מעבר הבנקים: מכה קשה למרכז הפעילות העסקי של המדינה

רצונה של המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, לגרום לבנקים לחסוך בעלויות נדל"ן ולצאת מתל-אביב, עלול להנחית מכה קשה על מרכז הפעילות העסקי של המדינה, שמתמודד כבר היום עם המטרדים הקשים של עבודות הקמת הרכבת הקלה.

כשבנק סוגר סניף שכונתי, זו בעיה של הבנק. אבל כשמשרדים ראשיים של בנקים יוצאים ממרכז תל-אביב, זו כבר בעיה של העיר. לא צריך להיות מומחה לתכנון אורבני כדי להבין זאת. המפקחת על הבנקים החליטה לתמרץ את הבנקים לצאת מהסיטי של תל-אביב בלי שטרחה, כנראה, לבדוק או לנסות להעריך מה יהיו ההשלכות של מהלך כזה על האזור שבו פועלים מטות אלה כיום.

שכירת משרדים באזורים שבשולי הכרך, אכן צפויה לחסוך לבנקים ממון רב, אבל ההיגיון הכלכלי הברור של המהלך, הופך לקצת פחות ברור כשמסיטים את המבט מטבלאות האקסל המרצדות, ומביטים החוצה דרך החלון אל הרחוב העירוני - צעד שכלכלנים מבריקים רבים שוכחים לעתים לעשות. או אז מתברר, שהוצאת מטה משרדים ראשי של בנק, אינה עוד סגירת סניף שכונתי, אלא מהלך אסטרטגי שעלול לעורר תמורות מרחיקות לכת בנוף הכלכלי העירוני.

למשל, מה תהיה ההשפעה הקשה על מאות עסקים קטנים באזור הסיטי, החל ממסעדות יוקרה וכלה בפיצוציות, שמתפרנסים בעקיפין מפעילות המשרדים הראשיים של הבנקים בקרבתם. האם יציאת הבנקים תגרור אחריה גם את משרדי עורכי-הדין ורואי-החשבון, שניזונים מהקשר עם הבנקים. האם ייווצר מומנטום שיסחף אחריו גם את הגופים המוסדיים הגדולים שממוקמים בסיטי ומחזיקים בו מרכזי פעילות חשובים; ומה הסכנה שאזור הפעילות הכלכלית השוקק ביותר בישראל, יהפוך לעוד שממה אורבנית. בשבוע שעבר שלחה המפקחת בר מכתב לבנקים, שבו הודיעה להם כי תאפשר הקלות בתחום ההון לבנקים שיציגו תוכניות התייעלות בתחום הנדל"ן. ההקלות יתבטאו בכך שהבנקים יוכלו להכיר ברווח ההון ממימוש נכס הנדל"ן, גם בפרמטר ההון. במכתב צוין כי "הפיקוח מעודד את הבנקים באפשרויות לצמצום עלויות נדל"ן ותחזוקה של יחידות המטה וההנהלה, לרבות באמצעות בחינה מחודשת של מיקומן הגיאוגרפי".

בין היתר, היוזמה של בר עשויה להשפיע על בנקי הפועלים, לאומי והבינלאומי, שמשרדי ההנהלות הראשיות שלהם נמצאים בשדרות רוטשילד וברחובות הסמוכים. גם משרדי יחידת הפיקוח של בנק ישראל נמצאים באותו אזור. המיקום הזה אינו מקרי. הקירבה הפיזית של המוסדות הפיננסיים המרכזיים, מייצרת סינרגיה ברורה הן בין הבנקים והן עם מערכת שלמה של פעילות פיננסית המתפתחת מסביבם. המערכת הזאת נמצאת כבר היום תחת לחץ בגלל העבודות להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה, שיימשכו עד תחילת העשור הבא. זאת תוך הגבלת הנגישות לאזור, ופגיעה קשה באיכות החיים של האנשים החיים ועובדים באזור.

בשנים האחרונות נסגרו ברחבי ישראל כרבע מסניפי הבנקים - 254 נכון לסוף 2016. כמעט כל הסניפים שנסגרו פעלו במרכזי הערים, אך פתיחת סניפים רבים בפריפריה, ובעיקר ביישובים ערביים, קיזזה את הירידה הכוללת במספר הסניפים. לסגירת סניפי בנקים יש השפעה מקומית מוגבלת. אם כי היא פוגעת פגיעה מסוימת בתושבי השכונה הסמוכה, ולעתים גם במרכז המסחרי השכונתי. אבל מטה משרדים ראשי של בנק (לעומת סניף מקומי), הוא שחקן מסוג אחר במערכת. כפי שפורסם ב"גלובס", בנק דיסקונט כבר הודיע על תוכנית להעברת חלק מפעילות מטה הבנק לאזור ראשון לציון, אך דיסקונט עשוי כעת להרחיב את היקף הפעילות שיועבר מהסיטי דרומה.

בנק הפועלים שוקל כבר תקופה להעביר את מטה הבנק, והמהלך של בר עשוי להכריע את הכף. וגם בלאומי ובבינלאומי לא פוסלים על הסף מעבר כזה, ומתכוונים "ללמוד היטב" את החוזר שנשלח. במצב הזה, עדיף לא להשאיר את ההחלטה על מהלך כל-כך משמעותי לשיקול דעתם הבלעדי של הבנקאים והמפקחת עליהם, אלא לקבל חוות-דעת מגורמים מקצועיים נוספים.