שנת 2016 הייתה שנה סוערת בענף כרטיסי האשראי. במהלכה נכנס לתוקף חוק ועדת שטרום, שצפוי לטלטל את הענף. ניצנים ראשונים לשינויים הצפויים ניתן לראות בדוחות 2016 שפרסמו החברות.
בשנה החולפת נמשך הגידול המרשים בשימוש בכרטיסי האשראי וגידול חד בתיק ההלוואות. מנגד השחיקה בפעילות הסליקה נמשכה (ועוד תימשך), והביאה לכך שברוב המקרים צמיחת החברה לא השתקפה בשורת הרווח.
בשורה התחתונה הרוויחו ישראכרט, לאומי קארד וכאל 752 מיליון שקל, זינוק של יותר מ-20% לעומת שנת 2015, אלא שבנטרול אירועים חד פעמיים ובראשם מכירת מניות ויזה אירופה, הרי שמדובר בעלייה של כ-8% ברווח ל-655 מיליון שקל. למעשה בישראכרט ובלאומי קארד הרווח נותר כמעט ללא שינוי, בעוד כאל שהפכה לשחקנית האגרסיבית בענף, רשמה עלייה מעל 30% (בנטרול הרווחים ממכירת מניות ויזה). "הייתה לנו שנה פנטסטית, וצריך לבחון כיצד לנצל היטב את ההזדמנויות של חוק שטרום", אומר דורון ספיר, מנכ"ל כאל.
קיפאון ברווח
לפניכם המספרים המרכזיים שמסכמים את השנה בענף:
282 מיליארד שקל - זה היקף השימוש בכרטיסי אשראי ב-2016 - עלייה של 8% לעומת 2015. השימוש בכרטיסי אשראי ממשיך לצמוח בעקביות ובשיעורים נאים. הגידול נובע ראשית מהעלייה בצריכה הפרטית. שנית, הולך וגובר השימוש בכרטיסי אשראי כאמצעי תשלום בתחומים כמו תשלומי חשבונות.
כמו כן בענף מציינים כי חלה התאוששות בתחום התיירות, ועלייה בשימוש בכרטיסים בחו"ל, בין היתר ברכישות מאתרים זרים. אם קצב הגידול יימשך גם השנה, בהחלט ייתכן שהשימוש בכרטיסי האשראי יחצה ב-2017 יחצה את רף ה-300 מיליארד שקל.
אלא שצמיחה זו אינה מחלחלת לשאר הסעיפים בדוחות הכספיים. העלייה בתחרות בתחום הסליקה, שוחקת את המרווח, וכתוצאה מכך לפחות שתיים מתוך שלוש החברות (ישראכרט ולאומי קארד) הציגו קיפאון בשורת הרווח.
10.1 מיליארד שקל - זה היקף תיק ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי. על רקע השחיקה בתחום הסליקה, שצפויה להתגבר לאחר יישום חוק שטרום, מצאו לעצמן חברות כרטיסי האשראי מנוע צמיחה בדמות הלוואות. תיק האשראי של החברות צומח בקצב דו ספרתי בשנים האחרונות, כאשר ברבעון האחרון של 2016 הוא חצה את רף ה-10 מיליארד שקל. הריבית הממוצעת בהלוואות עומדת על 8.3%, ירידה קלה לעומת 8.5% בשנת 2015.
אמנם שלוש החברות מוצאות בתחום ההלוואות כמקור הכנסה חשוב, אולם אופי הפעילות שלהן שונה. כך למשל, לאומי קארד היא אמנם השחקנית הגדולה ביותר, אך תאבון הסיכון שלה הוא הנמוך ביותר, וחלק מרכזי מהתיק שלה הוא בהלוואות לרכישת רכב, שם המרווח והסיכון נחשבים נמוכים. כתוצאה מכך, על אף היותה השחקנית הגדולה בתחום ההלוואות, הכנסות הריבית שלה הן דווקא הנמוכות ביותר - 188 מיליון שקל ב-2016, כמחצית מהכנסות המימון של כאל.
תאבון הסיכון מתבטא גם בריביות - בעוד בלאומי קארד הריבית הממוצעת היא 6.2%, בכאל היא מגיעה ל-11.1%. נציין כי בכאל, חלק לא מבוטל מההלוואות הן באשראי מתגלגל, הצובר ריביות גבוהות.
ישראכרט, שלאורך השנים הייתה שחקנית קטנה בתחום ההלוואות, החליטה לצמצם פערים. היא הפכה אגרסיבית למדי, והגדילה את התיק שלה ב-36% במהלך 2016. אם ב-2015 הכנסות המימון שלה היו דומות לאלו של לאומי קארד, אשתקד היא כבר פתחה פער על חברת כרטיסי האשראי של בנק לאומי והגיעה להכנסות מימון של 235 מיליון שקל, על אף שהתיק שלה הוא מחצית מגודל התיק של לאומי קארד.
201 מיליון שקל - זה היקף ההפרשות של שלוש החברות להפסדי אשראי, זינוק של 133% לעומת ההפרשות בשנת 2015. לגידול החד בתיק האשראי יש מחיר, והוא ההפרשות להפסדי אשראי. הגידול בהפרשות נרשם הן בשל הגידול בתיק, וגם מסיבה רגולטורית המחייבת ביצוע הפרשה במתן הלוואות חדשות. אולם לא רק סיבות טכניות הביאו לגידול בהפרשות. חברות כרטיסי האשראי מציינות בדוחותיהן כי גם הן מזהות עלייה בקשיים בתהליך הגבייה, מה שעלול להדליק נורה אדומה לגבי היכולת של השוק להמשיך ולקלוט גידול חד בהלוואות.
"הרגולציה פועלת לטובת הצרכנים בעניין הגבייה. זיהינו את הקשיים בתחום ועיבינו את מערך גבייה ושיפרנו את מערכות הניטור ומעקב", אומר ספיר. בהקשר זה נציין כי השמרנות של לאומי קארד משחקת לטובתה, והיקף ההפרשות שלה הוא הנמוך ביותר - 37 מיליון שקל בלבד, לעומת 90 מיליון שקל בישראכרט ו-74 מיליון שקל בכאל.
310 מיליון שקל - זה היקף הדיבידנד שמשכו בעלי השליטה מחברות כרטיסי האשראי. לראשונה מזה כמה שנים, שלוש החברות חילקו השנה דיבידנד. ישראכרט חילקה את הדיבידנד הגדול ביותר שעמד על 230 מיליון שקל , וזאת לאחר מספר שנים בהן לא חילקה. גם כאל חזרה לחלק, כשחילקה דיבידנד צנוע של 30 מיליון שקל.
חלוקת הדיבידנד בכאל התאפשרה לאחר שהושג הסכם הפשרה מול הפרקליטות בסוגיית סליקת אתרי ההימורים והפורנו. כל עוד הפרשה הייתה באוויר, אסר בנק ישראל על הדיבידנד.
בלאומי קארד ממשיכים במסורת חלוקת הדיבידנד, והחברה חילקה לבעליה בנק לאומי (80%) וקבוצת עזריאלי (20%) דיבידנד של 50 מיליון שקל. כעת עולה השאלה, האם קצב חלוקת הדיבידנד בישראכרט ובלאומי קארד יגבר רגע לפני שהן יחליפו בעלים.
קפיצה בדיינרס
33.3% - זה היקף הצמיחה בשימוש בכרטיסי האשראי של דיינרס לרמה של 10.8 מיליארד שקל. דיינרס, שהייתה מותג מדשדש עם נתח שוק של כ-2%, עשתה קפיצת מדרגה בשנתיים האחרונות בעיקר בזכות המועדון המשותף עם אל על, והצליחה כמעט להכפיל את נתח השוק שלה בתוך פחות מ-3 שנים. גם אמריקן אקספרס שבשליטת ישראכרט נהנית מצמיחה מואצת ומגידול של 14% בשימוש בכרטיסים בשנה שעברה ל-21.3 מיליארד שקל.
אלא שיש מי שמשלם את המחיר על צמיחת שני המותגים. אמריקן אקספרס ודיינרס גובות עמלות סליקה גבוהות משמעותית מהממוצע מבתי העסק, כדי לממן את ההטבות לבעלי הכרטיסים. העמלות הגבוהות נגבות בזכות העובדה שהן אינן פתוחות לסליקה על ידי המתחרים, וסולקות רק את עצמן. לכן הן אינן מושפעות מהירידה במרווחים בשוק הסליקה, ולראיה בעוד בענף נרשמת שחיקה בפעילות הסליקה שמביאה לקיפאון ברווח ברוב החברות, דיינרס ואמריקן אקספרס מציגות ב-2016 עלייה ברווחים שצמחו אשתקד בכ-15% בממוצע.
בעקבות מצב זה, עלתה השאלה האם יש לפתוח את המותגים הללו לסליקה, אלא שבחברות מתריעים כי מצב שכזה, שאינו קיים במותגים האלה ברוב העולם, עלול להביא ליציאתן מישראל. "זו תהיה טעות פטאלית", אומר ספיר, "יש מקום למותגים שכאלה, זה מודל הפעילות שלהם בעולם, ופתיחת המותג לסליקה תבטל את זכות הקיום שלו".
תוצאות חברות כרטיסי האשראי במיליוני שקלים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
