את יחסיה של קהיליית ה"אוטו-טק" הישראלית עם המשקיעים אפשר לחלק לשתי תקופות מרכזיות: לפני אקזיט ה-15 מיליארד דולר של מובילאיי ואחריו.
עוד הרבה לפני האקזיט עלו חברות האוטו-טק הישראליות על המפה של המשקיעים העולמיים בתחום. "סקאוטים" שחיפשו טכנולוגיות והשקעות בתחום נמצאים כאן קרוב לארבע שנים, ופעילותם רק התגברה לאחר ההנפקה הציבורית של מובילאיי והמכירה של Waze לגוגל תמורות כמיליארד דולר, לצד החדירה המהירה של Gett (לשעבר גט טקסי) ומתחרותיה לשוק העולמי.
יצרני הרכב, למשל חיפשו (ועדיין מחפשים) אצלנו טכנולוגיות "מעשיות" ורכיבים להטמעה בכלי רכב עתידיים במטרה להשיג יתרון תחרותי מוקדם בעידן הרכב החכם. חלקם - דוגמת ג'נרל מוטורס - פתחו כאן מרכזי מו"פ בפעילות מלאה ואחרים הסתפקו במשרדי אינטרסים.
לצד אלה נחתו כאן ספקי-על של תעשיית הרכב, שמחפשים את אותן טכנולוגיות בדיוק כדי לשמר את מעמדם בתעשייה העולמית ובעקבותיהם הגיעו גם חברות צ'יפים ומוליכים למחצה, שרוצות נתח מהשוק העתידי של עולם הרכב ותעבורת הנתונים (חלקן משקיעות בהיי-טק המקומי מזה שנים) כמו גם יצרני אלקטרוניקה בידורית וכמובן משקיעי הון סיכון מכל מוצא וגודל.
המשקיעים הגדולים באמת בדרך
למרות שהסתערות המשקיעים על חברות האוטו-טק המקומיות נראתה לעתים מופרזת, היא עדיין שמרה על פרופורציות. רוב המשקיעים הגלובליים הגדולים באמת עדיין הסתפקו בסקירה זהירה של הענף מרחוק ובגישושים שקטים מאחורי הקלעים. יהיה מי שיגיד, שהמשקיעים הגדולים באמת, ובהם כמה מבתי ההשקעות האמריקנים המובילים, עדיין נושאים על עצמם צלקות מקריסת בטר פלייס, ששרפה מיליארד דולר מכספי הון סיכון שלא לדבר על מוניטין, ולפיכך מתייחסים בחשדנות לנעשה כאן.
אבל אקזיט של 15 מיליארד דולר - כזה שהפך בן לילה השקעות של מיליונים בודדים לתשואה של מאות מיליונים - כבר משנה את כללי המשחק בעולם ההשקעות הגלובלי. שיחות ראשוניות, שערכנו אתמול עם גורמי מפתח בענף, מלמדות שהתהליך כבר החל. גופי השקעות אמריקניים ענקיים ובנקאי השקעות אירופאים ויפנים, שהקשר שלהם לתעשיית הרכב הוא עקיף, כבר החלו לשלוח לכאן "צוותי משימה" רציניים. זאת לצד גלים של משקיעים מתעשיית הרכב והאלקטרוניקה של סין, שצפויים לנחות בקרוב ב"ארץ ההזדמנויות", כשבאמתחתם תקציבי ענק של ממשלת סין שזורמים לתחום הרכב החכם.
האם ההיצע יענה על הביקוש? זו השאלה הגדולה. קשה להעריך כמה חברות בסקטור המקומי עשויות להעניק למשקיעים את "הדבר הגדול הבא". ספירה עדכנית מגלה מעל 80 (!) חברות ישראליות בדרגה כזו או אחרת של בשלות, שפועלות בתחום המוצרים והפתרונות ל"רכב חכם" ובתחומים נלווים. הרשימה הזו לא כוללת את מגוון האפליקציות הסלולריות מתוצרת מקומית, שעשויה להיות רלוונטיות גם לשוק הרכב החכם.
אפשר בהחלט להעריך, בלי להסתכן יותר מדי שבשנתיים הבאות - אולי כבר ב-2017 - יצוצו מתוך הסקטור הזה עוד אקזיטים ועסקאות של עשרות ומאות מיליוני דולרים. במקרים חריגים אולי אף סכומים המתקרבים ל-9 ספרות וחוצים אותם.
הבעיה היא, שקשה מאד לברור ולסמן את המועמדות לפריצה: כבר ראינו חברות מושקעות שסגרו את הפעילות או התמזגו ואחרות נרכשו בנזיד עדשים (הכל יחסית כמובן). מנגד ראינו בשנתיים האחרונות גם כמה "קלפים משוגעים" של חברות בנות פחות משנה, עם קומץ עובדים/ מייסדים, שכמעט לא גייסו כספים אבל כבר ביצעו אקזיט של מאות מיליוני דולרים.
בעיקרון "המפה" של סקטור הרכב החכם בישראל מתחלקת לכמה מגזרים עיקריים, שכל אחד מהם מהווה נדבך חשוב בקונספט העתידי של "הרכב החכם" או לפחות "התחבורה החכמה". היום נתמקד בשני תחומים - סייבר סקיוריטי לרכב וחיישנים מתקדמים לרכב חכם - שעשויים לתפוס את הכותרות בטורי ה"אקזיטים" בשנים הקרובות.
הקריטריונים שלנו הם בעיקר אופי המשקיעים וייחודיות הטכנולוגיות אך נסייג שוב ונציין, שחלק גדול מהפעילות בענף הזה מתבצעת כיום בחשאיות ומאחורי הקלעים. לפיכך ייתכנו בהחלט הפתעות מכיוון חברות, שיגיחו מתוך מצב ה-Stealth ויפתיעו את כולם. חשוב לציין שבתעשיית האוטו-טק המקומית פעילות גם חברות שמתמחות בתחומי הרכב השיתופי, מערכות קישוריות לרכב חכם ועוד.
סייבר סקיוריטי לרכב
ענף הסייבר-סקיוריטי בכללו הוא כיום "תפוח אדמה לוהט" בקרב המשקיעים בעולם ולישראל ספציפית יש מוניטין מבוסס של אחת המדינות המובילות בתחום. הוסיפו לכך חיבור לתחום האופנתי של הרכב החכם וקיבלתם מגנט, שמשקיעים כמעט לא יכולים לעמוד בפניו.
אבל האמת היא, שלצד מרכיב "האופנתיות" מדובר בטכנולוגיה שנותנת מענה לצורך דחוף מאוד של תעשיית הרכב ושל התעשיות הנלוות (כמו מוצרי צריכה אלקטרוניים לרכב, חברות מיפוי, שיתוף רכב ועוד) לאבטחה של ערוצי התקשורת השונים ברכב, שהולכים ומתרבים במהירות ויגיעו לשיאם ברכב האוטונומי.
בשנתיים האחרונות כבר ראינו שני אקזיטים בסקטור הזה - טאוראסק, שנרכשה על ידי תאגיד Harman, שבתורו נבלע לאחרונה על ידי סמסונג ו-Arilou, שנרכשה על ידי Nng שחתומה בין השאר על פיתוח תוכנת הניווט iGO. עוד כשבע חברות פועלות במגזר הזה ומתוכן המועמדת המרכזית למגה עסקה היא כנראה חברת הסייבר-סקיוריטי ארגוס, שהוקמה לפני פחות מארבע שנים ומציעה כיום פתרון מקיף וכולל נגד מגוון התקפות זדוניות על הרכב, על רכיביו ועל ערוצי התקשורת שלו.
ההערכה שלנו במקרה זה מבוססת בין השאר על "מגע הקסם" של חלק מהמשקיעים הראשונים - ביניהם זהר זיסאפל וגיל אגמון - שכבר גזרו בעבר קופונים של מאות מיליונים מאקזיטים בתחום, אבל גם על הדרך שבה ארגוס בונה את עצמה כיום בשוק העולמי. החברה מקיימת קשרים עסקיים וקשרי מו"פ הדוקים עם רוב השחקנים הגדולים בתעשיית הרכב והיא מאיישת כיום בתפקידי מפתח כמה מנהלים בכירים מאוד לשעבר מתעשיית הרכב האמריקאית והאירופאית. לארגוס ישנם בין היתר שיתופי פעולה הן עם ספקי העל של תעשיית הרכב דוגמת קונטיננטל ומאגנה והן עם יצרני השבבים העיקריים לתעשיית הרכב, ביניהם אינטל, קואלקום, NXP, אינפיניון ואחרים. לקוח בולט של החברה הוא חברת דיימלר, אשר ציינה בחודש שעבר בפומבי את שיתוף הפעולה ההדוק עם ארגוס.
החברה גם נכנסה לאחרונה לרשימה היוקרתית של Fast Company כאחת מחברות הטכנולוגיה המבטיחות של השנה. כל זה עשוי להעיד שהאקזיט, אם וכאשר יגיע, יהיה משמעותי. עד כה סירבה ארגוס להצעות קונקרטיות רבות לרכישה ומיזוג, אבל כפי שהוכיח המקרה של מובילאיי - לכל אחד יש מחיר.
עוד חברה מהמגזר, שכדאי לשים אליה את הלב היא קרמבה סקיוריטי, שזוכה כיום לתמיכה וקידום מקרן YL של יואב לייטסדורף. החברה כבר פיתחה קשרים לא מבוטלים בתעשיית הרכב ביפן ובגרמניה, הציגה לאחרונה בתערוכת CES ומקבלת כיום לא מעט כותרות בין לאומיות.
חישה מרחוק ו"ראיית מכונה"
זהו אחד הסקטורים הצפופים והעמוסים במפת האוטו-טק הישראלית. הוא צמח על בסיס הידע העצום שנצבר בתעשיות הביטחוניות של ישראל בתחום החיישנים, הרדארים והאלגוריתמים שמאפשרים לתרגם מידע חזותי בזמן אמת. זהו כמובן גם הסקטור שבו צמחה מובילאיי. אלא שכל שחקן ישראלי בסקטור הזה צריך להיאבק כיום לא רק מול "הענק המקומי", שכבר הצליח להשתרש היטב בחלק נרחב מתעשיית הרכב העולמית ולחסום בצורה יעילה חדירת טכנולוגיות שאינן תואמות, אלא גם מול חברות מעמק הסיליקון, אירופה ויפן, ופרויקטים עצמאיים של יצרני הרכב. כולם מציעים כיום חיישני בטיחות על בסיס חיישני לייזר, מצלמות, רדארים, גלי מיקרו או שילובים שלהם.
מהחבורה הזו אפשר לסמן כרגע כמה חברות מרכזיות, שמתמקדות בפיתוח חיישנים אופטיים - פתרון פופולרי במיוחד בתעשיית הרכב. ביניהן אפשר למצוא את Innoviz, שגם בה מושקע הצמד זיסאפל-אגמון, שמפתחת צ'יפ חישה מבוסס לייזר (Lidar) חברת BrightWay Vision, שמציעה פיתרון משולב Lidar ומצלמות, וחברת Oryx , שיצאה מהמצב "החשאי" שלה רק בסוף השנה שעברה (וגייסה עד כה כ-17 מיליון דולר) וכבר עוררה הרבה סקרנות בתעשיית הרכב בזכות פיתרון ייחודי של "נאנו-אנטנה", שאמור להוות אלטרנטיבה זולה ואפקטיבית לחיישנים מבוססי לייזר.
גם לחברת VayaVision יש פתרון מבוסס Lidar, וישנה כמובן חברת Foresight, שפיתחה מערכת חזותית תלת ממדית ברזולוציה גבוהה מאוד וזכתה לקבלת פנים חמה מיבואני הרכב המקומיים. פורסייט היא גם מהיחידות שעושות צעדים מעשיים כהכנה לקראת הנפקה בנאסד"ק. אלה, כאמור רק כמה דוגמאות מתוך קבוצה גדולה מאוד של חברות, שעוסקות בתחום, וחלקן מתמקדות ב"נישה בתוך נישה", כמו חיישנים שעוקבים אחרי פעילות הנהג ומתריעים על עייפות וטעויות נהיגה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.