושאים שבהם יש להם מעט מאוד כלים. יש פה מידה של צביעות ואפילו אחיזת עיניים במחשבה שפקיד בנק יכול לבצע את המטלות בנושא הלבנת ההון והעלמות המס", אומרת עו"ד יעל גרוסמן, המכהנת גם כיו"ר משותפת של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין.

"השילוב של הנהלים האחרונים בנושא הלבנת הון והגדרת מס כעבירת מקור מביא לסיטואציות מורכבות. למשל, אם לקוח מקבל כסף מקרוב משפחה מחו"ל, פקיד הבנק צריך לוודא שאותו אדם שמעביר את הכסף משלם מסים כחוק. אם מדובר באדם ממדינה במזרח אירופה, סביר שהפקיד לא מכיר את המסמכים, ויהיה לו הרבה יותר קשה להחליט אם מדובר בכספים ששולמו בגינם מסים. הרגולטורים מטילים אחריות גם על הבנקים, אבל גם על בעלי תפקידים כמו עורכי דין ורואי חשבון לבצע חובות, בלי לתת להם את הכלים לכך. אין לאותם בעלי מקצוע אפשרות אמיתית לחקור כספים המועברים לחשבונות, ודאי לא כשמדובר בכסף המועבר מחו"ל".

הרגולטורים בישראל לא המציאו את הגלגל. הם מיישרים קו עם הסטנדרט בעולם.

"נכון שזה יישור קו עם העולם. עם זאת, יש מידה מסוימת של שיקול דעת, לא חייבים לאמץ כל דבר כלשונו. מעבר לזה, יש מדינות שבהן לצד הנהלים, גם משקיעים בכל נושא ההסברה והתמיכה. אם רוצים שהמהלך יניב את התוצאות הרצויות, קודם כול צריך לנקוט צעדי הסברה וחינוך לכל אותם גורמים שהטילו עליהם חובות: מה מצפים מהם, מה הכלים שעומדים לרשותם, וגם לתת להם גיבוי בפעילותם. זה תפקיד הרגולטורים ובראש ובראשונה של הרשות לאיסור הלבנת הון".

- למה הכוונה בגיבוי?

"ניקח למשל את נושא הטיפול בחשבונות של נש"מ (נותני שירותי מטבע, צ'יינג'ים - ע"א). בנקים מחליטים לעתים להגביל או לסגור את הפעילות של אותם חשבונות מחשש שהכספים המועברים דרכם אינם כשרים, ואילו בית המשפט אינו מגבה אותם לעתים והופך את ההחלטה. אפשר ליצור מנגנון של פרה-רולינג מהרשות להלבנת הון, שבו אם בנק מתלבט במקרה מסוים הוא יכול לפנות לרשות ולקבל מענה. במצב הנוכחי, אין הנחיות מפורטות, העובדים הרלוונטיים לא מבינים את המשמעות של הדברים, ואת הכלים והדרכים ליישם אותם, וכתוצאה מכך גם לא מקבלים לפעמים גיבוי לפעילותם מבית המשפט".